יומנים > יומן - מלא 10/08/1943

{P001} {0159-16} ¯10.8.43 ,ירושלים ¯,בשעה 12.00 בא לבקרני במשרדי ההנהלה מחמוד עזמי ממצרים ¯.הנמצא כבר שבועיים בארץ, אולם זה כמה שנים שלא נפגשנו ¯אחרי דברי ברכה וידידות העיר, שלדברי עומדים היהודים לתפוס ¯את הארץ בכוח. אמרתי לו: הדבר הוא טפשות, אין ליהודים כוח לתפוס ¯,את הארץ ואין אנו מאמינים [כתב יד: שבכוח אפשר לתפוס ארץ,]אולם נכון הוא הדבר ¯שאפ יהיה נסיון לאחר המלחמה לבצע את הספר הלבן, יהיו היהודים ¯- מוכרחים להשתמש אפילו בכוח נגד זה, כי אין להעלות על הדעת, שהיהודים ¯,בין היהודים בארץ-ישראל ובין היהודי בכולה - ישלימו עם הפסקת העליה ¯:אולם אין בכוח היהודים לחרוץ את גורל הארץ, ובענין זה יש שתי דרכים ¯או הסכם עם הערבים, או סידור מוכרע על ידי המעצמות הגדולות. אני ¯לכשעצמי הייתי בוחר בהסכם, אילו על ידי כך היינו מקבלים אפילו פחות ¯ממה שמגיע לנו, אם רק היינו מבטיחים את העליה ללא כל הפרעות פוליטיות ¯ואת פיתוח הארץ במידה המכסימלית - גם לטובת היהודים וגם לטובת ¯הערבים, אולם מסופקני אם במצב הענינים, כשיש ספר לבן והמנהיגים ¯הערבים מתנגדים לעליה היהודית ייתכן הסכם, ולכן כנראה הענין יסודר ¯.על ידי הכרעה ¯מחמוד עזמי אמר שגם הוא סבור שיהיה הכרח בהכרעה של המעצמות ¯.הגדולות, כי אין אצל הערבים כרגע שום נטיה להסכם ¯בשיחה שהיתה לו עם פינקרטון הביע פינקרטון דעה, שכדאי יהיה ¯,לשתף את המצרים בהרכעה למען הקל את קבלת ההכרעה על ידי הערבים ¯.ועזמי הוסיף שהיה כדאי מטעם זה להוסיף גם את תורכיה להכרעה ¯עווני שלח תזכיר לנחאס פאשא שאין כלל ארץ בשם פלשתינה, ואין ¯זו אלא החלק הדרומי של סוריה; שמעולם לא הסכימו הערבים להכנסת ¯היהודים, והם לא יסכימו לזאת, והם אינם מקבלים גם מה שנוצר; אם ¯כי בדור הצעיר יש מספר ערבים שהיו מסכימים לשיוויון בקרקע, באוכלוסין ¯ובשלטון, בתנאי שארץ-ישראל תצטרף לפדרציה. הם גם נכונים יהיו להגיד זאת בגלוי. {0159-17} ¯שאלתיו לסיכוייה של פדרציה. הוא אמר: הענין אינו מעשי. הוא ¯בעצמו חיבר תזכיר בשביל מוסטאפה ניחאס פאשה בענין זה והוכיח שהדבר ¯לא ייתכן. שום מדינה ערבית לא תוותר על הסוברניות שלה ולא תקבל את ¯העול של איזו יחידה יותר גבוהה. לפי שעה אפשרית רק התקרבות ¯רוחנית. אפשר לסדר קונגרס של המדינות פעם בשנתיים, רק אחר כך אולי ¯.תהיה אפשרית קונפדרציה ¯:שאלתי אותו מה המלה הערבית בשביל קונפדרציה, והוא אמר ¯.חילף או תחאלוף ¯-הוא הוסיף שבתזכיר לניחאס פאשה הוא ציין, שגם בעד הקמת הקונ ¯פדרציה עליהם לפתור שאלת היהודים ושלאת המארוניסטים. שאלת המארוניסטים ¯אפשר לפתור על ידי זה שאו לתת להם עצמאות בלבנון יות צר, במקום ¯שהם יהיו רוב מכריע, או אבטונומינה בלבנון כמו שהוא עכשיו. ואשר ¯לפתרון שאלת היהודים - הצעתו או מדינה יהודית בתוך פדרציה או ¯.מדינה דו-לאומית ¯הוא סיפר לי, שנורי היה פה אתמול ונפגש עם ערבים. הוא בעצמו ¯נפגש עם קבוצה של עשרה צעירים ערבים, ביניהם בנים של משפחות הרבות ¯ביניהן, ואשר פגישתן יחד לא תצוייר כלל, כמו הנשאשיבים, החוסיינים ¯והחאלרים, אולם הדור הצעיר פרץ את מחיצת המריבות. בפגישה שהוא היה ¯היה נוכח מצד אחד אנוור נשאשיבי, ומצד שני יצחק מוסא חוסיין (לשוא ¯רואה הממשלה [כתב יד: לדבריו] קומוניסט ובשני נאצי), היה חאלדי צעיר, תוכאן ¯.