יומנים > יומן - מלא 11/05/1948

1
מתוך
מקומות:
בית מחסיר
צפת
ירושלים
קנדה
שורש
עקרון
אפריקה הדרומית
ארצות הברית
אנגליה
צרפת
באר שבע
גבולות
הוואנה
קדמה
בית הערבה
טול
נין
בית שאן
לוד
רמלה
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
11.05.1948
224022

11.5.48,יום ג',ב'אייר

צפת בידינו, בית מחסיר בידינו, היום אולי תצא שיירא מירושלים. נתפס נשק רב בצפת. הענין עם לחי סודר ע"י שקולניק. הם התחייבו לא לפעול עד הכרזת המדינה, כל החטופים ישוחררו. - ישיבת המטה - בהשתתפות ישראל ויוחנן. יגאל מסר על הגליל ודרך ירושלים. אהרון רמז (ש.א.) יש 3 אוסטרים, 2 בוננזו (קטנים לסיור), רפיד חדש, רפיד מקולקל, מצרי, C 46 , דקוטה. גורסמן שבור (ספק אם יתקנוהו), אולי יגיעו עוד 2 נורסמנים, אולי C46 - 3 מפנמה

(5 יצאו לאירופה עם מטען), על 10 וינטיורה לא יודעים, קונסטלשין בקנדה, 10 מסרשמידים באירופה, טייסינו התחילו ללמוד, סבורים שבתוך 46 יובאו הנה, (9 אוסטרים מקולקלים, אחדים יתוקנו), שני טיגרים שבורים ללא תיקון, שני פולנים מקולקלים, אולי יעשו מהם אחד. גם תנאי העבודה בפנים קשים. מציע לסדר מטה אווירי של בעלי מקצוע בלבד, על גבי המטה ימונה איש אחד שימלא תפקיד מיניסטר לאספקה, לייצור אוירונים ומיניסטר לאוויר (הצד המשקי והארגוני), ולהניח למטה האווירי הצד המקצועי, הפיקודי. מצד שני לקצץ באכזריות שרותי האוויר בכל החזיתות, אחרת יש סכנה שלא ישארו אווירונים ל15- במאי. בסביבת סריס נפגע אוירון בפגז גדול, אולי של 75 מ"מ, ויש כנראה לערבים תותחים אנטי אויריים. אווירון שלנו סייר אתמול ולא מצא עקבות האוירון עם ששת נוסעיו בהרי ירושלים. אהרון מתאונן שלא קיבלו בגדוד וציוד מאספקה. שדה התעופה בת"א זמן רב לא יהיה מוכשר לקבלת אוירונים, ויש להבטיח עקרון ע"י ביצורים וחיל מצב, ולזרז הבאת הכלים מאירופה ומאמריקה. צנקרברג מציע שאם ישריינו הכסף - יביאו טייסים צרפתים אווירוני-קרב צרפתים לארץ. בחו"ל קנינו 20 נוהמנים ומחירם שולם, ורק שנים מהם הובאו ארצה. נקנו 10 מסרשמיטים, אנו חייבים עוד 900,000 $ על חשבונם.

אהרון מציע מטה של שלשה: יהושע גיליץ, יהודה הולביץ, אהרון רמז, צבי חולק על סידור זה. אמרתי שנזרז מהקצה הזה הבאת האווירונים - נגמור קנית המסרשמיטים, ואם תכנית צקרברג מעשית - נממן אותה. גם נשלח איש לזרז המשלוח. הוסכם לא לנצל לע"ע האווירונים, לסדר שדה התעופה של עקרון. בן ארצי ימציא להם כל האספקה הדרושה. יגאל, אהרון, ישראל ואני נברר עוד מבנה המטה האווירי, בן ארצי מעורר שאלת כלי רכב: 800 בדרך, יגיעו במשך החודש, יש לנו 300 שכורים, דרושים עוד 250. מציעים לשאול לחודש 230 מכוניות, מהן 80 גדולות. החרמת מכוניות-אומרים - מזיקה למלווה. אליהו סבור שדרושים 400 ולא 230. בן ארצי דורש עדיפות בפריקת אניות: כובעי פלדה, אהלים ועוד שבאו מאמריקה. דורש גם החרמת כל המזון המשומר (בקופסאות) בשביל הצבא - שישלח לקרבות. יש מחסור בגרבים, נעלים ושמיכות. נעלי הארץ בלות מהר. במקום 6 חדשים קיימות רק 2 חדשים. מימיות מביאים מדרום אפריקה. אליהו: קציני המשטרה הוחלט שילכו לקורס מ"מ לחודש. שיטריט מתנגד. יש לברר עם שיטריט. לרר דורש שהחיילים שנתיצבו עכשיו - לא יקבלו עליהם ערעורים משקיים, אלא לאחר חודש. החלט למסור זאת לועדה של ארבעה

(שקולניק, אבניאל, לרר ועוד אחד מהפיקוד). בן ארצי מודיע שהדואר בצאי הופעל וב20- לח"ז יהיה בסדר. אהרון, צבי, יגאל, ישראל מציעים אליהו סחרוב לצאת לחו"ל לזרז הבאת האווירונים. על סידור מנהלת האוויריה נציג לישראל ולאנשי חיל האויר: ישראל מתמנה למנהל חיל האויר, אהרון (או אחר) למפקד חיל האויר. המפקד אחראי בפני המנהל, והמינויים החשובים מוצעים ע"י המפקד למנהל לאישור - המנהל דואג לכל צרכי חיל האויר על מנת שחה"א ימלא תעודתו. הפקוד והמבצע הוא בידי המפקד. המנהל מעיר על ליקויים למפקד והוא מציע להוריד מישהוא והמפקד מסרב הוא מביא זאת למטה. - הזמנתי צוקרברג. לפי דבריו הוא יכול לרכוש בצרפת (יש לו קשרים עם לשכת המכס שבה עושים הרגיסטציה) אווירוני קרב, בכל אווירון תוחח של 20 מ"מ (הוספנו - סוויזה) 2 מכונות יריה 0.33) ועם טייסים צרפתים שיבואו זאת ארצה. כל אוירון עם הציוד בערך 10,000 לי - אבל רק בכסף שויצרי או אמריקני. מוכן לטוס מחר לשם כך. אם נקנה 2-30 יעלה יותר בזול. הוא קנה בשבוע האחרון רפיד באנגליה, ועומד שוב לצאת לאנגליה לרכוש בשביל אווירון ורוטנברג אווירונים (מדוע עולה מסרשמיט 180,000 $ ?). טלגרפתי לגוחובסקי שילווה לי 1,700,000 דולר בשביל האווירון.

ישיבת הארבעה: בחודש זה 15 מאי - 15 יוני נוכל להעלות מקפריסין 10,000 עולים לבי בחירתנו. נותנים לנו שני הפנים. עד 25 לח"ז יגיעו מאירופה 2180 עולים (ליגלים 700), קדמה תביא עוד 400 עולים, שלשום יצאה אניה מאיטליה 500 עולים. ס"ה 13,000 עולים. אנשי ההעפלה דורשים 150,000 לע"ע לשתי אניות. - ישיבת המרכז. סקרתי על מצב הבטחון: הישגים וסכנות. באמצע הישיבה באה גולדה, ובתשובה לשאלתי נתנה לי פתקה זו: "נפגשנו בידידות. הוא מאוד מודאג ופניו איומים. לא הכחיש שהיה בינינו דיבור והבנה על סידור רצוי, ז.א. שהוא יקח החלק הערבי, אבל עכשיו הוא רק אחד בין חמשה. את התכנית שהוא הציע - ארץ אחידה עם אבטונומיה בחלקים יהודים, וכעבור שנה תהיה זו ארץ אחת תחת שלטונו". מיד יצאתי לבית הבית והזעקתי יגאל, דטנר וישראל. דרשתי להפוך כל הכוחות שלנו לכוח מובילי להחיש כיבוש דרך ירושלים והאיים הערבים בתוך הישובים - ולתכנן מערכה נגד פלישה ערבית כוללת. יגאל מעורר שאלות אלו: הנלחם בעבדאלה כשרק יעבור גבולות הארץ - או גבולות המדינה היהודית? עניתי שרק י"ג יוכל להחליט. כזו היא גם שאלת באר שבע: לכבוש מיד או לא. בא דוד מירושלים - הוא רוצה לעבור אחרי תום המנדט להתקפה בירושלים. גם זוהי שאלה מדינית. ברור שעלינו להתקיף לאורך כל

