יומנים > יומן - מלא 20/04/1930

{P001} {0100-43} כ"ב ניסן 20 אפריל יום א' בקשר עם הפטורים בתל-מונד מציע נטע שהוה"פ יפנה לקסטילנסקי שידחה את הפטורים לעודימים אחדים לבואו של הרצפלד (היום נתקבלה טלגרמה מהרצפלד, שהוא יצא שלשום באניה מנפולי). נטע מסר על המשך המו"מ עם אנשי כפר=סבא. הוסכם על שמונה שעות עבודה, רבע שעה לארוחת בוקר נכללו בתוך שמונה השעות. ההליכה לעבודה ע"ח הפועל. מינימום שכר העבודה = 20 גרוש (שאלת הפועלת לא הוצגה, המצב הקיים הוא שגם פועלת מקבלת בכ.ס. עשרים גרוש). בדבר מחיר קבלני הוצע מצד האכרים שועדה מיוחדת שתקבע מינימום תוצרת לעבודה יומית תקבע את המחיר. ועדה למינימום תוצרת הוסכמה. בשאלת פיטורי פועלים ופיצויים לא באו לידי הסכמה. {0100-44} האכרים דורשים, חופש בפטורין. מציעים להודיע חודש קודם לפועל קבוע. חברינו דרשו הסכמת ועד הפועלים, וכשאין הסכמה = בוררות. בנוגע לשעות נוספות מציעים האכרים לא להוסיף בנטיעות והשקאה. חברינו הסכימו להשקאה: לעבודות אחרות הוסכם לשעות נוספות מחיר נוסף 50%. בשאלת הכנסת פועלים לא באו לידי הסכם. חברינו הציעו שהמרכז החקלאי יציע ללשכה. הם לא ענו על זאת עדיין. התנהגות ספיר לדעת נטע טובה, יש רצון להבנה. ברגר בשיחה עם נטע אמר לו שהוא נגד לשכה ניטרלית, אלא דוקא בעד משותפת, ורק מתוך אמביציה החלט על ניטרלית, אולם באספת אכרים ינסה להעביר החלטה אחרת. האכרים אמנם מעונינים שהנה"צ תשלם משכורת הפקיד, אבל ירצו להשתתף בעצמם בלשכה. אליה שב ממו"מ עם סמילנסקי ואדלמן. סמילנסקי שאל מי משתתף במו"מ, כי רצוי שרק ב"כ ולא הצדדים ישתתפו במו"מ. אליהו אמר היות שגם אדלמן פה יהיו פה גם פועליו. הסכם שישמעו טענות שני הצדדים, אחר=כך ישאר ב"כ. אליהו שאל מה סבת הפטורין של הפועלת, אדלמן ענה שהוא מתערב יותר מדי במשקו. אליהו ענה שהדבר נוגע גם לפועלת שפוטרה. אדלמן באר שלא פטרו אותה, אלא היא עזבה בלי רשות את העבודה. אליהו הודיע שהיא עזבה מפני שהודיעה על פטורין. הסכם שהפועלת חוזרת, ומבררים מי פטר אותה בלי רשות, אם ימצא שמי שהוא פטר אותה בלי סמכות = יפוטר, וההסת' לא תתנגד לכך. {0100-45} ניגשו לעצם המו"מ. אדלמן הציג שני תנאים מוקדמים למו"מ: 1) כל הפועלים צריכים לעזוב את הדירות, כי מציאות הפועלים במקום לא נוחה לו, 2) כל הפועלים מפוטרים, כי איגו יכל לעבוד עם פועלים אלה. אליהו הודיע שההסתדרות לא תסכים לפטורין אלה, ואשר לדירות = אין אנו יכלים להכריחו לתת דירות לפועלים, אולם אז תתעורר שאלת שכר העבודה. סמילנסקי תמך בדרישת אדלמן, ובאר : בעצם רוצה אדלמן לפטר רק ששה, אבל למען לא יצא שהוא מתנקם באחדים הוא עומד על פטורי כולם, ואחר=כך יקבל אותם חזרה, מלבד הששה, אליהו הודיע שאם יש לו טענה נגד מי=שהוא אפשר להביא את הענין לבוררות, אבל לפטורין בתנאים אלה לא תסכים ההסתדרות. אדלמן הודיע