יומנים > יומן - מלא 09/07/1957

{P001} {158-105} 9.7.57, יום ג' נמיר בא ברוגזה על רוזן שעשה באמת מעשה לא חברי ולא הגון. ב"הארץ" של הבוקר נתפרסמה שאלתו לנמיר בישיבת הממשלה וגם מכתב שכתב אחר כך לנמיר ונמיר לא קיבל אותו (עדיין). כתבתי בענין זה לרוזן. רוזן התנצל שלא הוא ולא שוקן, אלא מזכיר המפלגה שנוכח בישיבת הסיעה שבה מסר רוזן על תוכן ישיבת הממשלה ועל מכתבו לנמיר - פרסם הכל בעתון. - בעשר וחצי ישיבת ועדת חו"ב, איסר הרצה על מלוא היקפה של פעולת ש.ב. חזן נעדר מהישיבה. ואיסר סבור שזה לא היה במקרה. הבירורים דחו לישיבה הבאה. - אה"צ בא אצלי ליפשיץ ומסר לי על רשמיו מועידת הסוציאליסטים בטולוז. הוא סבור שמולה יחזור לשלטון בסתו. פתרון לאלאג'יר אין - {0158-106} מוכנים רק לאבטונומיה מקומית. בורגס נועץ בכל עם מולה. - הידיעות על יריות הסורים מדאיגות. מתחילה הודיעו כי לאחר הופעת משקיפי או"מ נפסקו היריות, אבל לפנות ערב שמעתי שהיריות נמשכו. - קראתי לישיבת הממשלה אם להגיב. פרט לחברי אה"ע התנגדו כולם לתגובה. הנימוק של אשכול היה זה יפריע לקבלת הלוואת מהבנק. אני הבנתי חשש - נימוק ההלוואה לא נתקבל על דעתי - שלפי שעה אין אנו ערוכים להגנת הישובים. - בחמש בא אצלי נחום. קולונל מצרי שוב פנה אליו על פגישה עם נאצר. הסידור שנבוא לאתונה ומשם יקח אותי אווירון מצרי. אוכל לקחת אתי מי שירצה כמלווה. הודיע על כך ל- .S.D . אלה דרשו שלא יופיע כאמריקני... אמר שזה מובן מאליו, יופיע כיו"ר הקונגרס היהודי העולמי. אבל אם יקרה לו מה שהוא במצרים יוכל לפנות לעזרת השגריר, כנתין אמריקני. אמרתי לו שבל יתחייב בשום דבר, ובעיקר לא בדבר הפליטים. - אחריו בא אצלי ניומן. התאונן על הקבוצה החדשה שאינה מייצגת איש וכל חבריה חברים ב- ZOA. אמרתי לו דעתי בגלוי על התנועה "הציונית" - שאינה עכשיו ציונית, אלא ככל שאר חלקי היהדות עוזרת לציון. ביקש שאדבר באספת ZOA פה למלאת 60 שנה לקונגרס הראשון. לא הבטחתי ביקש נציב לועידת ZOA בספטמבר שתהיה מוקדשת ל61- שנות הקונגרס. יעצתיו להזמין את משה שרת. - כשחזרתי מאוחר בערב הביתה קיבלתי ידיעות שהיריות עדיין נמשכות, והחלטתי לעלות גלילה. טלפנתי למ.ד. שגם הוא יסע. להכעיס לא יכלנו למצוא {0158-107} הנהגים שלנו - כי אמרתי להם בבואי הביתה שלא אזקק להם עוד הלילה - וסוף סוף המשטרה המציאה לי רבב ולווי ובתשע וחצי יצאתי ובאחת הגעתי לנצרת, לפיקוד הצפון. פה נמצא כבר משה. הפרטים שנודעו לי הם: בבוקר בשעה 1005 יצא סיור שלנו מתל אל קדי ונע בכביש דן-דפנה - כפר סולד - שמיר - להבות הבשן - גונן. הגיע לגונן בשעה 1100. המסיירים היו 3 קצינים (אתם עודד מסר), נהג ונושאת נשק אחת. הדרך עברה ללא הפרעה. בגונן הצטרפה לסיור הבטחה: שני גיפים, בכ"א 4 שוטרים. מפקד ההבטחה דווח שכתת משמר הגבול תפסה עיר קרדים לך את מזר - א - צמדו, גבעה להגנת שיירות. - הסיור התכוון ללכת מגונן לדרדרה, לאורך דרך שנסללה אשתקד ע"י מעץ - הדרך ברורה. כוח ההבטחה בעזר - א - צמדו היתה לחפות על תנועת הסיור לכיוון דרבשיה והמוצב שלה, אם הסורים יפתחו באש. משק גונן קיבל הוראה להוציא לפי פקודה נוספת כיתת מרגמות 81 מ"מ לתל זכחול (כשלושה קילומטרים, דרום מערב מגונן לחפות על הסיור. הסיור יצא מגונן בערך בשעה 1100, עבר קטע של כשלושה קילומטר בדרך לדרדרה. בנקודה זו בשעה 1135 נפתחה על הסיור ועל ההבטחה בגבעת אזר-א- צמדי אש מהמוצב. הסורים באזור דרבשיה. חולית ההבטחה השיבה אש. הסיור נע במהירות למזר - א - צמדי. כשהגיע לגבעה זו התברר שיש שני נפגעים. שניהם