יומנים > יומן - מלא 14/10/1923

{0001-101} ד' חשון פ״ד, 14.10.23 שלחתי היום מכתבים על תערוכתנו בלזית התמונות והמכתבים שקבלנו לדג, למכס פיין ולצוקרמן. - מספרים ע"ד הפועל החקלאי ברוסיה! ׳ המשכורת של פועלי משק* חפמשלוז (אוזוזיס) בחשואזו לפשכורח לחם שיפון 6,9 27,9 5,1 8,8 חמשכורת חחדשית (באחוזים) הריאלית בפודים של 46,9 114,2 61,5% 81,9% שלפני המלחמה במלך קורסק: פועל 44,22%, פועלת 51,67% מוסקה: ״ 67,99% " 78,51% וולוגדא " 51,2% ״ 55,17% ניזניגורוד ״ 46,13% ״ 60,68% {0001-102} סרטוב פועל % 56,85, פועלת % 73,42 104,4 20,1 פלטוה ״ % 95,12 % 89,35 143,3 33,4 דון ״ 27,8 27,54 64,9 18,1 המשכורת של פועלי הםובחוזים ביחס למינימום הקייס (באחוזים) במאי 1929: היחס בין המשכורת הממוצעת של פועל החרושת בחודש אפריל 1923 ובין המשכורת של הפועל החקלאי (בםאי 1923) בהשואה ל- (שהוא 10 רובל מרכלתי) הואי 157,1 (פועל חרשתי), 102,2 פועל חקלאי. מדת הארגון של פועלי הםובחוזים מוסקבה ג. 95, ג.100; קורםק ג. 96, נ. 100: ניזניגורוד ג. 97, ג.80; סרטוב ג. 93, נ. 25; וולוגדה ג. 23, נ. 100: דון : ג. 100, נ. 100; פולסוה ג. 97, נ. 100. מדת המפלגתיות ;חברי ר.ק.פ.) מוסקבה: ג. 6, ג.5 ן קורסקי 0, ניזני ג. 8, ג.0. אוקריינח 0. צפון 0; המוצא הסוציאלי המוצא של בטרקוב על פועלי הסובחוזים מוסקבה % 65 ג. % 50 נ., % 73 אכרים, 22 פועלים, 4 שונים קורסקי 66 " 65 " 83 " 4 " 8 אומנים, 5 שונים ניזני 58 " 30 " 86 " 14 " וולוגדה 57 " 15 " 93 " 7 " דון 58 " 0 " 55 " 23 " 3 קוזקים 19 שונים 80 אכרים, 3 פועל 11 קוז'קים 6 שונים פולטוה 81 " 0 " 86 " 11 " 3 קוזקים 100 אכרים סרטוב 67 " 42 " 78 " 18 פועלים, 4 אומנים מינסק 100 אכרים ימי העבודה והמנוחה של הבטרק במשך השנה דון: פועל 238 ימי עבודה, פועלת 266 {0001-103} אוקריינה : פועל 298 ימי עבודה, פועלת 304 מינסק ״ 255 ״ ״ 260 המשכורת של הבטרק המקבל מלבד מזון מלא: פועל שנתי: בדון 2,60 רובל (בשווי של לפני המלחמה) פועל, 2.63 רובל פועלת. באוקריינה: פועל 2,75 רובל, פועלת 1,61 רובל במינסק: פועל 3.29 רובל, פלטוה: פועלת 3.21 רובל. פועל עונתי: בדון 6.70 פועל, 4.24 פועלת. באוקרייגה 8,47 פועל, 6.13 פועלת, במינסק 3.64 פועל, 4.64 פועלת. היחס של משכורת הבטרק בשגת 1923 למשכרת: לפני המלחמה, פועל שנתי: דון % 48, אוקריינה: גבר % 39 , אשה 34; מינסק: ג. % 72, נ. % 96. פועל עונתי: דון ג.% 50 , נ. % 42 ,אוקריינה: ג.