יומנים > יומן - מלא 13/12/1937

{P001} {0138-160} ירושלם, 13.12.37 ליבינשטיין - בתשובה לתזכירך אני שולח לך את תזכירי, שהמצאתי לפני שבוע לוויצמן, בפי, נמיר ומלצט וברודצקי. מהקריאה כשהיא לעצמה תעמוד על ההבדלים שבין הצעתי והצעתך ויתרונותיהם או מגרעותיהם - אולם על הערה אחת שבהזכירך איני יכול לעבוד בשתיקה: על אי כשרון היהודים לשלטון עצמי. לא זרות לי הפגומות שבטבענו היהודי ואיני מתעלם מהליקויים שבצברותינו, אבל איני יכל להיות שותף להערכתך. אני חסיד נלהב ש הגאון הממלכתי האנגלי - אבל אני מסתכל זה שנים רבות מקרוב להנהלה האנגלית בארץ. איני נמנה בין מרשיעיה בסיטונות - אבל אין לי ספק שהפוטנציה הממלכתית שלנו אינה נפלת מזו של האדמיניסטרציה הבריטית בארץ. יתכן שלא יספיקו לנו הכוחות הצבאיים, הפיננסיים וכו' - אני דוחה גם הנחה זו - אבל אין לי ספק שהכוחות הממלכתיים יספי לנו ונדע לשלוט לא פחות מהפקידות הבריטית. ואני פוסל בהחלט נימוק זה שלך. אתה אינך מעריך את עצם הגורם של עצמאות ממלכתית ומזלזל יותר מדי בחשיבות הנציגו הבינלאומית. פעולתנו זקוקה לכוחות נפשיים מרובים. ההערכה הרציונליסטית - המוטעת לדעתי גם מבחינת ההגיון הקר - שלך מתעלמת מערכה העצום של ההתלהבות העממית והיכו היצירתית הגנוזה בתוכה, רק מדינה יהודית מסוגלת לעורר בעם כוחות נרדמים ושותקים אמנה עם אנגליה - שבלעדיה לא תתכן הקמת מדינה יהודית - תבטיח לנו כל היתרונות הבינלאומיים שאתה וסטיין רוצים להשיג בהמשכת המנדט. בקורת הצעתך על מנדט בריטי על הנגב נתונה כבר בתזכירי, ואיני צריך לחזור כאן על הדבר. הכרתך בעצמך את התזכיר אנגלית? ד.ב.ג.