יומנים > יומן - מלא 18/10/1939

{P001} {0170-34} ירושלים, 18.10.39 בבוקר ישיבת הדירקטוריון של הקרן הקימת לישראל, שנמשכה מ9:30- עד 2:30. זוהי הישיבה הראשונה לאחר הקונגרס (למעשה לאחר יוני), והוקדשה לבירור המצב הכספי של הקרן ואפשרויות והסיכויים לרכישת קרקעות. גרנובסקי הרצה על המצב הכספי. בשנת ת'ש תצטרך הקרן לשלם 950,000 פונט, בשנים הבאות לאחר אוקטובר 1940 עוד 700,000. מזה שילמו בספטמבר 40,000, וצריך יהיה לשם מאוקטובר 1939 עד מרס 1940 - 244,000 פונט, מאפריל עד ספטמבר 1940 - קרוב ל200,000-, ומפקידים שונים המחזיקים כספים בקק'ל בסכום של 100,000 לא'י, מניחים שידרשו במשך השנה בחזרה כ40,000- לא'י. התקציב במשך השנה הוא 106,000 לא'י, מזה הקצבות מקרן הבצרון עוד משנת 1938 - 66,500 פונט, השקעות בקרקעות והתישובת - 28,000, מטעים - 15,000 פונט, השבחה - 6,5--, קרן בצרון משנת 1939 - 15,000, הקצבה מיוחדת - 5,000, אירגון ותעמולה, אדמיניסטרציה - 50,000, שונות - 4,000, בשביל קרקעות - 255,000, מזה 86,000 תמורת קרקעות שניקנו כבר, 156,000 תמורת אדמות שעשו עליהן התקשרות, 15,000 תשלום אחרון בשביל הקונצסיה על החולה, הוצאות רישום - 14,375 לא'י. סכום זה יידרש במשך השנה, אם הקרן לא תשקיע אף פרוטה ברכישת אדמות חדשות. סיכויי ההכנסות במשך השנה - למרות צצב המלחמה, לדעת גרנובסקי - אינם כל כך רעים, כי במשך השנים האחרונות עבר מרכז הכובד של הכנסות הקהק'ל לארצות האנגלו-סכסיות. 80% של הכנסות הקהק'ל באות מאמריקה, מאימפריה הבריטית ומארץ-ישראל. בארצות אלה מגלות ההכנסות מדמה ברורה של עליה מתמדת. בשנת תרצ'ח הגיע הכנסות הקהק'ל לסכום של 403,000 לא'י, תרצ'ט - 550,000 לא'י. גרנובסקי מקווה שלמרות ביטול ההכנסות מארצות אירופה תגיע ההכנסה בשנה לחצי מיליון לא'י. הקרן הקימת כבר סידרה על חשבון התחייבויות ת'ש 100,000 לא'י מהחובות. בקופה יש עוד מזומנים כ100,000- לא'י, באופן שבמשך השנה תצטרך לסלק עוד כ750,000- פונט, ואם לחשוב הכנסה של חצי מיליון, הרי יש שאלה של רבע מיליון פונט, שאפשרות סילוקן עדיין לא נראית, אם גם לא לדבר על הצורך ברכישת קרקעות. גם בשנים הקודמות עלו התחייבויות של הקהק'ל על ההכנסות, והתשלומים סודרו על ידי "הכנסה" נוספת של מכירת אובליגציות והלוואות של יחידים. כרגע אין לקוות להלוואות פרטיות, {P002} {0170-35} כי האנשים אינם בטוחים בעתיד הפונט, ואי אפשר למכור אובליגציו בארצות אירופה. גרנובסקי מציע שלוש דרכים להרבות הכנסות הקרן הקימת: א. מכירת הנכסים של הקהק'ל, שאינם בחזקת רכוש הקהק'ל, לא נרשמו עדיין על שמה, אלא הן תרומות לקק'ל בשווה כסף - אלה הם מגרשים בחיפה, בתים בתל-אביב וירושלים ואדמות גולדברג. שווים בערך 150,000 פונט. ההצעה היא למכור עכשיו נכסים אלה במתן ברירה לונה או לקבל את הרכוש או לקבל חזרה - בסוף המלחמה - את כספו. יש להניח שיימצאו קופצים, מכיון שכרגע אסור להוציא כסף מהארץ ואסור גם להחליפו בוואליוטה זרה. ב. היות ולקק'ל יש הכנסה שנתית בדולארים בסכום קרוב של שני מיליון, אפשר יהיה לסדר מלווה בדולארים על מנת לשלם לאחר גמר המלחמה במשך 25 שנה. לכך יימצאו הרבה קופצים משום שרק הדולאר בטוח בעיני בעלי ההון וישמחו להזדמנות להשקיע את הפונטים שלהם במלוואה של דולארים, אולם ספק רב הוא אם הממשלה תרשה את הדבר. ג. שיתוף ההון הפרטי בקניון, ביחוד בשטחים כאלה שהם ראויים להתישבות פרטית, כגון אדמת כובאני], שוב עם מתן זכות של אופציה לקבל את האדמה או לקבל לאחר המלחמה מהקמק'ל בחזרה את הכסף. נעשים גם - לדברי גרנובסקי - מאמצים לקמץ בהוצאות פנימיות בעיקר בפירסום, בהוצאות ספרים ובעבודה מחוץ למשרד. הכנסות קרן הבצרון מאמריקה נחלקות לפי ההסכם 40% לסוכנות 25% בשביל קרקות ו35%- לכיבוש ועוד. אם במשך השנה תהא ההכנסה כמקווה ואפשר יהיה לממש עוד רבע מיליון פונט, לא תוכל הקרן לרכוש אדמות החדשות מלבד גמר התשלומים לקרקעות שהועברו כבר בטאבו וגמר החוזים על קרקעות שיש עליהם התקשרות בסכום של בערך 150,000 פונט לפי רשימה זו: א. גמר תשלום בעד קרקעות שהועברו בטאבו: בצפון החולה: בן דויר 2,340 דונם 10,100 לא'י דפונה 4,035 חצץ 2,962 7,500 לזזה 1,400 5,300 מנצורה 182 400 מדחיל 516 1,000 עבסיה 58 חיאם-וליד 4,518 15,000 דוברה 3,409 8,700 נעמי 2,450 5,000 דרדרה 1,297 זוק תחתני 2,219 25,386 דונם 4,500 55,500 לא'י {P003} {0170-36} ביתר אזורי הארץ: קדש 4,900 דונם 11,800 נהריה 930 2,800 בוטיימאת 3,000 7,200 כפר צור 400 1,200 אום חליד 1,200 3,000 בית עפה 2,100 2,000 תל צפי 1,000 13,530 דונם 2,400 30,400לא'י ב. קרקעות שיש עליהן התקשרות חצץ 637 דונם 4,475 לא'י זוק 100 450 מדחיל 61 370 שוקה 400 3,200 סנבריה 475 1,850 עבסיה 200 1,000 קטיה 500 3,500 ברניה 4,000 20,000 ג'חולה 1,369 8,300 בוזיה 1,360 8,140 קדש 8,300 32,000 נהריה 1,400 21,000 חמדיה 800 5,600 סכנה 1,400 7,000 מסל 1,000 8,000 כפר מצר 1,000 3,500 אלחרם 180 1,540 בית עפה 700 5,600 תל-צפי 2,000 12,000 סכנה 25,882 דונם 1,200 154,725 לא'י ------------ ----- ----------- ----- 64,838 דונם 240,625 לא'י =========== =========== וייץ הרצה על אפשרויות קרקעיות. מאחרי הישיבה האחרונה של הקרן, מיולי עד אוקטובר, העבירו בטאבו לרשות הקהק'ל 5,391 דונם (על יד עין השופט - 1,000 דונם, בתחום עכו - 723, במחוז בית שאן - 1,000, בסביבת כפר הנחם - 1,000, קדש - 600, עמק השרון - כ1,000- דונם). במשך השנה כולה נרכשו והועברו לרשות הקהק'ל בטאבו 52,200 דונם, מזה העבירו ישר מערבים 40,000 דונם, השאר העבר מחברת הכשרת הישוב. כחצי השטח, ז.