יומנים > יומן - מלא 11/06/1936

{P001} {0130-55} 11.6.36 אמרתי הבוקר לחיים שאני מדוכא ומיואש מהרעיון הנישא בלבו - שאני רואה בו חורבן פנימי וחיצוני. הוא אמר לי שאין שליטה לאדם על מחשבתו - אבל אין לדבר על זה יותר לאחר הבירור שהיה. - אעפ"כ אין אני שקט. בפי טלפנה אמש ללואיס שהיא חוששת שנצטרך לשוב לענין זה, אם כי אין עכשיו לדבר על כך... - שמחנו לא.ג. את שיחת משה עם ה.מ. מיום 2 לח.ז. בתוספת הקטע בשיחת רופין על 30.000 הלא"י שקיבלו הערבים. - דיברתי עם חיים על המצב הכספי של ההנהלה. הוא הבטיח לדבר עם ג.ץ. בצהרים הלכתי לס. מרכס והוא קרא גם סקר. מקודם שוחחנו על המצב הפוליטי ועל עניני בטחון. אמרתי למרכס שהוא מעל פעמיים בחובתו הציונית: בשנת 1929 ביחס לקרן העזרה, שמסר אותה בידי לא ציונים ושלא דאג שמאה אלף פונט יופרשו לצרכים מיוחדים, ובפעם השניה - לפני כחצי שנה בנסיעתו לאמריקא. בתשובה האשים אותנו במעל - כי במשך שש שנים אלה עברו את ידינו למעלה ממיליון פונט וגם אנחנו לא הפרשנו סכומים מספיקים ל"צרכים מיוחדים". סיפרתי לו על המצב הכספי ואמרתי שאם גם לא יורע המצב - מה שכמעט לא יתכן - יהיה לנו צורך חיוני {0130-56} ודחוף במאה אלף פונט להוצאות מיוחדות: ביצור עמדות, בטחון, מזח ועוד. הוא הסכים לקריאת מסיבה מצומצמת לדון על ענין זה. - טלגרפתי לדוב שיטלפן לי בחמש מפריס. אך כששבתי ממרכס רבע לפני חמש נודע לי שדוב כבר טלפן בארבע. טרם נפגש עם הסורים. -אחד המומחים לעניני המזרח הקרוב ממכריו של חיים הציע עצמו ללכת לאנקרא כדי לבוא בדברים עם כמאל שישפיע על הערבים לבוא אתנו לידי הסכם. כמאל לדברי המומחה מחפש ידידות אנגליה - מתוך פחד האיטלקים - והשפעתו בעולם הערבי גדולה. הענין צריך לעלות 3 - 4 אלפים. חיים שאל דעתי אם כדאי הדבר. לדעתי יש לנסות כל הדרכים להפסיק או להחליש התנגדות העולם הערבי אלינו. - הדואר של הבוקר מאשר דברי בפי על הסמכות שניתנה לזקן. בינתיים הענינים בארץ כנראה מחמירים. - בערב אצל הגב' אידר. - ביום השני תשאל תשאלה ע"י אחד מידידי הערבים (דייוויס) היות ובשנת 1930 נמצא ש29.8- מהערבים הם מחוסרי קרקע - מהו המצב עכשיו? אנו שולחים חומר למשרד המושבות בתשובה לשאלה זו. .