יומנים > יומן - מלא 10/04/1960

{P001} {0191-163} 10.4.60, יום א' כל הקדמונים התקשו בפסוק (שמות י'ב 40): "מושב בני ישראל אשר ישבר במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה". תרגום יונתן בן עוזיאל: ואמיפו דיתיבו בני ישראל במצרים חלקין שמיטין דשנין דסכומנהון מאתן ועשר שנין, ומנין ארבע מאה ותלתין שנין מן דמליל כה' לאברהם מן שעתא דמליל עמיה בחמוסר בנימן בינו פסוניא {0191-164} דאיתיליד יצחק עד דנפקו פריקין ממצרים ארבע מאנ שנין, והוה בכרן יומא הדין נפקו כל יליא דיי פריקין מארבעא דצמרים. רשי אומר: "ואי אפשר לומר בארץ לבדה, שהרי קהת בין הבאים עם יעקב היה צא ותשוב כל שנאמר וכל שנות עמרם בנו ושמונים של משה לא תמצאם כל כך, ועל כרכך הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים, והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת, והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם, הרי שלא תמצא ארבע מאות לביאת מצרים וכו' וזה אחד מן הדברים ששנו לתלמי המלך" (בתרגום השבעים). מכילתי אומרת: ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ובארץ כנען ובארץ גושן שלשים שנה וארבע מאות שנה, וזה אחד הדברים שכתבו לתלמי המלך. בראשית רבה (פס"ג - ג'): ר' נתן אמר מילתא עמוקתא היא: ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובארץ כנען ובארץ גושן שלשים שנה וארבע מאות שנה. פרקי דרבי אליעזר פמ"ה: רבי אלעזר בן עזריה אומר לא ישבו במצרים אלא 133 שנים כו', וכאן הוא אומא ועבדום וענו אותם אותם ארבע מאות שנה, אמר לו רבי אלעזר בן ערך: לא אמר הקב"ה לאברהם אלא משעה שהיה לו זרע, שנאמר כי זר יהיה זרעך, וכתוב כי ביצחק יקרא לך זרע, ומשנולד יצחק ועד שיצאו ישראל ממצרים ת' שנה. אמר לו רוב"ז: והלוא כתוב: ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה, חו"ל: ישבו ישראל במצרים, וה' שנים עד שלא בא יעקב למצרים {0191-165} נולדו לו שני שבטים ליוסף מנשה ואפרים, והם השבטים שנאמר (בראשית מה 5) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי חרי בטו שנה, ימים ולילות ת"ל שנה, שדלג את הקץ בזכות אבות שהן גבעות עולם. והרמבם באגרתו לתימן כותב: ודע שהקץ שבאר הקב"ה אותו בבאור כלומר גלות מצרים שאמר ועבדום וענו אותם 400 שנה לא נודעה אמתתו ונפלו בו ספק, מהם מי שסבר שארבע מאות שנה אלו משעה שירד יעקב אבינו למצרים, ואחרים חשבו משהתחיל השעבוד, והיא שנת שבעים לאמר שירד יעקב אבינו למצרים, ואחרים חשבו אותו משעה שנאמרה נבואה זו ואברהם אבינו והוא מעמד בין הבתרים וכו' ראה גם במגילת המגלה לב"א בר"ח דף 79,20, ומאור ענים דף 289, 297, חב' דף 9. בספר בראשית (טו' 16) נאמר: "ודור רביעי ישובו הנה", לפני זה (פסוק 17) נאמר: ידע תדע כי זר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה". סדר עולם פ"ג אומר: נאמר לאברהם אבינו בין הבתרים ידוע תדע כי זר יהיה זרעך, זה יצחק שנאמר (בראשית כו' 62) ביצחק יקרא לך זרע, וביצחק הוא אומר (שם, כה' (26 ויצחק בן ששים בלדת אותם, ואבינו יעקב אמר לפרעה: ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה (שם מז' 9) הרי קץ נשתיירו שם ר"י שנים כו,, או יכלכל ד' מאות שנה היה ישראל במצרים, והלא קהת מיורדי מצרים היה, וכתוב (שמות ו' 18), ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאה שנה וגו' ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאה שנה (שם 20) ופ' שנים של משה הרי ש"נ שנה, אלא מה ת"ל ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ללמדך שכל זמן שזרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועבדום, אלו ימי השעבוד, וענו אותם אלו ימי הענוי, וכלם ארבע מאות שנה. {0191-166} מכילתא בא פי"ד: ארבע מאות שנה - כתוב אחד אומר (שמות יב' 40) שלשים שנה וארבע מאות שנה, וכתוב אחד אומר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה כיצד יתקיימו שני מקראות אלו, שלשים שנה עד שלא נולד יצחק נגזרה בין הבתרים. לדור רביעי ישובו הנה (בראשית טו 16): מדרש הגדול: וכי דור רביעי באו לארץ, הלא ישנם שבענ, שמונה, תשעה, עשרה? שבעה מאברהם עד משה, שמונה מאברהם עד כלב, תשעה מאברהם עד נחשון, עשרה מאברהם עד יהושע, א"כ למה נאמר ו"דור רביעי"? מלמד שאין מונין אלא מאותו הדור שירדו למצרים, שהרי קהת מיורדי מצרים ובני משה נכנסו לארץ (קהת, עמרם, משה, בני משה). ברשימת העמים אשר ה' הבטיח לאברהם (בראשית טו' 21-19) לא נזכרו החיים (מעשרה שנמנו כאן לא ניתנו שלשה: הקיני, הקנזי, והקדמני (בראשית מ"ד).