א. כ20,000- דונם, רכישה בצפון החולה, 7,000 דונם במחוז בית- שאן, 6,000 דונם בשרון והשאר בדרום. ב40,000- הדונם הושקעו 400,000 פונט. בתכנית להבא צריכה החולה לתפוס את המקום העיקרי. מחוץ לשטח הקונצסיה יש כ120,000- דונם, ומזה יש לרכוש את החצי. בצפון החולה יש לנו כבר 25,000 דונם, מטפלים ב10,000- דונם חדשים, מלבד 12,000 דונם אדמת האמיר, {P004} {0170-37} להשלים את המכסה יש להשיג עוד 15,000 דונם בעמק החולה. ההצעות העומדות על הפרק הן: כפר ערבה, מערבית דרומית לג'נין, כפר שיש בו 32,000 דונם, מציעים למכור לנו 20,000 דונם; כפר מנשיה - ע'י עכו - 8,000 דונם, בשפרעם - 15,000 דונם. הצעות אחרות עד 100,000 מחיר הרקרעות כמיליון פונט. מהקרקעות שנרכשו במשך השנה לא שולם עוד בעד חלק מהם הכל. בשטחים שונים מסכום של 33,000 דונם שולמו במשך השנה 168,000 פונט במשך שנת ת'ש צריך לשלם עוד כ80,000- פונט, בתש'א - 6,700 פונט. עד עכשיו נעשתה התקשרות על אדמות חדשות בסכום של 43,000 דונם, שבתוכם נמצאת גם אדמת האמיר, שטח של 12,000 דונם, שחושבים במשך השנה לרכוש רק 2,000 דונם. בשטח זה הושקע סכום של 23,000 לא'י, במשך ת'ש יהיה להשקיע 225,000 לא'י, בתש'א - 66,000 פונט, בתש'ב - 60,000 פונט, לפי הרשימה הבאה: האיזור המקום השטח השקעות עד ת'ש גמר ההשקעות ------------ ד'מ לא'י בת'ש בתש'א בתש'ב לא'י לא'י לא'י ------------------------------------------------------------------- צפון החולה חצץ 637 --- 4475 --- --- זוק 100 --- 450 --- --- מדחיל 61 --- 370 --- --- שוקה 400 124 3200 --- --- סנבריה 475 1082 1350 --- --- עבסיה 200 ---- 1000 --- --- קטיה 500 41 3500 --- --- ברניאת 4000 285 16000 4000 --- ג'חולה 1369 217 5800 2500 ---- אדמות האמיר 12000 --- 35000 50000 60000 הגליל העליון קדש 8300 --- 28000 10000 ---- ליד נהריה 1600 --- 23100 --- --- בית שאן סכנה 1400 --- 7000 --- --- מסיל אל ג'זל1000 --- 8000 --- --- חמיריה 8000 --- 5600 --- --- כפר מצר 1000 --- 3500 --- --- חמרת רהזויה 1000 --- 8000 --- --- השרון קלנסווה 2500 19000 11000 --- --- אם חליד 800 --- 12000 --- --- כפר צור 400 --- 4800 --- --- כפר צור 320 --- 4800 --- --- אל חרם 180 --- 1540 --- --- כפר הס 253 --- 4575 --- --- {P005} {0170-38} הדרום יבנה 600 --- 7200 --- --- בשיט 1500 2700 10800 --- --- בית עפה 700 --- 490 --- --- תל צפי 1400 --- 8800 --- --- 6,000 66,500 225,260 23,520 43,295 קרקעות שאפשר לסדר את קניתם בשנת ת'ש הם בגליל העליון מאצוב 5,400 דונם, הסכום שיידרש בשנה זו 25,000 לא'י; אירבין - 4,500 דונם, הסכום שיידרש במשך השנה 15,000 לא'י, בדרום עירק מנשיה 4,000 דונם, הסכום שיידרש 10,000 פונט. אוסיקשין הציע - למרות הגרעון של רבע מיליון לא'י הצפוי לנו במשך השנה, להחליט עכשיו על התקשרות ל30,000- דונם בסכום של רבע מיליון פונט כתכנית בשביל המחצית הראשונה של שנת ת'ש, על מנת שנמשך השנה נצטרך לשלם רק 100,000 לא'י עד לחשבון, והאדמות שהוא מציע לקנות הן אלו: אדמת קובאני, סנבריה וסמליה בשרון, אירבין ומאצוב בגליל העליון המערבי, על יד