% 103 , נ. % 97; מינסק ג. 85, נ. 96. מאלף אכרים משתמשים בעבודת שכירה: במרכז הצרכני: בשנת 1917 - 21 אכר, בשנת 1920 - 17 אכר ״ חיגרני! ״ 18 ״ 7" בדרום מזרח (דון) ״ 81" ״ 24" בסיביר ״ 26" ״ 21" מספר הפועלים שיש לכל אלף אכר: במרכז הצרכני: בשנת 1917 29 פועל, בשנת 1920 19 ״ היצרני: ״ 27" ״ 9 • דרום מזרח (דון) ״ 99 ״ 38 בסיביר ״ 45 ״ 22 מכל אלף בטרקי□ מאורגנים באגודת מקצועית בדרום מזרח 70, באוקריינה 220. {0001-104} המשקים והעבודה השכירה בפלך ניקוליב: מעסיקי עבודה שכירה שכירים 1917: 170.380 משקים, 52.758 משקים. 41.815 גבר, 18.357 אשה 1920: 218.583 ״ 5.972 ״ 4.519 ״ 2.325 ״ 1922: 222.624 ״ 2.461 ״ 2.061 ״ 656 מכל מאה בטרקים מקבלים 89 םשכרחם רק בנטורה, 11 - בכסף ונטורה. םכל מאה פועלי סובחוז מקבלים 65 ממכרתם רק בכסף, 35 בכסף ונטורה. מכל מאה רובל של משכורת שלפני המלחמה מקבל היום: פועל חרושת רק 52,5 רובל, פועלת סובחוס 52 רובל, פועל סובחוז 50 רובל. יום העבודה של פועל םובחוז 9,15 שעה, פועלת סובחוזית 8,58. פועל חרושת 8.32, פועלת חרושת 8,9 . המשכורת של סוגי העובדים בחקלאות (בםובחוזים) נוער (פודרוסטיק) 76% (ביחס לגבור גוספלתה) או 10,8 פוד קמח שיפון ילד (מלוטקא) 61,1% (ביחס לגבור גוספלתה) או 6;8 פוד קמח שיפון פועל 102,5 ״ 11,3 מנהל 244,3 37,2 פקיד 154,7 21,9 אגרונום 211,4 37,5 165,6 29,4 מודד אדמה 308,4 54,7 תכוית האדגבייטר פרקצית, כפי שנתרפסמה ב״עמעם" 210-209 ( 19-18 ספטמבר 1923) {0001-105} "לאחר שבמשך עשרה חדשי□ נתקיימו בא"י שתי קבוצות קום. - קם ביולי אחוד ביניהם על יסוד ההסכמה הבאה שבין באי כח פ.ק.ם. וק.וו.ם.. אחרי סדור מפורט ורב-צדדי של השאלות הפרוגרמתיות והסדוריות - מחליטה הישיבה המשותפת של באי כח פ.ק.פ. וק.ם.פ. לשים קץ לפרוד של הכחות הקומ. בארץ באופן דלקמן: 1. בתור יסוד התבנית של פ.ק.ם. משמשות ההחלטות שנתקבלו בקומינטרן והנסוחים הגלווים בדבר: א) התנועה הלאומית הערבית, ב) התפקיד והתעודות של התנועה המקצועית בארץ והעמדה התבסיסיתה (טאקטיטה האנדלונג) בהסתדרות ואורגניה. ג) המלחמה בציונות). 2. שם המפלגה הוא מ.ק.פ. 3. עד הועידה הקרובה מרכב הצ.ק. משמונה חברים (5 מפ.ק.מ. ו-5 מק.פ.מ.) 4. עושים הרשמה הדשה של החברים במשך 7 ימים כדלקמן. א) הצ.ק. קובע בעצמו בכל מקו□ את ועדות ההרשמה. ב) החברים שהוצאו במשך הזמן מאחת משתי המפלגות, נרשמים בועדת ההרשמה, המוסרת את חענין לצ.ק. ג) החברים שחיו בפ.ק.פ. בשעת הפרוד גכנסים באופן אבטוםטי למפלגה, ד) מחאות וספקות בדבר חברים נרשמים נמסרים לצ.ק. במשך 7 ימים. 5) שאלת היפוי־כח שנמסר: מצד פ.ק.פ. וק.פ.פ. בשעת ההתפרדות נמסרת לצ.ק. 6) הצ.ק. קורא במשך 3 חדשים ועידה, שבה מעבדים הצעת תכנית ובוחרים בבא כח לקומינטרן. {0001-106} 7) שאלת הארגון המקצועי נמסרת לצ.ק. באי כה פ.ק.פ. (חתימות) " ק.פ.פ ." -I- התנועה הלאומית הערבית. 1. אנו מביטים על התנועה הערבית הלאומית כעל אחד הגורמים הכי חשובים והלוחמים באימפריאליות האנגלית. 