ועוד ¯פתאום הוא שאל אותי, אם הייתי מקבל אילו היו מציעים לי עכשיו ¯את מדינת פיל. הראתי לו על המפה את הנגב, הכולל יותר מחצי אדמת ¯ארץ-ישראל המערבית, ואשר כמעט ריק לגמרי מאדם, ואמרתי לו: פה יש ¯יסוכיי התישבות גדול ביותר ולא נוכל לוותר על זה. הוא אמר: הנציב ¯הוא בעד מסירת הנגב ליהודים אם יימצאו שם מים. אמרתי: יתנו לנו ¯.את הנגב ויניחו את הדאגה למים לנו ¯שאלתי אותו על המצב במצרים, עד כמה ממשלתו של ניחאס נשענת על העם המצרי. הוא אמר שעכשיו יש רושם שכאילו 70% הם בעד ניחאס, {0159-18} ¯אבל הדבר הוא רק מפני שהעתונות אינה חפשית - יש צנזורה. ברגע ¯שכבלי הצנזורה יוסרו, הוא בטוח שיתברר שיש אופוזיציה חזקה מאד ¯למעשי ניחאס, הנשען כולו על האנגלים. הוא אינו מתענין בלבו בשאלות ¯,הערביות, אפילו לא בשאלות המצריות הפנימיות, אלא בשאלה המצרית ¯,אולם מפני שהפרסטיז'ה שלו ירדה והוא קבל מכה חזקה על ידי מכרם עובייד ¯שהוא קופטי, אוהב הוא להסביר שהוואאפד לא התענין מקודם בשאלות ¯הערביות הכלליות הודות להשפעתו של מכרם עובייד, שהוא נוצרי, והוא ¯הרחיק את המצריים מכל הענינים הערביים והענינים המוסלמיים, ודרש ¯להתייחד רק בשאלות הפנימיות, אולם הוא שיחרר את הוואאפד מהשפעה לא ¯מוסלמית זו, והוא רוצה ליצור רושם כאילו הוא מתענים בשאלות ערביות ¯.ומוסלמיות כלליות, אולם באמת אין לו כל ענין בדברים אלה ¯יש להניח שלכל ימי המלחמה הוא יישאר בשלטון, כי הוא נחוץ מאד ¯לאנגלים. כנראה שכל ענין הפדרציה הוצע על ידי מיניסטריון החוץ ¯,הבריטי לצרכי עצמם. הם הקימו בורד אינטר-טריטוריאלי בקאהירו ¯השליט על כל החיים הכלכליים בארצות התיכון, בכלל זה גם ארצות ¯הערביות, אשר כאילו הן עומדות ברשות עצמן, כמו מצרים ועיראק. למען ¯הסוות התערבות זו ולמען הקל על ניחאס ועל נורי קבלת הקונטרולה ¯הבריטית הם זרקו את הסיסמה של פדרציה ערבית ושכאילו בורד זה בא ¯להכשיר אחדות כלכלית בין הארצות הערביות, אולם למעשה זה רק להנאת ¯.עצמם ¯שאלתיו אם יש אנשים במצרים בין אנשי המדינה ובין אינטליגנציה ¯החושבת גם על שאלות סוציאליות, קולטוריות וכלכליות, שתעמודה לפני ¯ארצות אלו אם באמת ישתחררו, או שהם עסוקים רק בשאלה הפוליטית ¯.בלבד ¯הוא אמר שיש צעירים המתענינים בשאלות אלו, ובין אנשי המדינה ¯האיש החושב על ענינים אלה וגם יודע אותם הוא אחמיד מאהיר, אדם עם ¯.השכלה אירופאית גדולה, העומד כרגע בראש הסעיסטים, שנפרדו מהוואפד ¯הוא, מיד עם פרוץ המלחמה, דרש ממצרים להצטרף למלחמה, ונאם בישיבה סודית של הפרלמנט נאום של שש שעות, בכלל הוא גם נאמן על האנגלים, {0159-19} ¯אם כי לצרכים פוליטיים מבכרים עכשיו האנגלים את ניחאס. לרגל שנאה ¯משותפת לניחאס הוא מקורב למלך. הוא חפשי מכל קנאות, והוא מעריך ¯את ערך הזרים וגם את ערך היהודים. אם ניחאס יפול הוא סבור שהוא ¯.יבוא במקומו, וכדאי היה לנו לבוא אתו בדברים ¯שאלתיו על תכניותיו הקרובות, והוא אמר כי הוא הולך לסוריה לשבועיים וישוב הנה. ברצון רב ייפגש אתי עוד הפעם.