1
מתוך
מקומות:
ארצות הברית
ירושלים
קונסטנטינופול
נין
אנשים:
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
13.09.1943
225756
{P001} {0159-22} ¯].ירושלים, 14.9.43 [13.9.43 ? מ.א ¯ב3.30- בא אצלי ה' יצחק מאיר לוין, לאחר שהיה נראה שכאילו ¯.ניתקו הקשרים בינינו בחדשים האחרונים ¯"הוא הקדים והודיע שהוא בא על דעת עצמו, כי בקרב ה"אגודה ¯יש חילוקי דעות, ויש סבורים שאין שום תקוה לעבודה משותפת עם הסוכנות ¯ויש רק לעמוד בשער, והוא במיעוט, אולם מצבו הולך וקשה שם, כי אם ¯ כי הם יושבים בועד ההצלה, אולם השותפות היא רק סימבולית, כי למעשה ¯,הם אינם שותפים. הוא אינו מכחיש שגם לשותפות סימבולית יש ערך ¯.אולם לא משתפים אותם לא בקושטא ולא בגינף. זה דרך אגב ¯,הפעם הוא בא לדבר על ענין הילדים, ולא על הילדים בהווה ¯כי אם על הילדים בעתיד, אלה שיבואו. לפני שבועיים פנתה הגב' סולד ¯במכתב אל ה"אגודה," אבל כשנפגש עם הגב' סולד היא הודיעה לו, שעל ¯פי החלטת הקונגרס המזרחי הוא המייצג את היהדות החרדית. אם כך - מה ¯?טעם היה בפניה לאגודה ¯,הוא הקריא לפני קטע ממכתב שקבל מנשיא אגודת ישראל ¯.ה' יעקב רוזנהיים בניו-יורק. הוא מצטער שהמכתב כתוב גרמנית ¯בקטע זה מדבר הנשיא על זה שהם עומדים לפנות לדעת הקהל הגויית ¯באמריקה, ולהעמיד אותה על המצב המסוכן שנוצר בארץ-ישראל הולך וקם ¯ישוב לא דתי, וביחוד להעמיד אותם על הסכנה שמביאים ילדים מהגולה ¯.ומפקירים אותם לחינוך אתיאיסטי ¯הם גם רוצים לעורר את שאלת סעיף ארבעה של המנדט, שעל פיו ¯-יש לסוכנות סמכות רק בענינים מדיניים, כלכליים ואדמיניסטרא ¯טיביים, אבל לא בעניני חינוך ורוח, והם רוצים שהממשלה תוציא איפוא ¯.את הענינים האלה מידי הסוכנות היהודית ¯על זה העירותי: א) סעיף 4 אינו מגביל את הסוכנות היהודית ¯רק בענינים אלה, אלא להיפך, הוא אומר שהסוכנות היהודית תעסוק בכל ¯עניני הישוב בארץ; ב) בין כה וכה החינוך הוא עכשיו בידי הועד הלאומי ולא בידי הסוכנות היהודית. על ההשגה השניה הוא ענה: {0159-23} ¯אך הילדים שמביאים אותם מהגולה, טרם שהם נכנסו לבתי-הספר, הם ¯.אינם בידי הועד הלאומי, אלא מוסרים אותם לידי הסוכנות היהודית ¯.לכך העירותי שדבר זה נמצא בסמכות הסוכנות היהודית ¯הוא - מר לוין - בעצמו רואה את כל הנזק שבפניה כזאת אל ¯- דעת הקהל הגויית, אבל יש להבין גם לנפשם. הם מאמינים בהקדוש ¯ברוך- הוא, והם מאמינים שהכל מתנהג על פי רצונו, ויהיה לנו קיום ¯.אם נכוון את מעשינו על פי רצונו ¯,הפסקתיו ואמרתי, שאם כי אני רחוק מכמה דעות של האגודה ¯אני מבין אותם ומעריך את עמדתם ואת אמונתם, אולם איני חושב ¯שהם יכולים לפנות בענין הילדים לדעת הקהל הגויית, כי בעצם הויכוח ¯.שלהם הוא לא עם החפשים, אלא עם המזרחי, שאינו פחות דתי מהם ¯לאחר שהם קבלו את הפרינציפ שהילדים יתחלקו - אלה שרוצים חינוך ¯,דתי יקבלו חינוך דתי, ואלה הרוצים חינוך אחר יקבלו חינוך אחר ¯,וקשה יהיה לאגודה להוכיח לדעת הקהל הגויית שהמזרחי מחנך ללא-דת ¯ובפניה כזאת יזיקו לעצמם יותר מאשר למשהו אחר, מלבד מה שיגרמו ¯.