יומנים > יומן - מלא 14/06/1948

14.6.48, יום ב', ז' סיוון.

העירותי ליגאל שיש סכנה רבה בהעברת גדודי הראל מקרית ענבים לסרפנד, כי יש סכנה שלא ירשו לנו (ואולי בצדק) להעלות כוחות מזוינים מעבר לחולדה (מזרחה) ולכל הפחות מעבר לשער-הגאי, ואם תחודש המלחמה - ועלינו להכון לאפשרות זו - מחסור שני גדודים בחזית הרי ירושלים עלול להכריע הכף. שני הגדודים של הראל אפשר לסדר ברוממה או בשכונה אחרת בירושלים, וחופש לחיילים אלה ינתן כמו לכל החיילים בחזית ירושלים - ע"י סידור עם המפקחים. יגאל ראת קצת אי-נוחות אבל מכיר בסכנה שהעירותי עליה. בכיבוש עסלוג' יום לפני ההפוגה היו לנו אבדות קשות שנגרמו ע"י מוקש ואחר כך ע"י מטען רב של חומר נפץ שהוטמן במשטרה. כל האנשים שנכנסו לבנין נפצעו, הבית התמוטט. אבדותינו 13 הרוגים, 2 נעדרים, 9 פצועים, אבדות האויב למעלה מ15- הרוגים, 14 שבויים (7 מצרים, ץ ארצישראליים, בין המצרים קצין בעל כוכב אחד) נמצא שלל רב. - בעשר וחצי בא יגאל ומסר שהראל ירד כולו. פלוגת חיש של ירושלים התמרדה ועזבה שני משלטים בסביבת בית-מחסיר, ופלוגת הראל נשארה במקום. יצחק רבין טוען שאם אנשיו ישארו בעיר - לא יתגבשו, כי העיר גורמת לדימורליזציה, יש להם הרבה עולים חדשים, יצחק רבין הוריד

1800 איש, מהם כ600- פצועים, 300 "דגז" (דגנרטים, תשושים). מהתחלת נחשון נהרגו בהראל 250 איש, וותיקים ומפקדים. שאלתי יצחק רבין מה עשה למפקד עוזי לאחר שיגאל הודה שהוא גזל הנשק מידי לויצא? ענה שאין זה בסמכותו, מפני שהוא נתמנה לסגנו של יגאל, ובמקומו בא יוספלה טבנקין. נחתי במעמד יגאל ויצחק רבין הוראה לצבי להדיח את עוזי מכהונתו עד המשפט ולהטיל על התובע הכללי לקרוא את האשמים למשפט צבאי. שאלתי רבין על האשמה חדשה - גזלת הגבינה ושאר המצרכים שנשלחו לירושלים. ענה שהיה בירור. מה גורלו? - הענינים הטעונים סידור בצבא. העברה והחלפה, אימונים, משמעת, סדרי מינויים, מחלקות במשרד הבטחון, מבנה המטה, מבנה הכוח, דרגות וסמלים, דגלים, בנין חטיבות חדשות, השלמה, חזיתות, אפסנאות, כוח אדם, גיוסים נוספים, ייצור, רכישה, מדע, קשר, מנוחת וחופש, חי"מ בערים ובמשקים, תגבורת למשקים, נוהג וסידור עבודה, מגע מהיר בין המטה ובין משרד הבטחון, חלוקת הנשק, מלואים, חיל-האוויר, חיל-הים, השתלמויות בחו"ל.

בצהרים ביקרתי בקריה שלושה שרים. פישמן ורוזנבליט - לסידור הארץ ברבר סמכות בתי-הדין הרבניים. הצעתי ועדה לא רשמית מפישמן, מינץ, רוזנבליט, זלמן ורמז לבירור הבעיה ולהגיש הצעה מוסכמת או שתי הצעות לממשלה או לאספה המיסדת. שניהם קיבלו הצעה זו. הצעתי גם למחוק סעיף 8 מפקודה על בתי המשפט שעלול לעורר שאלת בתי-דין אלה. אף לכך הסכימו שניהם. רוזנבליט גם מסכים לקבל כאחד מעוזריו עו"ד מובהק שבקי במשפט העברי (פישמן מציע או ד"ר בר, או ד"ר גלסנר או וורהפטיג או דומיהם. רוזנבליט מסכים ונוטה לקבל ורהפטיג. לשיטריט מסרתי חומר המנמק פיטורי קלמן כהן. - בא אצלי סלווין. בימי הפוגה יעשה 200 מרגמות "3 ו700- פגזים ליום. רק בעוד 6-7 שבועות יוציא מרגמות "2. ייצור ב4- שבועות 30.000 מילסים, יגמור שארית הסטנים (מסר כבר 9100). יגביר ייצור 303 כדורים - עכשיו 6000 ליום, בגמר הפוגה 12.000 ליום. למרגמה 120 מ"מ אין פלדה, וישתמש בברזל יצוק, שמחליש הכוח של הפגז, יפגע באנשים ולא בבנינים, במשך 7 שבועות יעשו כל ההקדמות, כעבור 7 שבועות יתחילו בייצור, חדשיים אחרי זה נקבל תוצאות. חסר קורביט או בליסטיד. קנו בחו"ל 50 טון קורביט, עוד לא הגיע. יתכן שיוכל ליצר תותחים 65 מ"מ. - בא אצלי יוספ'לה טבנקין - כאילו בעניני ירושלים.

התאונן שנשלחו לו רק 300 איש, וכולם חדשים, לא מאומנים. סיפר על הדרך במורד ועל אפשרות של דרך שניה לבית-מחסיר. לבסוף הגיע לעיקר - לענין "עוזי". מדוע "מדיחים" אותו לפני המשפט? אמרתי שלא "מדיחים" עדין אלא משהים ( ) אותו מלומר מפסיקים כהונתו עד למשפט והמשפט יכריע. אולם אליבא רחמת אני סבור שעוזי הוא רק שעיר לעזעזל ואתה יוספלה האשם האמיתי, אם לא למעשה שוד הנשק הפעם - הרי לכל הרקע שמאפשר מעשה זה. - אחה"צ ישיבת הממש לה. - יוסף מוסר שקול. שוודי בא מירושלים דרך לטרון לשער-הגאי עם קונסול אמריקני ומרגל אחד (בנו של לרסן) ועוד 3, במדים צבאיים, הודיעו שאין להוביל מזון בלי פיקוח, אחרת הערבים יירו.