יומנים > יומן - מלא 21/03/1945

{P001} {0056-83} לונדון, יום ד', ז' ניסן תש"ה 21.3.45 לוקר, לינטון ודוריס פגשוני בוויקטוריה, לינטון בישר לי בשמחה שהבוקר מסר לו חיים ידיעות טובות שקיבל מג'וזף באמריקא (מיום 18.3.45) על שיחת מטיפן עם הנשיא ביום ו' האחרון (16 מרס): 1) השלושה החליטו על מסירת א"י ליהודים, עליה תמשך. הנפיא היה מרוצה מעמדת ג'וזף. 2) הנשיא אוכזב ע"י אבן סעוד - הדיון אתו נמשך 4 שעות. אין. א.ס. רוצה המשך עליה, הוא מפחד שהיהודים ישתלטו על שאר ארצות ערב. לדברי הנשיא שהיהודים יקדמו את ההסח, ענה א.ס. שהוא זקן ואינו מעונין בקדמה. אולם יועצי א.ס. גילו יותר אהדה, לדברי הנשיא. הנשיא ניסה לרכוש א.ס., אולם p.m.,s attitude was to tell him off. 3) הנשיא מחייב הזמנת הסוכנות לס.-פ. וביקש את סטיפן להניד זאת לסטטיניוס (אין הוא יכל לעשות זאת בעצמו? ב.ג.) הנשיא סבור שיחד עם ח.ו. צריך להופיע גם אר"י. 4) לדעת הנשיא יש להביא לידי פתרון סופי של שאלת א"י בכנס הראשון של מועצת חבר הלאומים החדש, שיתכנס לאחר ועידת ס.פ. 5) ה- .p.Mביקש הנשיא שאל יצפה לביטול פורמלי של הסה"ל. אין עושים זאת באנגליה. מדיניות העליה העתידה תקבע בדרך אחרת" המכתב נוסד על דו"ח בעל פה מאת גולדמן. חוששני שסעיף 5 הוא הריאלי ביותר ואינו מבשר טובות. - {0056-84} - ח.ויצמן חולה ושוכם במפח ואין לאותו. ברודצקי, לוקר ולינטון ראו היום אח בקסטר, אוספווד וסיר רנולד קמבל במשדר חוץ כענין א"י בחבר הלאומים וועידת פא. פה כאילו אינם יודעים מח שנעשה בועידת הערבים בקהירו. ההחלפה (26. עמוד 238) על א"י בועידת פועלי העולם: "This W.C. if of opinion too that after the war, thorough-going remedies must be found through international action, for the wrongs inflicted on the Jewish people. Their protection against oppression, discrimination and spoliation in any country must be the responsibility of the new Int. Authority. The J. people must be enabled to continue the rebuilding of Pal. as their N.H., so successfully begun by imm., agricultural resett1ement and industrial development, respecting the legitimate interests of other national groups and giving equality of rights and opportunities to all its inhabitants. בועידה נוסח תחילה להתנגד לחלק השגי, אך הולמן המריץ חבריו, וגם הרוסים, ההולנדים והנורוויגים עורו. ההולנדי ציין שבארצו לא היתה אנטישמיוח, אבל עכשיו היא גדלה, ויש לתת ליהודים א"י. הנורוויגי אישר אף הוא דבריו אלה. בתמיכת קוזניצוב ואחרים נתקבל הדבר. קוזניצוב אפילו יעץ לוקר לא לדבר נגד הנא עספור בועידה - כי אין צורך. ההחלטה במוחה. -