יומנים > יומן - מלא 10/08/1959

{P001} {0060-70} 10.8.59, יום ב' בא אצלי שוורץ. מכירת "הבונדס" גדלה. פונים לצבור יותר רחב והוא נענה. גרם גם הסכום. אינו חושש יותר מדי, לבדיקת שחרור מסים. בצבור היהודי יש חשש לתוצאות הבחירות, חוששים מפני חירות. שאלני מה אני חושב על תוצאות {0060-71} הבחירות. אמרתי שאינו רואה השנויים גדולים, בכל אופן לא לרעה. אבל אין לי בטחון שנוכל לשנות משטר הבחירות שהוא בעוכרי המדינה. הסברתי לו גורמי המתיחות העדתית: אטמוספירה של בחירות וחוסר ריסון עצמי מצד מפלגות מסוימות; עליה מרוקנית ללא מנהיגות. מציאות אלמנטים פושעים שנעזרים ברקע העדתי; מציאות אירופאים שמתיחסים ליוצאי אסיה ואפריקה שלא כהוגן. העיקר - אין לתקן בשנים מעטות מה שחיבלה ההיסטוריה במשך דורות. אבל אין המצב רציני ביותר. אחריו בא אצלי כומר צרפתי פייר לומבר. בקי בתנך ורצה ללמוד עברית. שוחחנו על בעית אלגיר (הוא גר באלג'יר), אינו רואה פתרון לבעיה. יתכן כי במשך חמש שנים ימצא הפתרון. אשרי המאמין. אה"צ נפגשתי עם קבות צעירי דרום אפריקה - מרוקו, טוניס, אלגיר - שבאו ארצה לקורס קצר על מנת לשוב ולארגן הגנה ועליה ב'. לבם מר על ההפליות והקיפוחים. הזמנתי לפגישה זו גם את משה דיין. רק 3-2 מדברים עברית, השאר דיברו רק צרפתית. סיפרתי להם על האפליה בבנין שיכוניםליוצאי פולין ורומניה. שרידי היהדרות הטבוחה באירופה. דווקא בדבר זה לא מצאו אפליה מרגיזה, אבל לא נעקרה מלבם הרגשת הקיפוח והאפליה. קיימתי שיחה ארוכה עם גולדה - על הכרח השארותה בממשלה ובכנסת. אנו אחראים לא רק לישראל אלא לעם היהודי, ויש רק מנהיגות מוכרת - אם כי לא {0060-72} רשמית ולא מוסמכת - אחת בעם ישראל. והם 4-3 חבירם בממשלה, היא אחד מהם. גם התנועה וגם העם בישראל לא יקבלו צאתה ולא יבינו זאת. דיברתי על הפגעים הפנימיים ועל הקשיים האישיים - לבון, משה ש., שמעון פרס ועוד. אין אלה יכלים להעיב התמונה. אין בכלל אנשים מושלמים, ויש לעשות מכל אחד חשבון מאוזן. החשבון בכללו הוא חיובי. נדמה לי שדברי הועילו, ומצב רוחה נשתנה, אם כי לא קיבלתי ממנה הודעה ברורה שהיא חוזרת בה מהכרזותיה שלא תישאר אחרי הבחירות.