יומנים > יומן - מלא 10/08/1929

1
מתוך
מקומות:
באזל
לונדון
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
10.08.1929
221166
{P001} {0080-57} ד' באב 10 באוגוסט שבת אנו מתחילים להתגלגל במדרון. אמש החלטנו אחרי וכוח של שלש שעות לשנות את החלטתנו הקודמת בדבר ההנהלה ומלאו את ידי הנהלת הסיעה. לבוא בדברים על השתתפותנו בהנהלה לפי ההצעה שצפה אתמול, לאחר שבאו הסנוניות הראשונות של הסוכנות: הכסטר וסנטור. אנשי הסוכנות שולחים להנהלה את ליפמן (התישבות) וולמן (עבודה). מהציונים מציעים את סקר (כספים), סולד (חנוך), קיש (מדיניות), איש מהמזרחי, גם הוא לחנוך, ואיש מהפועלים, לעליה. הסכימו גם לשני מהפועלים בלונדון. קפלנסקי דבר עם רוזנבליט ואמר שללונדון לא ילך, אלא הוא דורש הנהלת מחלקת ההתישבות. נפגש עם ויצמן והציע גם לו כדבר הזה. ויצמן אמר שיתקשר עם אנשי הסוכנות. באספת הסיעה החליטו ברוב של 13 נגד 12 לשנות את ההחלטה הקודמת כאמור. (בקונגרס האחרון בבזל נתקבלה ההחלטה על המנעות מהצבעה בשאלת סקר ברוב של 13 נגד 12). אמרתי הבוקר ללוקר שהענין יגמר במקח וממכר על משרה, והסוף יהיה שגם ההצעה שהובאה לאספת הסיעה לא תתקיים, אולם אנו נאבד כל יסוד מוסרי במלחמתו, לאחר ההחלטה של אמש. חששו נתאמת מיד, מניה וביה. בא קפלנסקי והודיע שאינם מסכימים בשום אופן למסור הנהלת מחלקת ההתישבות לנו, ומציעים את קפלנסקי לעליה וארלזרוב ללונדון. קפלנסקי תומך בהצעה זו ... {0080-58} לדעתי כל השתתפות שלנו בהנהלה לא רצויה לנו. אנו לא חזקים למדי למען הכריע את הענינים בהנהלה הציונית, ואנו לא חלשים במדה כזו שהשתתפותנו בהנהלה לא תעורר נגדנו את הציונות הבעלבתית. אנו מאבדים או מחלישים במדה עצומה את כשרון ההתקפה והלחץ שלנו כחברינו משתתפים בהנהלה, אנו מחלישים את תנועתנו, ומקימים נגדנו את כל שאר החוגים. כשאנו מחוץ - אנו מסוגלים הרבה יותר לחנך ולהשפיע גם על החוגים האחרים כי השפעתנו ולחצנו נובעים אז ישר מכוחה של התנועה, ולא נפסדים על ידי ההתערבות האישית של חברנו בהנהלה. לדרישת הוה"פ של ההסתדרות או לדרישת המרכז החקלאי יש יותר תוקף מאשר לדברי שפרינצק או גם קפלנסקי. תנועתנו עומדת בתקופת מעבר - מחוסר-אונים להתבצרות והכרעה, ובתקופה זו עלינו לעמוד מחוץ לשלטון. כל זה אמור לגבי הנהלה הגונה, קל וחומר כשהמדובר הוא על הנהלת סקר-ליפמן, כאן אנו יכלים לתפוס רק עמדה אחת - מלחמה והתקפה בכל עוז ותוקף. אולם אנו "התבגרנו" ו"התפכחנו" יותר מיד - והחשבון קצר-הראי של אינטרס יום-יומי מדומה - מכריע את כף התנועה. בהחלטה של אמש ירקנו בפני עצמנו. שלשום בבוקר, למחרת הצהרתי והכחשת ארלזרוב - בא אלי האחרון והביע צערו וכו' וספר שהסיעה שלהם התאספה לדון על ההצהרה ואחרי וכוח סוער החליטה בשלילה, וגם צרפה חברים חדשים להנהלה, ביניהם גם הוא. הוטל על שוורץ להודיע לי החלטת הסיעה, למען לא אמסור הצהרה בשמם, אך שוורץ לא יכל היה למצוא אותי... {0080-59} אמרתי לו שבשבילי הענין נגמר לאחר הודעתי השניה בקונגרס, אולם במקום לספר לי הדברים היה צריך למסרם בקונגרס... עד היום בכל אופן לא נעשה הדבר.