יומנים > יומן - מלא 15/06/1965

{0201-16} 15.6.65, יום ג' טו' סיוון במקרה נתקלתי הבוקר ברשימה של ש. לביא ב"דבריי מיום 29.7.48 בשם לעניני השעה, בפרק השני של הרשימה בשם "אל הנוער המשוסה" הוא כותב: "עוד רגלינו ניצבות על שיא האושר (הננו הדור שזכה לאתחלתא של גאולת ישראל) - העינים כבר רואות את התהום האפל הפעור לרגלינו - על הדשא שמאחורי חלוני, ישבו שני נערים חביבים מאוד - סיפר האחד לשני: בן-גוריון מתנכל להרוס את הפלמח, מרעיב אותו, לא מספק לו את הלבוש הכי הכרחי ולא נעלים לרגלים היחפות, מפטר ומציק למפקדים הכי מוכשרים, והגרוע ביותר: לא מספק לפלמח את הנשק כשהוא נחוץ מאוד לפעולות, על אף שישנו במחסנים. הכל הוא מכוון כדי להכשילו בקרב. לו הייתי בא לארץ בימים אלה מאיזה עולם אחר והייתי שומע את השם הזה רק מפי אלה העורכים את הווקחנליה הזאת שעל ידם נפגשים הקצוות מימן ומשמאל, ואשר על ידה באים למוצא האחד והוא השנאה העוורת - וודאי שהייתי אומר אז לעצמי: הנה מלחמת עולם אשר לאנשי הארץ והמוני נערים מוסתים למול האחד שאורו גדול מיכולת ראייתם של אלה, על כן התייצבו עליו לעקצו, למרר את חייו, להורידו משיאיו ככל שיוכלו. כפי שזה קרה כמה וכמה פעמים בהיסטוריה האנושית (והוא מצטט דברי ירמיהו: "לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תטרד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא, לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו"יח' 18). נערים תמימים אשר יאמינו לכל מכות לשון - ימצאו די והותר. זאת היא חכמה על אף שהיא חלודה מאוד, פועלת את פעולתה. - - נערים יקרים, אל תאמינו להם והצלתם את נפשותיכם. אל תהיינה נפשותיכם קרבנות הסתה. - אותם המלחשים אשר מספרים לכם על הדיקטטור שמרעיב את הפלמח ומשאיר אותו ביחפותו ואינו מספק להם את הנשק הנחוץ - לא יספרו כזאת בפומבי ובגלוי מפגי שאין בהם אף שמץ של אמת. רעב, יחפות וחוסר נשק בצבא לא יכלים להיות בגדר סוד. בתקופה קצרה ביותר מוכרח סוד זה להתגלות {0201-17} ואם מספרים לכם בגדר סודות אין זאת אלא הם עצמם מתביישים על . . . . לפניכם - אל תאמינו להם והצלתם את הפשותיכם. אל תהיינה נפשותיכם קרבנות הסתה." - בחמש יצאנו לאלומות לחתונה של גיורא ישי, בנו של אלחנן. נתאסף קהל רב מהקבוצים, הרב מכנםת סידר חופה וקידושין, ובנות המקום ובניו שעשעו את האורחים בריקודים ובדברי ליצנות חבריים על החתן והכלה. בעשר בערב שבנו הביתה לת"א. - כתבתי הבוקר רשימה 20 מהסדרה החדשה שלי בדבר. כן שלחתי החכשה לדבר על מעשיות אשכול כאילו הייתי בעד ועדת השבעה.