יומנים > יומן - מלא 08/07/1939

{P001} {0168-25} תל-אביב, 8.7.39 ב10:00- בבוקר ישיבה עם פנחס לוביאניקר, קוסוי ועוד חברים אחדים על ארגון חבר פעילי ציינו חברים מהמשקים שיט להביאם לחיפה, תל-אביב וירושלים. המזכירות לקחה על עצמה לנסח הצעות מסוימות של פעולות ולשלוח רשימה של פעילים. מ11:00- עד 1:00 שיחה עם גד מכנס ובן-עמי. בן-עמי ספר לי על הסיכויים של נתניה ועל תכניותיו. רק לפני ימים אחדים הביא את הממשלה לידי חתימה על קונצסיה של 5,000 דונאם על שפת הים ליד נתניה. בנתניה יש כבר עכשיו באופן כזה חוף באורך של 12 קילומטר. עליהם להגיש במשך שנה תכנית לבנין עיר, במשך 20 סנה עליהם להקים את העיר. הקונצסיה היא ל99- שנים. בן-עמי סיפר על התסיסה בקרב הנוער במושבות. מתנהלת בתוכו הסתה ארסית נגד הסוכנות ונגד ההסתדרות, אולם הנוער מתחלק לשני סוגים. במושבות הגדולות של המטעים ישנו חלק שאין לו תקנה. אלה הם בני הפרדסנים העשירים, הרואים בסאפיר את מנהיגם. רוב הנוער במושבות נוטה יותר לתכנית חיובית. בשנות המהומות התגברו הכוחות השליליים, ומשום כך בן-עמי וגד מכנס עזבו אותם. בן עמי התרכז במפעל נתניה. גד מתרכז בגאולת הקרקע. הסיכסוכים הביא גם להתרחקות של משה סמילנסקי מהתאחדות האכרים. במשך ששת החדשים האחרונים, וביחוד לאחר הספר הלבן, נתעוררה שוב תסיסה. המזון היחידי של צעירי המושבות הוא "הבוקר". "הבוקר" משפיע עליהם יותר מאשר "הבוסתנאי". היתה סכנה שכל הנוער הזה ינהה אחרי הרביזיוניסטים, אולם הטירור הרביזיוניסטי פקח קצת את עיניהם. בימים האחרונים באו אליהם כמה צעירים ודרשו מהם שהם לא יעמדו מן הצד. הם חוששים לשנאה שתתעמק בין היהודים והערבים. הוגד להם כאילו ב.ג. עומד מאחורי תכניות אלו, אולם גד הכחיש את השמועות האלו. במשך השבוע שעבר היו שתי פגישות. בהם התבלטו שני כיוונים. כיוון אחד קונסטרוקטיבי, לעשות כמעשה ההסתדרות ולהשתלט על התאחדות האכרים ומוסדותיה. כיוון שני, כיוון "הבוקר" שמאחוריו עומדים אריאב ורוקח. הרוב הוא בעד הכיוון הראשון. כ60%- - 70% מהצעירים במושבות מוכנים להתלכד סביב תכנית חיובית. הרעיון שלו הוא להקים מעין מפלגה {0168-26} של שמרנים צעירים, שתעסוק בעיקר בבנין. אמנם לא רק בחקלאות כמו שסבור משה סמילנסקי, כי אין להזניח גם את המלאכה והתעשיה, כי רק בעזרתם יכולים היהודים במשך זמן קצר להיות לכוח כמותי גדול. יש כ300- - 400 צעירי המושבה באירגון "השומר". הם מוכנים אפילו להתאחד עם אירגון השומרים של ההסתדרות. הם היו עוזרים תמיד למעפילי היביזיוניסטים של בית'ר, אבל כשנודעו להם תעלולי מארגני העליה של הרביזיוניסטים נרתעו לאחור. האירגון הזה לא יצליח בלי עתון. הם אינם יכולים להתפרנס מ"דבר". "הארץ" מחוסר כל צבע וגם אין לו השפעה. "הבוקר" כולו בידי רוקח ואריאב ופניו להרס. יש לו מחשבה להתקשר עם חלק