נחבשו. אחד הורד מידית (?) לרכוז הרכב, השני הושאר במחסה ובצל, במגמת שיוצאו אחר כך. בשלב זה האש היתה מ8-80- רובים ומקלעים. ב1140- נתפסו עמדות ע"י המסיירים ונשלחה פקודה לגונן להוציא כיתת 81 מ"מ לתל זכוס 1140-1200 משק גונן מעמיס צוות מרגמה על פלטפורמה רתומה לטרקטור ומנסה להיגיע לתל זכמיל. הצליפה נמשכת על הכוח המסייר {0158-108} ועל הטרקטור והפלטפורמה. חולית המרגמות לא מצליחה להגיע למקומה. נשלחת הוראה ללהבות הבשן להוציא כתת מקלע בינוני לתל זכמול. הסורים מטווחים מרגמות של 60 מ"מ על הגבעה המוחזקת ע"י הסיור. הפגזים הראשונים נופלים לביצה. משק גונן הציב מרגמה במשק ופותח באש על המוצב שממזרח לו. עודד הבטיח לי שהסורים פתחו ראשונה באש מרגמות. 1210-1400 האש נמשכת. הסורים מפעילים מרגמות כ47- פגוזים נופלים על הגבעה או בקרבתה. האש מונחתת משלוש מרגמות 60 מ"מ משני מקלעים, ממכונת יריה כבדה אחת ומכ12- רובים. כל הנסיונות להתקרב לפצוע נכשלים מכוון שהתברר כי בקרבתו קלעי סורי אשר מנע ההתקרבות. באותו זמן נפתחה אש סורית גם על תל זכמול אשר בקרבתו נעשות הכנות הקרקע מהגבעה התפוסה ע"י הסיור נראית תנועת פועלים בעיקר בכוון מערבה כפי שהתברר אחר כך נפגעו שני פועלים. חולית המרגמות של גונן תפסה בשעה 1300 בערך את תל זכמול. ב1415- יוצא משוריין מגונן לגבעת התפוסה ע"י הסיור. משורין שני ניגש לתל זכמול. במגמה להגיש תחמושת נוספת לחולית המרגמות של משק גונן. 1400-1445 - נמשכת הצליפה. הסיור מקבל אינפורמציה כי בשעה 1445 תיפסק האש. בשעה 1445 נראים דגלים לבנים במוצבים הסורים. נראים גם מכונות או"ם ומשקיף. מספר רגעים לפני כן ניתכה אש חזקה ע"י הסורים. בשעה 1445 נפסקת האש. אך ברגע שמתגלה משהו מכוח הסיור מתחדשת הסופה על אף נוכחות או"מ. מאש זאת נפגע אחד הקצינים של הסיור. בשעה 1545 מגיע אלוף הפקוד לאזור גונן. בשעת 1545 מגיע טנק א.מ.אפ. ראשון לגונן, בשעה 1615 - 1600 {0158-109} יוצאים שלושה משוריינים מגונן לגבעה המוחזקת ע"י הסיור. ב1615- מגיע טנק א.מ.אפ. לעמדת ממנה הוא מסוגל לחפות על הפצוע והינתקות כוח הסיור. 1640 מתחילה פעולת חילוץ הפצוע שנשאר עדיין בשטח. 1645 סוללת מרגמות כבדות (4 מרגמות 120 מ"מ) תופסת עמדות כ700- מטר צפונה מגונן. 1700-1745 הטנק נותן 4 מכות אש כ"א בת 4-3 פגוזים ומחפה על הוצאת הפצוע. הצליפה הסורית נחלשת, אך מכוונת בעיקר לשטח בו שוכב הפצוע. 1840-1900 הסיור מנתק המגע. כל התנועות בין גונן והגבעה שהיתה תפוסה ע"י הסיור מוטרדות ע"י צליפות סוריות. 1900 מתחיל טווח 120 מ"מ על מוצב הכפר דרבשיה. 1920 שני טנקים נוספים תופסים עמדות בכוון המוצבים הסורים. 1925-1900 סוללת מרגמות 120 מ"מ שלנו פותחה באש על המוצבים של דרבשיה. ס"ה ניתכים שני מטחים של 20 פגוז כ"א. הטנקים שלנו אף הם פותחים באש (הוצאו כ40- פגוזים). 1950-2000 נפתחת אש נגדית ע"י מרגמות 81 מרגמות סוריות לכוון המרגמות שלנו. שני פגוזים נופלים לתוך משק להבות הבשן. 1950-2103 הסורים מטרידים באש את המוצב שלנו בגונן - 1950-2100 פרט לכוח תגבור שנשאר בגונן יוצאים כל כוחותינו מהשטח ויוצאים למחנה פילון. אבדותינו: הרוג אחד מפועלים קרית שמונה, 5 חיילים פצועים. - נתתי הוראה, אחרי בירור העובדות לרכז בלילה טנקים בסביבת גונן, אבל לא להשתמש בהם בלי פקודה מיוחדת. לענות רק בנשק כשל התוקפים. משה אמר שילך לגונן אמרתי שאלך אתו. סרב - והוסכם שכל המטה ילך בבוקר לנבי יושע. בשלוש נסענו להר כנען ולנו במלון מינס. אחרי שנה של 3 שעות יצאנו בבוקר בשמונה לנבי יושע.