יומנים > יומן - מלא 11/06/1940

{P001} {0149-09} לונדון, 11.6.40 קפלן יקר - אנסה לתת לך סקירה כוללת על מצב הענינים פה, אם כי לא בלי לקוים ופגימות, כי אין תחת ידי רשימות וחומר. כמובן אצטמצם בענינים שלנו בלבד, ולא אגע במאורעות האדירים והנוראים, הידועים לך באמריקה אולי בפרטים מלאים ובהיקף רחב יותר מאשר לנו כאן. כשחל השנוי בממשלה כאן עוד הית פה כמדומני, ועל השבועים הראשונים תשמע מפיו של לוריה. אולם לשם שלמות הסקירה אתחיל מהימים הראשונים של התקופה החדשה - מלפני ארבעה שבועות, אם כי נדמה כאילו חלפו עלינו בינתים דורות ויובלות. ב14- למאי סכמתי לעצמי בכתב את הסיכוים שלנו מחילופי הממשלה. כתבתי שאם כי יש לקדם בברכה את השינוי, גם מבחינה כללית וגם מבחינה יהודית, כי שינוי זה פירושו מדיניות חדשה, הרי אין להניח שהחידוש חל ממילא גם על המדיניות האר"ית. אפנם ידידינו הטובים ביותר נכנסו לממשלה ועומדים בראשה, אבל יש להזהר מאופטימיות יתרה לא רק מפני שמשרד חוץ נשאר בידי הליפכס, ונ.צ. [נוויל צ'מברלין] שאר בקבינט המלחמה, ומ.מ. [מלקולם מקדונלד] באחת המשרות החשובות.- אלא בעיקר מפני שיקולים אוביקטיבים : ראש הממשלה וחבריה החשובים יהיו שקועים בצרכים הדוחקים של המלחמה ולא יוכלו לטפל בענינינו. משרד החוץ ושליחיו בארצות ערב יוסיפו לעמוד נגדנו. הלחץ מהפקידות העוינית בארץ יתמיד, והעיקר - הגורם הערבי נשאר כשהיה, וראש משרד המושבות החדש רגיש באופן מיוחד למתרחש בעולם המושלמי. וקשה יהיה להשיג שנוי רשמי של המדיניות המוצהרת. {0149-10} ב15- למאי נפגשנו (חיים ואנכי ) עם ללויד. עמדנו בעיקר על הקמת יחידה ועל ביטול החיפושים. ללויד לא נתן לנו שום תשובה באותו מעמד, אם בי הודיע שבאותו בוקר דן בשאלת החיפושים. אבל מהערותיו היה ברור שאין הוא מסכים להערכתנו בדבר אי-האפשרות לסמוך על העדנים.ובמידה שהשפעתו ויכלתו מגעת לא יתן לעשות שום דבר לטובתנו העלול להרגיז או לגרות את הערבים, עזרתנו לאנגליה צריכה לבוא בלי כל תנאים וסיגים.ואם להשתמש בעזרת החומר האנושי שלנו הרי מוטב לעשות זאת ביחידות מעורבות-והעיקר (זאת הדגיש בהדגשה יתרה!) אין לדבר כלל על "פתיחת " שאלת א"י מחדש והטלת ספק כמדיניות הספר הלבן . ב17- למאי המצאנו ללויד תזכיר על היחסים בינינו ובין הממשלה מאז פרצה המלחמה (העתק התזכיר בידי לוריה)- בלוית מכתב מחיים הדורש שוב הפסקת החיפושים בארץ.אולם היה ברור שמללויד לא נבנה. ויש להפעיל את ידידינו, ואם רק אפשר- לפנות ישר לוינסטון. בואו של דוב היה לעזר לא מעט בפעולה זו .מיד למחרת בואו נפגש דוב עם מוריסון וגרינווד (22 למאי)והציע להם עזרתנו המשקית והצבאית .ה.מ .