מהספרדים ולתמוך בבן אבי שיוציא עתון שיעמוד נגד "הבוקר". הוא וגד אספו כבר כ1,000- פונט אבל דורשים עוד 2,000. הבטחתי להשתדל לסייע בבן-אבי להקים את העתון. ב2.00- יצאתי לזמן קצר לנתניה וכשחזרתי הביתה באה אצלי ב4:15- משלחת מאירגונים בעלי אמנויות חפשיות: עורכי דין, מורים, רופאים ומהנדסים. המשלחת היתה מורכבת מישראל שוחט, עו'ד דונקלבלום, בדולח, יפה, פבזנר וד'ר קריגר. לפני שבועיים נתקיימה אספת עורכי דין ובחרו כמעט פה-אחד ועדה לשעת חירום, שתפעל יחד עם המוסדות הלאומיים נגד הספר הלבן. הם פנו אח'כ למורים, רופאים, הימאים, מהנדסים, שגם אצלם החלט באותו רוח. משלחת זו באה (א) להודיע לסוכנות על מצב הרוח בקרב החוגים האינטלק- טואליים; (ב) להעמיד את עצמם לרשות המוסדות לשם פעולה. עורכי הדין יש להם תכנית להקים רשת של בתי משפט ציוויליים. הם רוצים גם שהמוסדות המוניציפיאליים ינתקו את הקשר עם הממשלה. הם פנו גם לרוקח, שהביע את אהדתו לרעיון זה. ד'ר קריגר הודיע שגם הרופאים מוכנים להצטרף לפעולה ויש צורך בקונטאקט עם המוסדות. יפה העיר, שהם מכירים בקשיים הפניסיים בישוב, בניגוד המפלגות ובסיכסוכים אחרים, אולם דווקא הארגונים המקצועיים המלוכדים יותר מסוגלים לעמוד בפרץ. {0168-27} הבעתי את שביעת רצוני מפגישה זו. סיפרתי להם על החלטות הועה'פ עוד לפני פירסום הספר הלבן, על ארבעת הסעיפים שנתקבלו אז, וכיצד ובאיזו מידה נתקיימו עם היום. הצעתי להם לכנס מעין מסיבה ארצית של הארגונים המקצועיים שהם מייצגים, למען שיהיה קונטאקט מתמיד לא רק עם חוגים אלה בתל-אביב אלא עם החוגים בכל הארץ, ושיבחרו מתוכם איש אחד אשר יעמוד בקשר מתמיד עם ההנהלה. המשלחת היתה מרוצה מהבירורים והאינפורמציה שקיבלו. ב6:00- בא אצלי ברוך צ'יזיק, ונתתי לו בענין השלום בצפון את אותם הבירירים שנתתי כבר לאחותו חנה. -------------- ב6:30- שיחה ארוכה עם בן-ציון מכנרת על פעולתם בשטח הבטחון. הצעתי לו להקים גם פלוגת רוכבים בעזרת הסוכנות. -------------- ב12:00-, בחצות, באה אצלי משלחת של פועלי הנמל בהתרגשות רבה, שבסידור העבודה שנעשה למחר לא הוכנסו שבעת חברי הועד. הם חוששים שעלולה להתפרץ שביתה. מחאתי נגד האיום הזה, אבל הבעתי דעתי שיש לעשות כל המאצים להחזיר את חברי הועד לשעבר לעבודה, לאחר שהם קבלו עונש הסתדרותי. התקשרתי מיד עם וון-פריזלנד טלפונית, אולם וון-פריזלנד הסביר לי שבלי הופיין אין הוא יכול לשנות את פקודתו, אבל הוא הבטיח לי מיד בבוקר להפגש עם חברי הועה'פ ויחד עם הופיין לסדר את הענין. טלפנתי גם לרמז ונתברר לי, לצערי, שאחרי ישיבת הועה'פ, שנסתיימה באופן בלתי צפוי בהחלטה יפה ומאוחדת גם שלהשומר הצעיר ופועלי ציון, לא נעשו צעדים אפקטיביים לבטל את העונש של ביטול עבודה משבעת חברי הועד. רמז הבטיח להתקשר בבוקר עם הופיין ווון-פריזלנד ולסדר את הענין.