חניתא ואדמות האמיר בצפון החולה. הרב ברלין דרש מהדירקטוריון ללכת לאמריקה. ברל כצנלסון תמך במצעות אוסישקין, אם כי הניעה הזית קשה על עתידנו, ביחוד הוא רואה בעינים שחורות את עתידות היהדות והציונות באמריקה. אני הבעתי את דעתי שהשאלה העיקרית בישיבה זו, שהיא ישיבת הפ]תיחה בתקופה החדשה על סף המלחמה, היא לא איזה חלקות לרכוש במשך שנה או חצי שנה, אלא גיוס הכוחות למען הצלת ארץ-ישראל מן הסכנה הגדולה הצפויה לה זה יותר משנה, מראשית התגבשות המדיניות החדשה בלב הממשלה האנגלית. נכון שאמריקה היהודית והציונית כמעט מתכחשת לנו, וטובי הציונים שקועים בפחד ואינם מעיזים להופיע בסבך עולמי זה לא כיהודים ולא כציונים, אולם טעות היא להסיק מסקנה שהיהדות והציונות באמריקה מחוסרת תקווה, המכשלה הזאת היא עלינו. בלי כוח מוסרי גדול של הציונות בארץ לא תיענה אמריקה, אולם כי ההכרה הציונית והדאגה אינה עמוקה דיה באמריקה בשביל איניציאטיבה עצמית העמידה על המשמר, והתנועה הציונית לא קולטה עדיין באמריקה, ואם תבוא מכאן תביעה נמרצה ורבת כוח - יש סיכוי שניעה, ועלינו לראות בשאלת הקרקע ענין מרכזי, אולם רק אחד הענינים המרכזיים העומדים כרגע על הפרק, שאין להם סיכוי בלי העזרה המלאה ורבת היכולת של אמריקה. על הדירקטוריון של הקרן הקיימת יחד עם ההנהלה לדאוג לכך שמשלחת רבת משקל תצא לאמריקה, לא רק לעשות תעמולה אלא לשם הדרכה מתמדת של היהדות והציונות שם. {P006} {0170-39} באשר להצעה המצומצמת של אוסישקין, הננה תומך בה, אבל כשהיא לבדה אינה יכולה ברגע זה להניח את דעתנו, כי אם לא נתאזר כוח אנו עלולים לאבד את הארץ. אוסישקין תמך בדברים אלה, ודרש ממני לכנס ישיבה של ההנהלה הציונית ובאי-כוח מוסדות אחרים לדון ולהחליט על הפעלת אמריקה. שוקן הביע ספקות בדבר אפשרות קבלת הצעתו של אוסישקין, אולם ברוב דעות, בניגוד לדעת גרנובסקי ושוקן ווילקנסקי שנמנע, נתקבלה ההצעה למלא את ידי ההנהלה להתקשר במחצית השנה על 30,000 דונם. ----------------- נודע לי שמיד אחרי בריחת המופתי בקשו השלטונות האנגלים בכל משמרות הגבולים לחפש את הנמלט. בניגוד לשמועות המתמלכות בארץ, באה בריחה זו כאפתעה לא-נעימה מאד בשביל הממשלה הבריטית. המופתי נמלט ממקום מגוריו בליל ה15- לח.ז. ----------------- אתמול הודיע ה"בן" ל"בא-כוחו" בארץ, שלאחר התיעצות במשרד החוץ ובמשרד הצבא הגיעו לידי מסקנה, שלעת עתה אין להקים שום יחידות צבאטיות פלשתינאיות, כי לפי שעה אין דיציוד, וכל יחידה שתקום בחוץ תמנע את הציוד מהפורמציות שבאנגליה. כמו כן הוסכם בהתיעצות זו, שאם יעשו גיוס בארץ לצבא הלוחם, יקימו רק יחידות ארצישראליות, ובשום אופן לא יחידות ערביות ויחידות יהודיות, אם כי יתכן שיהיה יותר נוח לגייס יהודים לחוד וערבים לחוד. על זה ידונו כשתגיע השעה. אין זו גם ממדיניות של משרד הצבא בשעה זו להקים יחידות צבאיות עם התחייבויות מוגבלות במקום, וכל מי שיתגייס עכשיו לצבא דינו לשרת בכל חזית.