ענה שהוא יכול לטפל רק בעניני המיניסטריון שלו (הספקה) השאר שיך לראש הממשלה ולגרינווד. א.ג. בקש תזכיר על ההצעות והבטיח לנסות לדבר עם ו.צ.,אם כי בתנאים הקימים קשה לראותו.בעניני ההספקה נמשך גם מו"מ עוד מקודם ע"י זיף עם מקמילן.סגנו של ה.מ. ב23- למאי המצאנו לא.ג. ד בכתב את הצעותינו.א) הספקה: לסגל החלקאות והתעשיה שלנו לצרכי המלחמה ולהעמיד לרשות הממשלה את מומחינו החימיים.התכניים והאחרים. ב) מלחמה כלכלית: גיוס היהודים בארצות הניטרליות לעזרת המלחמה הכלכלית בנאצים. ג) עזרה צבאית: {0149-11} גיוס דיויזיות אחדות בארץ, הקמת יחידת-טיסים, עזר לשרות "התבונה". ד) תעמולה בארצות ניטרליות. הצענו שהממשלה תקבע ועדה מיוחדת אשר תדון אתנו על בצוע פעולות אלה. ב24- למאי נפגש חיים עם ללויד במשרד המושבות.לויד פתח השיחה וקבע שתי הנחות: 1) אנגליה מנהלת עכשיו מלחמה לחיים ומות, ויש להמנע מכל צעד העלול להזיק לאינטרסים האימפריאלים. ב) הוא מאמין שיש התעוררות (revival) רצינית בעולם הפושלמי והערבי. אין עכשיו ענין רק עם נציגים מושחתים ורודפי בצע.וכל צעד לא זהיר לטובת היהודים עלול להצית את המזרח התיכון, בתשובה למכתנו של חיים(על חיפושים) הגן ל. על זכות הממשלה לבער נשק בלתי לגלי.בענין ההספקה לא גילה התנגדות, אולם שלל מתוך נימוקים פוליטיים הקמת יחידה פוליטית.הסיפור הבא שופך אור על עמדת ל. אורד נפגש עם ל. ימים אחדים לפני התמנותו. שיחתם נסבה על המזרח הקרוב. ל. אמר לאורד בגלוי-לב שאין לו כל ענין לא לערבים ולא ליהודים, דאגתו האחת היא האימפריה הבריטית, ואם כי הוא מוחזק לפרו-ערבי,לא יהסס אף רגע לבגוד בערבים-אם יתברר לו שזהו צורך אימפריאלי.אורד אמר לו:עליך לגמור בלבך במי אתה עומד לבגוד-ביהודים או בערבים, כי יתכן שתשאר קרח מכאן וקרח מכאן... אחרי כל אלה קשה היה לקוות לרווח והצלה ועמוד מלויד. אולם גם אחרים שגילו יחס יותר טוב-לא עשו בפועל כלום, התרכזנו בשני דברים: הספקה ויחידה.נתקימו פגישות עם מקמילן, גרינווד, אמרי, הול (סגנו של ל. ממפלגת העבודה) אטלי.כולם הביעו יחס חיובי, {0149-12} גילו התענינות, ידידות, אך למעשה לא זז שום דבר. חיים נפגש עם ב.ב., שהבטיח לדבר עם ו.צ. וכנראה ניתן רמז ללויד בגבוה, וקיום 29 למאי הוזמן חיים ללויד.באותו יום גם שלח היים מכתב רשמי לו.צ. שבו הציע "לגייס בתכיפות את כל היבולת הכלכלית,הצבאית, הפוליטית והתרנית שיש ליהודי א"י והגולה למען סיע לאנגליה". במכתב לוי פורטו ההצעותעל הספקה, מלחמת כלכלית, עזרה צבאית ותעמולה. ל. אמר לחיים שהזמין אותו לבוא אצלו כתוצאה מטליפון של ב.