1
מתוך
07.06.1936
221867
{P001} {0130-40} לונדון, 7.6.36 נתקבלה השיחה של ב.ו. עם מ.ע. כנראה שהגורם העיקרי בהרגשת שלושת הצדדים הוא פחד . הערבים שרויים בפחד מכוח היהודים השפעתם המכרעת על הממשלה האנגלית. האדמיניסטרציה שרויה בפחד מתגובת הערבים בארץ והעולם הערבי מחוצה לה. {0130-41} אנו שרויים בפחד מבגידת הממשלה בנו - וכמה יהודים (ביניהם כנראה גם פ.ר.) מפחדים מהתקוממות ערבית. שתי עובדות ברורות, ואלה יכלות לשמש נקודת מוצא: א) אנו לא נזוז מרצוננו הנחרץ להמשיך ולהמריץ מפעלנו. ב) הממשלה האנגלית לא תחזור פורמלית מהתחייבויותיה כלפינו. שתי אפשרויות אינן ברורות: א) כיצד תפרש אנגליה למעשה את התחייבויותיה בשטח ההגשמה. ב) עד היכן יגיע הפחד הערבי ואם יניע אותם להסכם אתנו כבחירת הרע במיעוטו. המשך הטירור ותגברתו בלי ספק ישפיע לרעה על דעת הקהל האנגלית - והקולות נגדנו בעתונים האנגלים בימים האחרונים מתרבים. ניתן עכשיו פרסום רב לעמדת הערבים. אולם אין חשש שהממשלה תקבל הלכה את התיזה הערבית. מפלת אנגליה באביסיניה וודאי שלא תקל על הכנעה חדשה לטירור ערבי. הנטיה המתגברת באנגליה עכשיו - בקרב כל המפלגות - היא כלפי הרמת קרן האימפריה והבטחת עליונותה העולמית. אבל בסידור המעשי של עניני א"י לא יתעלמו מהלחץ הערבי ומהקשיים של האופוזיציה הערבית הנתמכת בעולם הערבי והמושלימי. והסכם הגון עם הערבים, אפילו זמני, ואפילו מגביל לכאורה, היה מחזק את עמדתנו. מה אנו יכלים להציע לערבים ומה אנו יכלים לקבל מהם? {0130-42} בשטח הפוליטי יש דבר אחד, ורק אחד, שאנו יכלים להציע לערבים: פריטט בשלטון: אחד אחד, או שנים שנים במועצה האכסקוטיבית, עם או בלי תיקים. לדעתי אנו יכלים להסכים גם לתיקים, בתנאי שבכל תיק (על יסוד פריטטי) יהיה ליהודי סגן ערבי, ולערבי סגן יהודי. האדמיניסטרציה אולי תתנגד לכך - אבל אילו הוסכם בין שני הצדדים היה כמעט מן הנמנע שאנגליה תתנגד לכך. בשטח הכלכלי אנו יכלים לתת לערבים הגבלה עצמית: גם בעליה וגם בקרקע. בשטח העליה אי אפשר לנו לרדת (מתוך הסכמה) למטה מרמת 1935: 65.000. אך יש ללחוץ על מינימום של 80.000. אם נבטיח לחמש השנים הבאות הכפלת מספרנו בלי סכסוכים - הרי זה כיבוש עצום. בשטח הקרקע אפשר לנו להסכים להגבלה - אם חוק הקרקעות יבוטל ע"י כך. מה שהערבים צריכים לתת לנו תמורת ההגבלה והשיתוף בשלטון - זהו פתיחת עבר הירדן, אם אפילו פתיחה זו לא תקושר בשנוי הסטטוס הפורמלי של עבר הירדן. אנו צריכים להיות מוכנים בתכנית פיתוח חקלאית ביחס לעבר הירדן על פי הקווים של הצעת פ.ר. והייתי מפני זה מוכן לדון עם הערבים על ארבעה סעיפים אלה: א) השתתפות פריטטית בשלטון, ב) הגבלת העליה במשך חמש השנים הבאות בששים - שמונים אלף, {0130-43} ג) פתוח עבר הירדן ע"י התישבות יהודית ערבית בשטחים מקבילים, ד ) צמצום שטחי הקרקע אשר ירכשו במערב במתכונת הקניות של ארבע-חמש השנים האחרונות. ואילו היינו יכלים להשיג הנחה חשובה בשטח הקרקע (מליון דונם במערב, ושלשה מיליונים במזרח) לא הייתי מתנגד למחן תואר נוסף לעבדאלה כראש המוסלימי של כל הערבים בכל שטח המנדט, במזרח ובמערב. בגסטא זו היינו בלי ספק רוכשים את תמיכת האמיר וסיעת נששיבי, אבל יתכן שדבר זה היה מכביד אתההסכם עם אנשי המופתי - ובלי הסכמת המופתי וסיעתו אין ערך רב להסכם. אולם היינו עושים משגה כבד אילו לא היינו מנסים עכשיו באופן הרציני ביותר להגיע לידי הסכם. ברור לי שהרבה יותר משאנו חושבים על נטית הממשלה כלפי הערבים - בטוחים הערבים בנטית הממשלה כלפי היהודים. לא חשוב כלל פחדו של מי יותר מוצדק. השובה העובדה שפחדם של הערבים מ"יהדותה" של אנגליה הוא הרבה יותר גדול, עמוק וודאי מפחדנו אנו מערביותה של האדמיניסטרציה והפקידות. פחד זה עלול להביא את הערבים לידי הסכם - שאם יעמוד על מינימום הכרחי לנו - יהיה רק לברכה לנו, גם בחיזוק כוחנו הממשי בארץ בשנים הקרובות וגם בהגברת עמדתנו הפוליטית כלפי דעת הקהל האנגלית והעולמית.