החזית ביום האפס - אבל ירושלים שאני . זה עלול להרגיז העולם הנוצרי. יש לדוד כאלף מזוינים (אני מניח - יותר מזה). - הזמנו ישראל ז. וה' לבירור הסידור בחיל האויר. ישראל קיבל הצעתנו ומציע רק שבמקום מפקד יאמר ראש המטה. - החלטנו לשלוח אליהו סחרוב לאירופה להחיש המשלוחים. סלווין הסכים לנסיעתו. - בערב מסיבה רחבה: קפלן, גולדה, שקולניק, ישראל, ראשי האגפים. תכונה לקראת הפלישה. יגאל שואל: מתי ואיפה נפגע בכוחות עבדאלה (רק במדינתנו, בכל הארץ, גם בעבר הירדן?) בירושלים עלינו לתפוס כל המשלטים - שיך ג'ראח - כשאין בהם צבא בריטי. החזיק בכביש ירושלים כל הזמן? לשמור על משלטי הכביש - כן. הנוכל לתת עזרה לבית הערבה, גוש עציון? יתכן רק מהאוויר. בנגב: היש לתפוס באר שבע, שהיא מחוץ למדינה. יקבע צורך צבאי - גליל מערבי - היום נשלח כוח לשם עם שיירא. יש לתפוס ראס אלנקורא. יש להטריד את טול כרם. המפקדים יצטרכו לקחת כל נשק הנקודות, לכך נחוץ צו מיד. יש גם לקחת יחידות מי"ם ניידות. יש לגייס מיד כל האנשים לביצור המקומות. לגייס כל מומחי השרותים הצבאיים באשר הם. גיוס התחבורה (בן ארצי הכין אוטובוסים לגדודים ועוד 150 כלי רכב) בת"א יש 250,000 גלון, במקומות אחרים 100,000 גלון. יש לאספק כל החטיבות

מכסימום של תחמושת, מזון וכו', רטנר: קודם כל יש לשחרר כוחותינו מרתוק, להגדיל המוראליות, להמצא בקרבת מקורות דלק, כוחות פרטיזניים להטריד האויב ולפגוע בקוי התחבורה של האויב. שאלתי בן ארצי אם יוכל לסדר עד יום הפלישה מרכזי אפסנאות במרחבים השונים? אין לו די מזון (רק 70,000 מנות בשר). הוא רוצה להקים שני בסיסים בנגב ובחיפה. יש לגייס מלאי הנדסי (עצים וחמרי בנין לביצורים, ציוד אישי לחיילים יש די, מלבד גרבים ושמיכות), אפשר להגיע במזון למלאי של חודש. אפשר לרכוש דלק משל - אבל אין מיכלים. יש לקחת אנשי סו"ב ותנובה. אליהו מציע להודיע ברדיו לכל אלה שעסקו באפסנאות בצבא יתיצבו. קפלן מציע לסדר שביתת נשק בירושלים, למען שחרר כוחות. יש גם לדאוג להמשכת המשק הקיים. גולדה שואלת אם רצוי לנו בפני העולם הנוצרי לעשות מלחמה בירושלים בניגוד לנצרות. יצחק מעיר שלאויבים אין דרך משותפת, ולא בזמן אחד יגיעו אלינו, יש לנצל שוני זה. ירושלים נוח לנו שתהיה שקטה.

דוד - האויב בירושלים חלש. יש כ800- זרים. הם מתפוררים. רוחם נפלה. נקבל ג'נרלה מהצבא, הדואר כבר בידינו. העירותי שתים: 1) הריסת האיים הערבים בישובים היהודים (רמלה-לוד, בית שאן, זרעון) המשמשים סכנה מיוחדת במקרה פלישה ועלולים לחנם לרתק כוחות. 2) זיון מוגבר של ירושלים - גם אם תימשך הפוגה. חשיבות ירושלים כשל עצמה, 100,000 יהודים שבתוכה, היותה מוקפת ישובים ערבים רבי אוכלוסין. כוח יהודי רב בירושלים ירתק כוחות ויעזור בהרבה לנגב.