ב. הוא ל. מעונין בגיוס עזרת היהודים, אולם הוא חושש לערבים,ורוצים למצוא מוצא שיניח דעת שני הצדדים. אין הוא מתנגד לגיוס היכולת המשקית של היהודים, אולם יחידה יש בה סכנה. חים אמר תעשה שתי יחידות.ל. השיב שהתוצאה תהיה מאות אלפים יהודים ורק מאות אחדות של ערבים. בענין החיפושים הראה ל. לחים את ההצעה שהציעו למשה בירושלים ובקש תשובה. חים הבטיח תשובה בכתב. (ההצעה היא: למסור כל הכלים שלא ברשות, חלק מכלים אלה ירשם וישאר בנקודות אולם כל המכונות הרמונים וכדומה יורחקו). בינתים הגיע פ.ר. הנה וגם הוא כמובן פנה לל. ידועה לך תכניתו של בנין מכון לאניות בחיפה. לדבריו תמך ו.צ. (כשהיה בראש הצי) בתכנית זו, וכאילו יש לו ממנו מכתב בענין זה (שני הדברים מסופקים ) - אולם מיד שהוברר לו שאין שומע כאן עכשיו לתכנית זו, צצה בראשי תכנית חדשה. שיסע מטעם הממשלה האנגלית לאמריקה לשם רכישות. גם תכנית זו בטלה, אם כי קשה היה להציל מפיו דבר ברור בענין זה,ידוע רק שנפגש פעמים עם ל. בין השאר דבר אתו גם על יחידה ביום 31 .למאי לפנות ערב טלפן לי פ.ר. שהיה זה עכשיו אצל ל. וזה אמר לו שהחלט רשמית על הקמת יחידה יהודית, אולם אך ורק מחוץ {0149-13} לא"י. ושבימים הקרובים תקבל הסוכנות הודעה רשמית בכתב על עופן זה, ופ.ר. שאל אותי בתרועת-נצחון,האין אתה מרוצה.עניתי לו שאיני מרוצה כי א) לנו דרושה יחידה בא"י דווקא. ב) בלי א"י ומחוץ לא"י בלבד מסופקני אם יש ביכלתנו לארגן יחידה. פ.ר. לא הסכים לדעתי. באותו יום נפגשנו,דב ואנכי,עם אורד.גם הוא נפגש באותו יום עם ל. הוא פנה לפני ימים אחדים בכתב לו.צ.בבקשה שיקבל אותו לשיחה (הוא מכיר אותו אישית ונפגש אתו כבר פעמים אחדות לפני השינוים בממשלה).הוא קבל תשובה שוב טרוד מאוד, אולם ל. נתבקש לשוחח אתו.ל. אמר לו שהחלט להקים יחידה יהודית מחוץ לע"י.אורד אמר לו שהחלטה זו היא מחוסרת טעם.אין מחסור. באנשים להגן על קנט ואין ליהודים כשרון מיוחד להגן על פריס או על לונדון.יש ערך ליחידה יהודית בהגנה על א"י. ל. שאל: כלום בשעה שאנגליה מפרפרת יעמידו היהודים תנאים? אורד ענה: וכשהעם היהודי מפרפר מה עשיתם לו. לנו היה כל הדבר תמוה באותו יום. בצהרים, נפגש ח"מ עם גרינווד בסעודת-צהרים,וזה לא אמר לו כלום על החלטה זו, אם כי השיחה נסבה על הקמת יחידה יהודית. שלשתנו (דב בריל ואנכי) החלטנו להפגש עם גרינווד,א) למען דעת אם אמנם יש החלטה כזו ב) להסביר לו שבלי יחידה בארץ אין לדבר כל טעם. למרות היות סוף השבוע הצליח לוקר להתקשר עם גרינווד וביום א'. 2 ליוני. הוזמנו לגזברות לשיחה עם 1. אמרנו לו שהחלטת הממשלה ששמענו עליה מפי ל. לא באופן רשמית -מחטיאה המטרה,גם מבחינה יהודית וגם מבחינה אננגלית. כי העיקר-גיוס היהודים בארץ - להגנת הישוב והגנת עמדות אנגליה במזרח הקרוב. ג. הסכים לדעה זו הבטיח לתמוך. ל. מתנגד ועומד בתוקף על דעתו. אך זהו צעד ראשון. שאחריו הוא מקווה...