יומנים > יומן - מלא 15/07/1930

{P001} {0102-71} י"ט בתמוז 15 ביולי יום ג ' רמז כותב לי על שני ראיונות: של חיים עם פספילד. ושל רוטנברג עם מקדונלד. {0102-72} ויצמן אמר לפ. שלא יהיה מרוצה אם יחזירו את הרשיונות קמעה קמעה, אם כי לא יבואו כלם לארץ, כי רושם גזרת העליה לא יבטל אחרת. הזקן לא ענה על זה. בנוגע להגבלות במכירת קרקעות אמר פ. - אין אנו מעונינים לצמצם את רכישת הקרקעות, אלא להיפך לעודדה. אולם הערבים טוענים שמאה אלף ערבים נושלו מעל הקרקע, ומשום כך היה צורך במומחה. בדבר פרסום הרפורט של סימפסון אין החלטה. פרסומו יהיה תלוימתכנו. הוא אינו מבטיח התיעצות עם הסוכנות על הדו"ח, אך ברצון יקבל כל חומר וכל הערה. ויצמן דבר נגד הדברים שאמר לי ולמשלחת ועד הקהלות על הכנסת עוד 100 - 200 איש. לנו לא כדאי לבנות ארץ להיות שם מעוט. הוא ענה - לא נתווכח על מספרים. יש לאפשר לכם להכניס כמה שתוכלו מבלי לפגוע באחרים. ו. ציין שהאדמיניסטרציה לא עשתה כלוס לטובת היהודים ולא לטובת הערבים. היא רק יצרה יחסים רעים כין העמים. פ. ענה - הדבר אינו רחוק מהאמת. פ. הבטיח שלא יתמוך בשנויים קונסטיטוציונים מרחיקי לכת. והציע לפניו את ענין הרכבת הקשורה עם הצנור. פ. העיר שישלו רושם שהדבר נגמר בשלילה לפני 3 חדשים. אם יש עוד מקום לפעולה - הוא יתענין בכך. הרושם של ו. מהשיחה היה שחל איזה שנוי. הטון היה ידידותי. דנמן אמר לקפלנסקי שמצד המפלגה הודיעו לממשלה שאם הדו"ח של סימפסון יהיה רע - תמרוד המפלגה. ביום הששי (11 יולי) לפני הצהרים נתקבל פנחס אצל . מקדונלד. השיחה נמשכה 55 רגע. השיתה הוכנה ע"י הויסט, תומס ועוד. {0102-73} פנחס דבר על החומר האנושי היקר שעלה לארץ, על העול שעשתה הממשלה על אי-רצונו ואי-אמונתו של הנציב להגשמת המנדט, על הצורך לומר לסימפסון ולנציב שהבית הלאומי יבנה. מקר. אמר, אני מסכים לכל דבריך, אולם מהו הפשר שהנציבים ההולכים לארץ בכוונה טוכה - אינכם אח"כ מרוצים מהם. מקד. הביע שביעת רצ נו מהצעות רוט. ואמר לו שיפגש ביום השני עם בנו וימשיך פעולתו. "ויצמן יצא מלונדון קודר" - ? ...