יומנים > יומן - מלא 16/06/1953

{P001} {0024-14} 16.6.53 בא אצלי אגמון - איש אילת. מציע להקים: 1) כביש במהירות האפשרית (המרחק מת"א 350 קילומטר), 2) בנין 300 בתים לתושבים (עכשיו יש 250 מבוגרים, 500 נפש), בכל בית 3 חדרים, מזה אחד להשכיר לתיירים, 3) בית קירור - יעלה 150.000 ל"י (כולל כל המיתקנים), 4) ארבע סירות של 30-40 טון כל אחת לדיג (כעת יש רק סירות קטנות), כל סירה תעלת 25.000 ל"י, (אפשר לעשותן בארץ) או לקנות "בשילומין", 5) קרנטינה לבקר מחמש, 6) נמל אילת, כלומר מעגן, יעבוד 12 צוות של 20-30 איש, 7) מלון בן 20 חדר לתיירים ולהבראה, 2-3 בתי קמה, תייר ישהה באילת בממוצע 2-3 ימים, 8) ברכות דגים. כבר עכשיו יש 4 ברכות, דונם כל ברכה. חיים אילן ממשרד החקללאות, חבר שדר נחום, היה באינדוניסיה וראה שם 2 מיליון דונם ברכות לדגים. 9) ברכות מלח, כפי עצת כהנא מברכת האשלג. כל התכניות האלה דורשות 5 מיליון ל"י. מציע להקים חברה לפיתוח אילת: הממשלה, דרום אפריקא, קבוצה אמריקנית (אמפל) (ניומן הבטיח קבוצה כזו!), חברת האשלג, חברת השקעות של הבנק הלאומי (דר. גלהיימר). אגמון מוכן לארגן החברה במשך 3 חדשים. יעצתיו לדבר עם יוסף, שר הפ תוח בכל ענינים אלה, - בא תדי: בעוד שבועים יום זכרון לקפלן. מציע אזכרה בנוםח האזכרה לרמז: הרצאות קצרות על דברים שענינו את קפלן: אשכול, דולק, נפתלי ירצו. שפרינצק ישב ראש וידבר קצרות על קפלן. הסכמתי לכך. {0024-15} - באה אצלי המשלחת היוגוסלוית שהמתארחת ע"י המפלגה, ראש המשלחת ולקר ולהוביץ (עורך העתון בורבה), בורים ויברל (פרופ' למדעי חברה בלובליאנקה), החברה מוליצה מריץ, חברה לקשרים בין לאומיים (בברית הסוציאליסטית) סטוו סרדר (מנהיג הכורים). שוחחנו ארוכות על מושב וקיבוץ. הם חסידי המושב, לא יוכלו להקים קובץ ביוגוסלוויה, כי האכרים הם קונסרווטיניים, והנוער העירוני לא ילך לכפר. הם מטיפים להליכה מהכפר לעיר - אינדוסטריאליזציה. - בבוקר ועדת השרים לחוק גיוס הבנות. - אה"צ באו אצלי אנשי "שורת המתנדבים", רובם סטודנטים: אליקים תעצני, (משפטים), צפורה ויסמן (ביולוגיה), אברהם כחולה מבבל, מדעי מזרח, פנינה ענברי, חינוך, שושנה לופז, מדעי רוח, זהבה זפרני, פנחס רוטשטיין, פועל דפוס, שמעון שפירא, כלכלה, יוסף בן אהרון, מדעי מזרח, חנן רפפורט, סוציולוגיה, החלו בפעולה לפני שנתים. הלכו למעברות לסיחות עם העולים. למדו הרבה ע'י כך. אבל העולים לא קיבלו מזה כלום. ערכו אז תכנית פעולה חינוכית ומטפלים בכל צרכי העולים. גם בודקים יעילות וישר הפקידות. מצאו פחד בקרב עובדים - לגלות מעילות ושחיתות. ציינו מקרה בבנין הקריה: מנהל עבודת הגננות השתמש בפועלי הממשלה ובחמריה לצרכי עבודתו אצל רסקו. הפועלים (צבי בייליק, גלטשטיין (נהג), יוסף לוי (נהג) ידעו ופחדו להעיד. בסוכנות לדעתם המצב פרוע. בר גיורא גילה פקידים שמעלו, עומדיםלפטר אותם. יש שחיתות גם בקבר העובדים. קלמן ביילה, יוגוסלוי, היה עובד חרוץ בשמשון, ועד העובדים איים עליו אס יוסיף להוציא פריון רב. גרום ניהל מוסך של מע"ץ בירושלים גנב חלקי מכונות, עשרות אנשים ידעו זאת, ופחדו להעיד; אמנם פוטר, אך קיבל פיצויים, עבר לחיפה קיבל שם שיכון.