[ראה כתב יד] {0149-14} משיחה זו לא היה לי רושם שא.נ., אם כי הוא חבר בועד המצומצם של חמשה, יודע היטב מה שנעשה בפנים. היה לי גם ספק אם יש לו השפעה על הענינים. חיים נפגש באותו יום עם אמרי והינינג, ושניהם התיחסו בחיוב לרעיון היחידה. מהשיחה שהיתה לנו עם הול ביום 4.6.40 (סגנו של ל.) נודע לנו שהוטל על ועדה של שלשה (אמרי לויד ומקמילן) לברר שאלת מרכז ההספקה במזרח: א"י או הודו. דעתנו היתה כמובן שיש צורך בשתי הארצות: אחר כך שמע חיים ממקמילן שהחליטו בחיוב על התעשיה בארץ, וליאו הרמן עמד משום כך לשוב מיד ארצה לברר האפשריות הקונקרטיות (מפני עכובים בהשגת הויזה הצרפתית לא יצאה נסיעה זו לפועל עד היום, אם כי מיניסטריון ההספקה שלח מכתב לקונסול הצרפתי בבקשה לתת לו ויזה, כי הוא נוסע בשליחות המיניסטריון. גם פ.ר. אמר לנו לפני ימים אחדים שהחליט לשוב לארץ. הוא עמד לנסוע היום - אבל נסיעתו בינתים נתבטלה). במשך עשרת הימים האחרונים לא פסק המגע עם חברי הממשלה או סגניהם (קריץ גונס, תום ויליומס) - אולם לפי שעה לא נסתיים שום דבר. שום מכתב ממשרד המושבות על יחידה יהודית לא נתקבל, ולא ברור מה פשר ההודעה של ל. לפ.ר. ולאורד בענין זה גם בענין ההספקה, הגם שלא נתקל בהתנגדות של ל., אין לפי שעה שום תזיזה ממשית. לפני ימים אחדי נפגש חיים עם ב.ב., וזה אמר לו כאילו בשם ו-ן, שעליו לנסוע לאמריקה להשפיע על דעת הקהל. על יסוד שיחה זו שלח היום חיים לב.ב. מכתב, שבו הוא מסתמך על השיחה ההיא, הוא מודיע על נכונותו ללכת, ביחוד בשעה חמורה זו, אולם למען הצליח בשליחותו עליו להיות מצויד במה שהוא. {0149-15} משהו זה לא יתכן בלי קבלת שתי ההצעות שלנו: עזרה כלכלית ותכנית לעזרה צבאית (יחידה) - וקבלה לא בדברי נימוס ואדיבות, אלא בפועל ולמעשה. עלינו עכשיו להכות להשתשלות הענינים. איני אופטימי ביותר. ו-ן טרוד בהנהלת מערכת החיים ומוות, ואין ביכלתו לטפל בשום דבר שאינו מרכזי. ענינינו למעשה הם בדי ל. הוא נבחר לתפקיד זה שלא במקרה. הוא איש תקיף ואדוק בדעותיו. רק ו-ן מסוגל לבטל דעתו - אך הימצא זמן, ענין ורצון לכך? שאר חברי הממשלה - אינני יודע עד היכן יכלתם מגעת (שכחתי לציין שחיים נפגש לפני ימים אחדים עם אטלי, וגם זה גילה ידידות אפלטונית) יש לדעתי צורך בלחץ מצד אמריקה. יש להפגש עם הציר הבריטי. עכשיו השעה! תביעה שתבוא עכשיו מוושינגטון יהיה לה בימים אלה ערך מכריע. אני מניח שאתה מקבל ידיעות מהארץ והצטמצמתי מפני זה רק בלונדון. הפעלת בענין הכשרה אווירונית, ימית וצבאית בכלל? שלום לכל החברים. ד.ב.ג.