יומנים > יומן - מלא 10/05/1945

{P001} {0056-97} 10.5.45 הגיע הופיין. מתעצבנות הצבור לרגל עליה גדלה והולכת. משה עומד לבוא בעוד 2 - 3 שבועות, ואולי קודם. משה דורש השארת הבריגדה. יש להעביר חיילים מפורמציות אחרות לבריגדה. הבחורים רוצים להשתתף ב"כבוש" גרמנית. בועידה הבריטית ה"כלכלית" בקהירו דנו גם על ענינים מדיניים. נציגיםבמדינות ערב הודיעו שהערבים אינם רוצים ב"מרבז ההספקה" אלא בעצמאות כלכלית כמדינות. החלט לעשות א"י למרכז הצבאי. ישארו כ150.000- אנשי צבא בארץ (בכ"ל זה נם הפרסונל הציווילי של הצבא (לא פועלים) למעלה ממאה אלף כוח לוחם המשלחות של ארצות ערב בס.-פ. רוצות לעבור לונדון. כך דורש גם ספירט וידידיו. משה מזהיר מאופטימיות, למרות ידיעות השגריר העיראקי {0056-98} בלונדון. יחס הסובייטים לעלית כנראה שלילי. יש צורך בשליחת אדם למוסקבה. גריג אויב. ביחס לעליה הוא אומר עלינו לדבר עם אמריקא. גורס מאכזב - אם כי אדיבותו קיימת. נתן חשובה שלילית בדבר אדמות ממשלה לחיילים באזור אסור. - גולדשמיט (ימ"א) חזר מדכוי. בין 30.000 יש 2.500 יהודים, מהם כאלף צעירים מוכשרים לעבודה. עוד עכשיו מתים 25 ליום מאאיסות כוחות. עוד כאלף יכולים להחלים. כחמש מאות אבודים (ישארו בחיים אולי עוד חדשים). יש ועד ציוני שם, חבריו: חיים כנן (קובנה), ד"ר אהרון פרציקוביץ, (ליטא). חיים רוזנהולץ (ליטא, ד"ר יעקב זילברשטיין (רדום), ד"ר צבי אלקס (קובנה).