שזה תנאי, ולא יסכים לבוררות. אז הודיע אליהו שלפי ההסכם הוא צריך לפטר היום אח שני אנשי הברית, ובעוד שבוע את כל חברי הברית. אדלמן לא ענה, אך סמילנסקי הודיע שהסכם הוא הסכם. בזאת נתפרדה הישיבה. ישיבה עם ועד פועלי ים המלח. עובדים שם 115 יהודים, 25 ערבים (מקבלים 15 גרוש ליום). עובדים בשכר 30 גא"י ליום, 40% מהפועלים הם בעלי משפחה. דורשים הרמת השכר. עוסקים בעשית ברכות כמו בעתלית. ביום הששי וביום הראשון נוסעים הפועלים באוטומובילים של החברה לירושלם. אוכל במקום עולה 10«, יחד עם מסים מוציאים 4«-4 לא"י לחודש, נשארים 3«-3 לא"י. עובדים .8« 48 שעות בשבוע, ביום הששי = 6 שעות. בשאר הימים {0100-46} עובדים נגרים בשכר 35 גרוש. דעת ועד הפועלים היא שלא יעבדו אלא ב40- גרוש. כמו כן רוצה ועד הפועלים שהמינימום יהיה 35 גרוש לכל פועל, לרגל התנאים האקלימיים הקשים. מנהל העבודה הוא ליכטנשטיין, מ"שמן". לדעת ברל השאלה העיקרית היא - קבלנות או לא, ב30- גרוש קשה להתקיים במקום שכזה. התנאים בים המלח קשים מאשר בנהריים. אולם יש חשש שחברת האשלג תגיד שהם לא יהיו גורם להרמת השכר בארץ. ליכטנשטיין מודה שקשה לעבוד ב30- גרוש, והוא מציע תקון - קבלנות הפועלים מתנגדים לקבלנות, כי במקום כזה קשה להתאמץ. ברל בטוח שחברת תסכים למחירים הקבלנים בחברת החשמל. החברה נכונה לבנות בתים לפועלים, הנסיעות לירושלם על-חשבון החברה. לדעת ברל אפשר לדרוש הרמת השכר בעבודת מים, לפועלים מקצועיים לפי הנהוג בחברת החשמל. רבינוביץ סובר שרק בהמצא במקוםקדר פועל קבוע ומתמחה אפשר יהיה לדרוש הרמה. בקבלנות אפשר לעבוד, אולם אין צורך בהתאמצות גדולה, והשכר לא יהיה כל כך גדול. (בעתלית השתכרו הפועלים בחודש מרס 45 גרוש ליום, ובאפריל יצא בערך 50 גרוש). המסגרים העובדים במקום לא היו פועלים מקצועיים. הם נכנסו לעבודה כפועלים פשוטים, אולם יש פועלים שהתמחו כבר במקום. נובומייסקי אינו עכשיו בארץ, ועם ההנהלה אי-אפשר לגמור את הענינים. חלק מההנהלה הם ימנים קיצוניים. {0100-47} מצב הארגון במקום קשה. חלק מהפועלים אינו רוצה להשאר לעבוד במקום. ועד הפועלים מתארגן קשה. פעולה תרבותית לא נעשית. בורד וברגמן (מועד הפועלים) מודים שאי-אפשר לדרוש מינימום של 35 גרוש, יש לדרוש קבלנות בתנאים של רוטנברג. בעבודות קשות (כגון תקיעת יתדות, עבודה במים) יש להרים השכר, לבעלי מקצוע לדרוש את התעריף הנהוג בירושלמי, לבעלי משפחה יש לדרוש דירות. ההסתדרות צריכה לעמוד על חוזה כתוב בידיעת ועד פועלי המקום. התנאים הסניטריים גרועים (3 אנשים באוהל), חסרה סככה לשעת מנוחה, כי באוהל אין לנוח, אין די מקלחות (בורד מעיר שמרכז קפ"ח מטפל בענינים אלה). יש לחזק את הארגון המקומי, הצבור אינו מלוכד, ויש צורך להכניס לעבודה איש כזה שיוכל לארגן ולרכז את הצבור. קבלנו את כל המסקנות. שץ ופרניק מקבוצת מנורה בבנימינה.