יומנים > יומן - מלא 16/07/1954

{P001} {0022-03} 16.7.54, יום ו' באו אצלי שנים שהוצאו על ידינו לפני זםן מה בפולין, אחת מהשנים - עסקנית חשובה ב"צ הפולני. היתה ברוסיה בתקופת המלחמה, חזרה לפולין ושבה בשליחות לרוסיה אחרי גמר המלחמה, נתפסה ונאסרה ונשלחה למחנה עבודה בצפון הרחוק, בסביבות ארחנזלסק. מספרים על החיים ברוסיה כבית עבדים. המצב הכלכלי הוטב אחרי מות סטלין, וגם כל האסירים (לא פוליטיים) שוחררו, אך המשטר לא נשתנה. פועל פשוט מקבל רובל לחודש. מספיק בקושי ללחם צר ומים לחץ. חיים בעוני, בדוחק; מפחדים לדבר אחד לשני. בקרים אוכל או טיב הסחורה - הרי זו הסתה אנטי סובייטית. הדור הצעיר מאושר בחלקו, כי הוא כטוח שזוהי הארץ העשירה והחפשית ביותר בעולם, ומוכנים להלחם בפשיסטים האמריקנים. בראשית מלחמת השחרור היתה העתונות הסובייטית מלאה תהילת "ל וישראל, וגם הציעו ליהודים ללכת להתנדב לצה"ל. פתאום חל שינוי - ורבים מאלה שנרשמו נאסרו. גניה (זהו שם חברת "צ) פגשה במחנה כמה נשים שהשתתפו בהפגנה של גולדה במוסקבה. בפולין עוני עצום, מוציאים הכל לרוסיה. והשנאה לרוסים עוד גדולה יתה פעם. רק היהודים הם קומוניסטים אמיתיים. - באו אצלי דר. סורבין ואשתו, רבי רפורמי בסנט לואיס, ידידו הפרטי של טרומן. הביא לי ד"ש ממי שהיה נשיא.