לחילול שם כלל ישראל ¯הוא עוד הפעם אמר שאנחנו צריכים להבין לנפשם, שאם כי הם ¯סבורים שכל הילדים צריכים לקבל חינוך דתי, אבל הם אינם עומדים ¯על כך, הם אינם דורשים שכולם יימסרו רק להם, אבל הם היו המון ¯בית ישראל בפולין, ונוצר עכשיו מצב שכמעט כל הילדים נמסרים אך ¯.ורק להמזרחי, ובזה הם אינם יכולים להשלים ¯אמרתי לו שכאן יש שאלה כפולה: יש כאן ויכוח בינם ובין ¯המזרחי, ויש למצוא מודוס הוגן לחלוקת הילדים הנשלחים לחינוך ¯ .דתי ¯הוא העיר על כך שהוא התראה עם שפירא, ושפירא גם כן סבור ¯.כמוהו בערך ¯הוספתי ואמרתי, שאנחנו בויכוח זה נמצאים במצב לא קל, כי אין אנו יכולים להעניש את המזרחי בגלל זה שהם נתנו יד לתנועה הציונית, {0159-24} ¯בשעה שאגף דתי אחר נלחם בציונות, וכאן העיר ה' לוין שהם אינם ¯נלחמים בציונות, להיפך - בשעת הועידה היהודית באמריקה הם שלחו ¯הוראות לחבריהם, שהם יצביעו בעד קומונוולטה יהודי, וכמובן הוסיפו ¯.שהקומונוולט היהודי יתנהג על פי תורת ישראל ¯אך - הוספתי - יש שאלה שניה: צרכי החינוך בכללו, לא מבחינת ¯דת או לא-דת, אלא החינוך הדתי אם הוא יהיה על פי קו ציוני או בלי ¯קו ציוני. שאלה זו חלה גם על חינוך לא דתי, כי ייתכן גם חינוך ¯לא דתי שהוא יהיה אנטי-ציוני, וזה כבר ענין הנוגע לנו, כי אנחנו ¯מצווים: א) שהחינוך יהיה עברי, ב) שיחנך לבנין הארץ; ג) שיחנך ¯להקמת אומה יהודית עצמאית. הוא אמר, שהוא אינו חולק על זה, גם ¯הם מחנכים בעברית, מלבד מוסד אחד, גם הם רוצים בנין הארץ, גם הם ¯רוצים עצמאות, גם הם רוצים מדינה יהודית, אבל כמובן הם רוצים מדינה ¯.יהודית על פי התורה ¯הוא הוסיף שבכלל יש להבין לנפשם עכשיו במצב הנוכחי, כשהרוב ¯הגדול של היהדות הדתית נשמד באירופה. אמרתי שאנחנו מבינים שנשמדו ¯.יהודים שכולנו שותפים להם ¯בסוף הודעתי לו, שגם אני כמוהו דברתי פה באופן פרטי, ואני ¯.מוכן לעיין בדבר ולהתיעץ עם חברי בשאלה זו ¯-------------- ¯בשעה 6.00 היתה ישיבת הועדה שנבחרה מטעם הסוכנות לעניני התיכון: קפלן, שמורק¯ואנכי. ¯דר' שמורק מסר שהוא מטפל בשלושה ענפים: תעשיה, תחבורה ¯ותיירות. הוא הזמין עד עכשיו שורה של מונוגרפיות על יחסי המסחר ¯,1935 בין ארץ-ישראל והארצות השכנות, ניתוח האימפורט לא"י בשנת ¯חקירת מקורות חמרי גלם בעבר הירדן ובקפריסין, על פיתוח ענפי ¯התעשיה: תכסטיל, יהלומים, מתכת, תעשיה כימית; בנוגע לתחבורה על ¯נמלים ורכבת. עד עכשיו יש לו כבר 26 מונוגרפיות, שחלק מהם אינו ניתן לפירסום, את השאר הוא רוצה לפרסם. {0159-25} ¯העירותי שבישיבה זו אין אנו דנים עדיין על עצם הפעולה, כי ¯אם על אירגונה, ועלינו להביא הצעה להנהלה כיצד לתכן את פעולת ¯.התיכון ¯,קפלן הציע להקים ועדה של ארבע - שלושת המסובים ועוד הופיין ¯.ומועצה של 13-11 איש. הצעה זו נתקבלה ¯--------------