2. לכן רואים אנו חוב לעצמנו לתמוך בתנועה זו עד כמה שהיא עומדת בקשרי מלחמה את חאימםריאליזים. 3. תמיכתנו צרימה להתבמא בהקמת חזית אנטי אימפרריאליסטית משותפת כלומר בארגון פעולות משותפות, ארויסטרעטונגען וכוי. 4. יחד עם זאת מחויבים להלחם נגד כל נסיון להמיר את התנועה הקום. המקומית בקבוצת מיסיונרים, שתפקידה היחיד היא תמיכת התנועה הלאומית הערבית. 5. המ.ק.פ. צריכה לשאוף לסייע להתפתחות המהירה של ההתפרדות המעמדית בתוך התנועה הלאומית הערבית. 6. להסביר (אויפקלירען) להמוני הפלחים ופלחים למחצה ע״ד הענינים המעמדיים האמתיים של הקבוצות השליטות בתנועה הלאומית הערבית ובעיקר להראות את האפשרות של בגידה מצד הקבוצות האלה לגבי ההמונים העובדים העניים. 7. לשאוף לרכוש את האמון של ההמונים העובדים הרחבים האלה ע"י קביעת (ארזסזזטעלונג) דרישות בתכגיתנו, הקשורות עם מחסורי יום יום של {0001-107} ההמוני□ האלה, כמו למשל: פנוי הצבא האנגלי, בטול שיטת-המסים הנוכחית, בטול (אגולידונג) החובות הישנים, בטול המנדט האנגלי-הציוני, יצירת הנהלות עצמות רחבות ודרישות אגרריות. 8. הקמת הסתדרויות מעמדיות חזקות של צבור הפועלים (ארבייםערטאפס) אגודות מקצועיות, ועדי□ ריבול, של אכרים, ובעיקר - אגוד האלמנטים הרפרוליטריים מסביב לם.ק.מ. 9. עבודת הסברה רחבה, ושימת לב מיוחדה בנוגע כל מיני מגמות ריאקציוניות שוביניות. 10. למען נהל בהצלחה את המלחמה נגד האימפריאליות האנגלית ולהתאים (קואורדיניר) את פעולת-המלחמה במזרה הערבי - מציגה לה ס.קפ. לתעודה ליצור פידירציה של כל הקבוצות הקומ. בארצות המזרח הערבי. -II- התפקיד והתעודות של התנועה המקצועית בארץ. 1. בשים לב לנחזלות של התעישה, איר י׳ליינאינד וככריעלען האראקטער, מקבלת התנועה המקצועית בארץ עדך פיותד במין (אגאגץ אייגענארםנגע באדייטונג). א) מרכז הכובד של xxx הפעולה המקצועית בין הערבים צריכים להעביר לפועלי החקלאות והרכבת. ב) לרגל נחשלות הפועלים הערבים הרי האגודות המקצועיות הצורה האפשרית היחידה של אגודם כיום הזח. הפעולה המקצועית אריכה להחשב כפעולה הכי חשובה בקרב הפועלים האלה. רק האגודות המקצועיות נצליח לאגור את האלמנטים הפעולים בצבור הפועלים הערבי ולתת להם את החנוך המעמדי חריבולוציוני המתאים. {0001-108} 2. התנועה המקצועית, בנצלה את השטיםונגען הלאומיים של ההםונים הערבים נגד האימפריאליות, יכלה וצריכה באותו זמן לשמש מסננת (פילטר;׳ שבה תתהות ההתמרדות המעמדית של ההמונים האלה. 3. מפני כך צריכים לדאוג שהתנועה xxxx המקצועית לא תפול תחת השפעת "האיגטלגנציה הלאומית השובינית" (צפונית־־ציונית). בקיצור מחויבים לדאוג במרץ ע"ד אפיה המעמדי הטהור והעיקבי של התנועה המקצועית. ב. התכסיס בהסתדרות. (בחוברת עמי 108 עד 112 באידיש). {0001-109} -III- המלחמה בציונות. .1 הציונות היא תנועה המגלמה את