יומנים > יומן - מלא 20/06/1935

{P001} {0077-26} 20.6.35 לונדון. בצהרים הגעתי הנה מסוט המפטון. מהרתי למשרד לברר המצב הפוליטי. לוקר איננו. זה שבוע בפולין. ברודצקי בלידס. "הזקן" כמעט לא בא למשרד ואינו מטפל בדבר. וויצמן פה. טלפנתי לו - יבוא בשלוש להפגש אתי. לוריה נתן לי החומר: שיחת ו. עם ק.ל. ביוני 4; טלגרמה של משה, מ16- יוני: "H.M. Government informed us today upon request Malcolm Who wants study papers communication delayed one week possible fortnight. Telegraph whether this is due to your action. Do your utmost utilise delay" - וויצמן כתב שנית למלקולם - אחרי מכתב הברכה - אם אפשר לעכב בינתים ואם אפשר להפגש אתו. מלקולם השיב שיודיע לו על פגישה. הוא טרוד ומוצא יום יום שאלות קשות אחת מהשניה. - התשובה כתובה בחביבות. מיום 19 ליוני טלגרמה של משה דרך קאירו: {0077-27} Understand in cabling to HC his request for postpone- ment discussions one week Malcolm stated approaching subject with inclination favour parity appreciating that present proposal result laing very careful consideration not suggesting necessarily change policy anyhow would not propose change without prior agreement with HC but anxious not be commied until familiar with past discussions and arguments for action on lines approved. HC rebly agreeing to postpnement week or fortnight but further delay would cause suspicion. HC states that in accordance Philip's despatch December and Cabinet decision which gave him authority enter official discussions locally informed several months ago Arabs and Jews that last authority to make precise proposals LC approved by HM.G. under which while Arabs must not expect all power they asked for year ago Jews claim parity definitely reject להלן נאמר שה.מ. באר שדחית חוקת העיריות הסיבה היחידה לאיחור המו"מ הרשמי בענין המהמ"ח, אבל היות שהאיחוד הוליד רינונים שממשלת א"י החליטה למדף ( Shelve) המהמ"ח בלי סוף ראה הוא צורך להבטיח למנהיגים הערבים ההיפך ולכן עשה את ההודעה הנ"ל". {0077-28} לוריה מסר לי גם השיחה של משה עם הנציב מיום 6 ביוני. בשיחה זו השתמש משה בנימוק, שאם כי הוא נכון במקצתו כשהוא לעצמו, אינו עלול להשפיע לטובה על אנגלי, ופחות מכל על ווקופ: הנימוק שעמדת אנגליה באר"י נדכאה הודות לתנועה הציונית. בשיחה פוליטית אין משמיעים דברים רק מפני שהם אמתיים אלא בתנאי פחם עלולים להתקבל על השומע. - בשלוש נפגשתי עם ו-ן. לפני כך קראתי אח השיחה של לוקר עם וויצמן בדבר חזירתו לנשיאות. מסרתי לו סקירה על המצב באמריקא ועל שיחתי עם מק ווייז בדבר הצורך של חזירת ו-ן. הוספתי שאני מסכים לגמרי לדברי לוקר, אם כי אני מעריך ומבין את מצב נפשו שלו. והתקשותו לקבל עליו שוב אחריות קשה זו. אבל מלבד הצורך הפוליטי האקטואלי יש עוד טעם מוסרי היסטורי: לתנועה הציונית צריכים לתת האפשרות לתקן אח המשגה הכבד שנעשה בקונגרס הי"ז. לא יתכן שהחלטת הנזיפה הבלתי הגונח שנתקבלה אז תהיה המלה האחרונה בתולדות הציונות ביחס התנועה לו-ן. ו-ן עמד על הקושי הפנימי: לאחר עזיבת הרוויז. נהיה מוכרחים לעשות וויתורים לאופוזיציה. לו יהיה קשה לעבוד עם אנשים אלה. אמרתי לו שאמנם אני רואה הכרח בהרחבת הקואליציה, וז"א פשרות, אבל אנו מבחינים בין העיקר ובין התפל: אין אנו מסוגלים לקומפרומיס בדברים עיקריים - אולם בדברים תפלים יש ויש לעשות פשרות, ואשר לאפשרות עבודה הרי היות תנועת הפועלים הגורם המכריע בציונות יוצרת אפשרות יותר נוחה מאשר בעבר. {0077-29} ו. אעיר שכמובן אילו לא היה גורם זח לא היה בכלל מה לדבר. בררנו עוד המצב הפוליטי - המהמ"ח. ו-ן סבור שאם גם הממשלה תסכים לפריטי לא יקבלו זאת היהודים. אמרתי שקשה לי להניח שווקופ יקבל רעיון הפריטי לאחר כל מה שדבר כבר עם הערבים. אבל אילו היינו מגיעים לכך היו מקבלים. ו -ן: ציוני אנגליה הם נגד, גם אם יהיה פריטי. אמרתי שאני חושש לא לציוני אנגליה כי אם לממשלה. אם כי מלקולם התחייב על פריטי - איני מאמין שיכניע את ווקופ. ולכן עלינו קודם כל לדאוג לדחיה. ו-ן נוסע לפריס, וישוב ביום א'. אם מלקולם יקבע ראיון הוא רוצה בהשתתפותי. במצב זה נסיעתי ביום ב' הבא - כאשר חשבתי בניו-יורק - לא חתכן. - טלגרמה מניישטד; אם אוכל ללכת לשבוע לגליציות או לפרג, פריס ואנטוורפן?....