יומנים > יומן - מלא 19/05/1948

19.5.1948

בא אצלי זינגר שחזר אמש ומסר לי המכתב ששלחו שלשום לתופיק פשה על מסירת שטח הקוצסיה לעבדאלה בהסכמת רודי, אנשינו יכולים להשאר אבל בלי נשק, רק שוטרים תחת פיקוח עבדאלה יוכלו להשאר. אמרתי לזינגר שאין זה בסמכותם למסור אדמת המדינה לממשלה זרה, ועליהם להודיע לנו מיד מה שעשו ואז נודיע להם רשמית שאין אנו מכירים בסידור ושומרים למדינת ישראל כל הזכויות שלנו בשטח. יגאל סבור שבצפון אין להלחם, אין לוחמים ואין נשק,

יש להעביר הכל לדרום - האנשים והנשק לסדום. אין כוח ערבי בשטח הקונצסיה, ולנו כדאי לרתק אותם אם יבואו להלחם. - כירושלים אנשינו פרצו דרך שער-ציון לעיר העתיקה. מלבד אוגוסטה ויקטוריה כל העיר החדשה בידינו. הלגיון מתחיל להקיף ירושלים מצפון. מהברון הולכים לבית-ג'וברין. יש שם רכוזים ערביים. השיירה לא ירדה הלילה, לא היו מוכנים מבחינה טכנית. הצעתי שנפעיל בהקדם האפשרי הכוח של שלמה, ושלמה, יצחק ואני נארגן הפעולה, עלינו למהר ולנצח שני גנרלים המאיימים על ירושלים: רעב והלגיון. יש לראות את הארץ כשלשה קטעים - צפון, תיכון ודרום (כולל שטח גבעתי ונגב), ויש למנות עליהם מפקדות בעלות סמכות רבה. יש לסחוט מכל מקום רובים ולוחמים, אסור שבשום מקום לא ימצא לוחם או רובה שאינו עומד לרשות פעולה מלחמתית. נחוץ רק תאום עליון, שיעסוק בעיקר, ולא בכל הפרטים. גולני לא העריך כראוי המצב בעמק-הירדן, ויש להפעיל איש כמוטקה מקלף. הזמנתי קריתי לברר כמה רובים מיותרים יש ברשותו. יש לו 370 רובים אנגלים וקנדים, 170 גרמנים. כמה לוחמים יש? (אנשים שקיבלו אימון מינימלי) יש כאלפים מגויסים, ברבם בלי אימון. לממוצע יש 100 מאומנים, 150 טירונים.

החלטנו להחליף משה מונטג במשה זליצקי, למסור למקלף הפיקוד של כרמלי, להזמין מונטג למטה הראשי לתפקידים מיוחדים (תאום). - קראתי קרלנבום מחיפה לברר גיוס עובדים לנמל, לרכבת, לבתי זיקוק, שדה תעופה וכו'. דרשתי מקרלנבום להגיד לאבא לסדר בסיס ימי נוסף בעכו - על כל צרה שלא תבוא, והטלתי על קרלנבום ולרר לסדר "הסכם" על סידור גדודי עבודה בחיפה ולהגישו לאישורי. גויסו כבר 1170 פועלים בגיל 26-35 (בעלי ילדים) לגדוד עבודה. לנמל נשלחו 800, מספר זה לא מספיק, יגויסו עוד 400 למטרה זו - זה יספיק. חילים לשעבר שולחים לצבא, מחוץ לאלה שתופסים עמדות מפחח במשק. לרכבת שלחו 150 פועלים. הרכבת פעילה בקו חיפה-חדרה. אתמול קיבלו שדה התעופה. בבתי הזיקוק עובדים 500 איש, לא בייצור. דיקס (המנהל) נתן תקווה לחדש הייצור במשך 2-3 שבועות. עולים חדשים משכנים בבתים ערבים. ילדי עמק- הירדן שכנו במלונים. עכו נכבשה, מהמצודה ברחו. בעיר נשארו משפחות נוצריות. מחפשים נשק ומוצאים רק מעט. הצבא לא התערב - זה עדיין מחוץ לתחומו. בעכו יש מזח, מעגן וסירות דייגים. בענין החרמות

יש סדר בחיפה, הממונה על כך ליפשיץ. - אפרים ויזנגסקי מבריק שכל הגליל המערבי שוחרר ונכבש ומביע רחשי תודה והוקרה בשם ועד הגוש של ישובי הגליל המערבי. - 1/2 1 אחה"צ בא בהיר מחיפה. בא חבר בשש בבוקר לחיפה (יצא בשלוש מאפיקים). ב9.30- בערב היה קשר עם כל המשקים. היה שקט. האבטומובילים שלנו נסעו בדרך פנימית עד אפיקים. הקימו גשר רזרבי על הירדן (איפה?) מול כנרת. הגיעה פלוגת פלמח מהגליל. בחצות החלה התקפת נגד שלנו - במטרה להדוף האויב ולכבוש חזרה המשטרה בצמח. אלק שיצא הלילה מאפיקים לחיפה מסר: אנשי מסדה עזבו המקום ובאו לאפיקים, אנשי שער-הגולן עזבו ובאו לבית-זרע - בלי פקודה והוראה. טענתם שבמקום יש רק 18 רובים ואין לעמוד בו. נדרשו לחזור ע"י המפקד, לא ידוע אם חזרו. - אחה"צ ישיבת הממשלה, בערב מועצת המדינה. בלילה ישיבה עם המטה. מתברר שההחלטות של הבוקר לא יצאו לפועל. צבי קיבל מישראל הוראה כזו שהובנה שיש מקודם להזמין משה זליצקי לשיחה. דרשתי שהפקודה תישלח מיד, והיא נשלחה ע"י צבי.

שאלתי אם אנו יכולים להחיש עזרה לירושלים מיד - באנשים, ברכב, בנשק? אם נחוץ לבטל לשם כך ההכנות להקמת החטיבה של שלמה - ולשלוח אנשים מיד לירושלים. כן גם לשלוח שני תותחים. יגאל אמר שהתותחים נשלחו כבר לעמק- הירדן, אחר כך התברר שטרם נשלחו, אלא שלא יוכלו בין כך ובין כך להגיע לירושלים אלא מחר בלילה, ובינתים יוכלו לעשות פעולה חשובה בעמק-הירדן. באשר לאנשים טענו - שאין אנשים מאומנים. הרשתי להעביר אנשי שלמה מתל-ליטוינסקי לחולדה - שיהיו יותר קרובים למקום המעשה. אמרו שאין נשק. שאלתי על שני תותחים לאניה - אמר יגאל שיש רק במכון זיו. אמרתי שיקח אותם.