שאיפה הבוגואזיה היהודית. היא עושה את השטיימונג הלאומי-הרומנטי של ההמון העברי הבורגני הזעיר, ה מבקש להבטיח לעצמו שוק משלו. .2 במובן הפוליטי הציגה הציונות את עצמה בשורה אחת עם האימפרליות בקשרה את גורלה את גורל המעצמה של הכובש האמפריאליסטי. .3 במובן המשקי הרי כל פעולת ההתישבות של ההסתדדות הציונית בנויה על השיטה הכי גרועה של אכספליאטציה. כל הפעולה של מוסדות-הכסף הציוניים יש לה מטרה אחת: להכין על חשבון ההמונים המנוצלים העניים קרקע בשביל ההתישבות הקפיטלסטית. ליצור אפשרות של עסקים מכניסי ריוח של הרכוש הפרטי. .4 כל ההסתדריות של "פועלים" כביכול (א"ה, פוה"צ), המדברים כביכול על ההתישבות סוצ. - מקילות לבורזואזיה הציונית את העברת תכניותיה בהרגיעם את החסרה של הפועלים על ידי תכניות "סוצי " מצלצלות שונות בפרזות. המפלגה רואה את אחת מתעודותיה הראשיות הקרובות -המלחמה בציונות בכל צורותיה: 1) הסברה ומלחמה בקלריקליות. 2) מלחמה בשטימונגן הלאומיים השוביניים. 3) לגלות את התוכן המעמדי של הלוזונג המתקרא לאומי - " בנין הארץ". 4) מלחמה לזכיות השטח האדית. 5) פעולה תרבותית רחבה באדית. 6) לגלות את התרמית והשמיטה של כל תכניות הציונות-מדמות. 7) לארגן מלחמה (קמפניה) אנטי-ציונית כיחוד בארצות של המוני יהודים צפופים: רוסית, פולין, רומניה, אמריקא. {0001-110} 8 אינפורמציה כל צדדית על מצב הארץ בכלל ומצב הפועל היהודי בפרט. .5 הציונות בתור אכספונט של האימפריאליות האנגלית. וערט באקאמפט פאליטיש דורך אויפקלירונגס ארועס צווישן דער אידישער ארבעטערשאפט און אזיוו. ספעציאל דארץ דער קאמפף אנגעלוענדעט ווירען קערגן דעם אזוי גערופענעד "פראל. ציאינזם" (פל תיניזם, ווי עראיז אמסגעדריקס און אזעלכע גרופורונגען ווי די רענטע (א.א.), צענטר (ס.ד.), לינקע (י.ק.פ.) און אלע אנדערע וואס וועלען אנטשמין. חתימות. {0001-111} הפרודה מיום 11 לח"ז מציין שהקואופרציה ברוסיה, הודות ל'שוק החפשי" - למכירת החנות הקואופרטיבית לקונים פרטיים, לא חברי הקואופרציה, מתנוונת. "ברדיפותיה אחרי הקונים הפרטיים לוקט הקואופרטיב מיניםמתאימים של סחורות הנותנים ריוח גדול מיד (יין, בשמים וכדמה), בהשענה על חוסר אמצעים שלה, מסדרת בתי חרושת לשכר ( ), ריסטורנים, בתי מרזה וכו'. באופן זה - אומר שקוריטין, עוקר "המסחר החפשי מתוך הקואופרציה את מהותה", דוחה את הקונה "שלה", ומולידה אי שביעת רצון של הפועלים. תפקיד הקואופרציה: לחנך את הפועל לסולידריות, להתאגדות בת הכרה, לכשרון הנהלת המלוכה, בתחלה בקנה מדה של יחידה צבורית קטנה - בקואופרטיב, ואחר כך במסשטב גדול - אינם יכלים להתמלא לרגל המסחר החפשי. בית החרושת ליין של בפטרוגרד בשם "סטריה בוריה" הביא לקואופרטיב 11/2 מליון רובל זהב ריוח, שכסה את ההפסדים שסבלה החברה במקום אחר.