1
מתוך
מקומות:
אילת
אשדוד
דבורה
באר שבע
כנות
מלאה
סעד
דימונה
מנוחה
רחוב
שדה בוקר
זיכרון יעקב
חבר
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
19.05.1965
237459
{0200-148} 19.5.65, יום ד' יז' אייר הייתי כל היום אורחה של אשדוד. נפעמתי מהגידול ומסיכויי עיר נמל זו הראשונה הנבנית כולה - כי עדיין אילת אינה עיר נמל כראוי, על ידי יהודים במדינתם. בניגוד למה שקראתי ושמעתי בת"א על הריב הפנימי בשאלה המסעירה עכשיו את המפלגה, וכי בראש אנשי לוי בן דבורה עומד ראש המועצה א. גבעון (מקודם גרין, מווגוסלכיה) יריבו של בן שמחון מזכיר מועצת פועלי אשדלון, והנרגנות שנתפרסמה בעתונות נגד עריכת פגישה רשמית מצד המועצה העירונית וילדי בתי הספר - היתה קבלת פנים נלבבת ומרשימה מצד כל נציגי אשדוד והמוני תושביה וילדיה. כפי ששמעתי רוב תושבים הם עולי מרוקו, ויש בה תושבים מ-37 ארצות שונות, והעיר החלה להבנות אחרי מערכת סיני בסוף 1956 או בתחילת .1957 לפי דברי ראש המועצה מונה העיר עכשיו 25 אלף תושבים, והיא גדלה כמעט מיום ליום, והמון ותיקים ועולים, מבקשים להתישב באשדוד, ואין פלא - כי ברור שזה יהיה הנמל הראשי ביס התיכון שלנו, אם כי לע"ע בונים נמל בעיקר ילאניות משא. אבל במשך הזמן הגבלה זו תוטר. נפגשתי באופן לבבי ע"י מועצת אשרור והתאונן שעדיין אשדוד לא הוכרה כעיר, ואין בה עיריה, אלא מועצה - ומה בכך? וגדעון קיבל אותי בלבביות, שלא כפי שניבאו עתונים שכנראה הביע רצון אנשי לוי בן דבורה. ביחוד הפליאו דברי הברכה החמים של ב"כ המפדל - מרוקני סימפטי, ה"כ . הליברלים, וביחוד של אלברט חיים שעשה בבחירות האחרונות רעש גדול כנדתם על נציגות עדתית יחד עם דוד חכם מבאר שבע, ונצטרף אח"כ לליברלים (עצמאיים? אנשי "הגוש") שדיבר בטעם רב ובלא ספק בכנות . סודרה קבלת פנים אח"כ במועצת פועלי אשדוד, שבה נתכנסו כל ועדי הפועלים, בצריף המפלגה, ולבסוף אספרת חברים שמלאה את האולם הגדול עד אפס מקום ומחוץ התקהל צבור רב שלא יכל להכנס. חגגו באספה, וגם קבלת {0200-149} 1000 חברים חדשים, שביום זה מסרו להם כרטיס חברים, וברכו אותי בן שמחון וא. בדעון שבדבריהם בלט הפרץ שבין חסידי רוה"מ ומתנגדיו, והחלטתי לא לטפל פה בריב, ודברי על המפלגה ועל המדינה נמשכה כשעה ונתקבלו בתשואות נלהבות ע"י השומעים, - אם מתוך נימוס או הסכמה לתוכן הדברים - איני יודע . ארוחת הצהרים םודרה בבית ראש המועצה וסעד אתנו גם בן שמחון יריבו, ושהינו כשעה ויותר בבית בן שמחון לפני האספה בקרנו בנרל, ומנהלי העבודה הסבירו לי הקשיים וההישגים, טיילנו בעיר ובגבעת יונה (כפי שהעברים קראו לתל שבסביבות אשדוד - וגם הספקתי לשוב לת"א בעשר בערב. הבקור נעשה לפי הפרוגרמה שהוגשה לי לפני צאתי לאשדוד. 11.45 בצומת מקבלים את האורח ראש המועצה אבנר גדעון, מזכיר מפא"י שאול בן-שמחון, מזכיר מפא"י י. גולדנבלום ואברהם אדר. המסע יוצא לרח' הרסכם כשהוא מקושט בדגלי הלאום, ובצידי הרחוב יקבלו את האורח ילדי בה"ס עם דגלונים בידיהם. בכניסה פס תלוי למעלה: "ברוך בואך לעירנו דוד בן-גוריון". 12 - המעוצה המקומית - יקבלו אותי בכניסה חברי המועצה ויעלו לאולם הישיבה. כאן תערך ישיבה חגיגית ותיענד לאורח סיכת העיר עשויה זהב ע"י ראש העיר, ובו יוגש לפולה זר פרחים ע"י ילדת בה"ס. בגמר הישיבה יתבקש ב.ג. לחתום בספר האורחים, רק ישאו ברכה ראש המועצה 1למעשה דיברו עוד שלשה) וב.ג. ישיב ברכה. 13 - ארוחת צהרים בבית ראש העיר בהשתתפות אלחנן ישי (שנסע לפנות ערב לדימונה לסיום פעולת קבוצת נח"ל בלימוד 500 איש ואשה שלא ידעו קרוא וכתוב, המתחלת בקבוצת נחל אחרת שהתנדבה להמשיך פעולה זו), מזכיר מ.פ.א. ורעיתו, מזכיר מפא"י . ורעיתו. 14.30 - מנוחה בבית אברהם הדר (תימני) ברחוב אשל .10 15.3C - ביקור בנמל ואח"כ סיור בעיר. {0200-150} 17.00 - ישיבה מליאת מועצת הפועלים חגיגית בהשתתפות ועדי הפועלים וראשי מוסדות (פה אמרתי להם בתשובה - כי אילו לא הייתי תושב שדה בוקר אולי הייתי מקנא בתושבי אשדוד. סיפרתי על ייהראשוניםיי - מיסוימקווה ישראל, פ"ת, ר"ל, ראש פינה וזכרון יעקב מלפני תשעים שנה בערך - והם ראשונים אף הם בוני הנמל העברי הראשון שנעשה כח ובעבודה עבריה במדינת ישראל. 18.30 - ביקור בסניף מפא"י בהשתתפות חברי מועצת הסניף. 19.00 - עצרת חגיגית לחלוקת 1000 פנקסי חבר חדשים לחברי מפא"י ונאום האורח. 20.30 - סיום. הסיום האמתייותר בחצי שעה, כי סיימתי דברי בשעה תשע בערב. בדרך לאשדוד סיפר לי אלחנן בהתלהבות על פעולת נחל בדימונה שהנחילה ידיעת קרוא וכתוב ל-500 נשים וגברים בדימונה ומסיימת הערב. הצטערתי מאוד מאוד שאיני יכול הערב להיות בדימונה ולהיפגש עם אנשי נתל המחליפים אחדים הוצאו ממאסר בעוון פגיעה במשמעת, אבל התנדבו בהתלהבות לפעולה זו לאחר ששמעו על טיבה ועל תוצאותיה.