יומנים > יומן - מלא 19/04/1967

{0204-30} 19.4.67, יום ד', ט' ניסן תשכ"ז קיבלתי הבוקר ממשה דיין (בתשובתו למכתב ששלחתי לו) על תשובתו לשאילתא של שנים מ17.2.64-. לס' א': עד כמה שאני יודע הפרסום הראשון היה במעריב (16.2.64) וממנו ציטטו עתונים אחרים. בכתיבת הנ"ל יוחסו לי דברים אשר לא אמרתי, והושמטו דברים אשר אמרתי ועל ידי כך סולפה משמעות הדברים אשר אמרתי באמת. 1. לא הזכרתי את השר י. אלמוגי. 2. לא אמרתי שהפניה לפ. לבון למתן הוראה באה כדי לחפות בהוראתו על מעשה שנעשה. 3. לא נקבע בזמן של ארבעה שבועות דווקא בין תחילת הפעולות של מה שנקרא "העסק הביש" לבין מתן ההוראה ע"י שר הבטחון. מאידך אמרתי כי לפי השערתי הפעולות הנ"ל החלו לפני מתן ההוראה. וכי זה כבר כמה זמן שאני סבור כי הן החלו ביזמת פרובוקטור (או מה שנקרא "סוכן כפול") ולאו לפי מתן הוראה ע"י שר הבטחון או הקצין הבכיר. כן אמרתי כי השערה זו עלתה שנים מספר לאחר 1954 - בעקבות התגלותו של "סוכן כפול" כזה. אני באותה עת כבר לא שרתתי בצבא. לס' ב': מה הן הסיבות שבגללן נמנעתי מלגלות את הדבר לממשלה או לועדת חו"ב של הכנסת בעת שדנו ב"פרשת לבון" - התשובה היא כי אף שלא היו בידי כל תגליות, כלומר כל אינפורמציה אשר איננה נמצאת או איננה יכולה להמצא בידי מוסד ממלכתי המוסמך והרוצה לחקור בדבר - אלא היתה לי רק השערה - לא נמנעתי מלהביא אותה בפני העוסקים בדבר באותה תקופה. בישיבת הממשלה ביום 27.8.61 מסרתי את ההודעה הבאה: "בעקבות דברי שר המשפטים שעסקו בענין "הפרשה" ואשר בהם סיפר כי אמרתי לו שאני סבור שלא לכון ולא הקצין הבכיר לא נתנו את ההוראה הרי זה נכון אלא ששר המשפטים לא הסמיך את ההסבר ואת התאריכים הנוגעים, את זאת אני רוצה להסביר עכשיו. - אני אמרתי, חשבתי וחושב שלפעולות {0204-31} {0204-31} ההוראות. אני סבור כי מה שקרה ב2- וב4- בחודש זו היתה פרובוקציה של מי שנקרא "סוכן כפול". דרך אגב יש פה תחת ידי איזה חומר שנתפרסם לפני כמה זמן על ידי השגרירות המצרית Lavon Affair ובה הקטע המדבר על "סוכן כפול": "היה זה באותו קיץ (1954) כאשר חלה שורת התפוצציות בקהיר. אלו תוכננו כאילו היו פרי עבודתם של "פנטיים לאומניים מצריים", אך במקרה זה גלתה המשטרה המצרית רשת של סוכנים ישראלים שהוכנה בזהירות נתגלתה עקב בגידת "סוכן כפול" ששמו עדיין נשמר בסוד: The Lavon Affair - Sidelights on America's Favorite Democrat:- It was during the same summer that a series of explosions took place in Cairo. These had been calculated to seem the work of Egyptian nationalist fanatics, but in the event, the Egyptian police had un- covered a network of Israeli agents, carefully prepared, but betrayed by some double agent whose name has not yet been revealed". דברי אלה נמסרו כאמור בהודעה מיוחדת בישיבת הממשלה ב27.8.61-. אשר לוועדות אחרות: 1) בוועדת א-ד. מסרתי את עדותי אך במובן שההשערה על פרובוקציה טרם היתה הואיל והיא עלתה רק שנים מספר "לאחר כך בעקבות התגלותו של סוכן כפול". 2) ועדת חו"ב. פניתי בשעתו ליו"ר ח"כ מ. ארגוב ז"ל אשר השיב לי כי הוועדה תבדוק ותחליט אם להמשיך ולשמוע עדויות ואח"כ הודיעני כי החליטו בשלילה. 3) ועדת השבעה. פניתי וביקשתי להעיד בפניה והשיבו לי בשלילה. {0204-32} {0204-32} יתר על כן, לאחר שוועדת השבעה סרבה לשמוע אח דברי, פניתי ב18.12.61- אל מי שהיה אז שר המשפטים ויו"ר ועדת השבעה פ. רוזן וכתבתי לו את הפתקא הבאה: 18.12.60 "רוזן - בשום פנים לא הייתי רוצה שתחשוב שיש בידי אינפורמציה בענין "הפרשה" שאני נמנע מלמסור אותה. אני מוכן - אם תמצא זאת לנכון - להשיב לך על כל שאלה - במידה שיש בפי תשובה לכך - גם באופן פרטי, זייא שלא במסגרת הוועדה - משה דיין". אך גם בפניתי זו לא נעניתי, ולכן באותה ישיבת הממשלה בסיום הודעתי, הוספתי: (אני מצטט): "כתבתי פתקא לשר המשפטים הואיל והועמדתי במצב לא נעים כאילו יש חומר אשר אני באיזה אופן יודע ואינני מוסר אותו. זה לאחר תשובה שלילית על בקשתי להופיע בפני ועדת השבעה. כתבתי לשר המשפטים שאני מוכן לבוא אליו כדי לענות על כל שאלה שיש לו אלי - ולו גם באופן פרטי - אבל לא הוזמנתי עד היום (כלומר 27.8.61). אני הייתי מוכן להשיב לכל שאלה, ואין שום דבר שאני יודע ואני מסרב למסור אותו. - בערב אספת עם בהיכל התרבות. יו"ר עמוס דה שליט. אחריו דיבר חיים לסקוב. שניהם דיברו בקיצור - אחריהם אני על מסעי בארה"ב. באמצע דברי סידרו הפסקה לעשרים רגע. דיברתי כשעה וחצי, בעיקר על עליה וילודה. בסוף הראו בסרט חגיגות השמונים שלי בשדה בוקר, ת"א..