יומנים > יומן - מלא 22/04/1946

{P001} {0043-01} 22.4.46 - טלפן הבוקר לוקר. עמוס באנגליה בליוורפול, יגיע היום ללונדון, מביש מ מאוד לראותי. ישהה כשבוע בלונדון. ביקשתי לוקר לבוא הנה ליום ד.' {0043-02} - אהוד הביא לי בכתב הנוסח שטלפן לו הבוקר משה - והוא גרוע פי כמה ממה שאמר לי משה אתמול. עשר מסקנות: א) הדחוף ביותר פינוי המחנות מיהדות אירופה. . אלה חרוצים לצאת צריכים לקבל עזרת העולם כולו - בהקלות כניסה. ב) סמכות מידית להכניס לארץ 100,000 קרבנות נציות לחלק הרשיונות עד כמה שאפשר ב,1946- לדחוף העליה. במהירות ראשונה - זקנים, תשושים, ילדים. פועלים מאומנים הדרושים לעבודות הקליטה. מזכירים הודעת הסוכנות שלכולם מובטחת תמיכה. מביעים בט שאמריקא תענה במרץ ובנאמנות להגשמתהתכנית. ג) יש לדחות תביעות אכסקלוסיביות על הארץ - היהודים לא ישלטו על הערבים ול הי הארץ לא תהיה מדינה ערבית או יהודית, אלא לעתיד לבוא מדינה המבטיחה אינטרסים וז למושלימים ויהודים ונוצרים במידה שווה. שום גזע לא יוכל לתבוע הארץ לעצמו בלבד. ד) מנדט עד הנאמנות. נאמנות יחיד בעזרת אומות מאוחדות אחרות. ה) השוואת רמת החיים מבלי להוריד רמה יהודית. ו) עד לנאמנות תהיה מדיניות השלטון למי המנדט, שפירושו העליה עליה יהודית. דוחים השקפה שאין להרשות עליה נוספת בלי התפשרות הערבים, כי פירושו השתלטות הער כן דוחים עלהה מאומצת בכוונה תחילה ליצירתרוב למדינה. בקביעתמידות העליה יש להתחשב בטובת הערבים ויהודים. במצב הכלכלי של הארץ הכללה ובדרגת הגשמת תכנית הפיתוח. פסוק נגד עליה בלתי חוקית: אין לקבל הנחה שכל יהודי באשר הוא הנהו אזרח א"י ויכל לבוא לארץ מבלי להתחשב בחוק. {0043-03} ז) יש לבטל את תקנות העברת הקרקע משנח 1940 ולהקים משטר המבוסס על חופש העב בלי הבדל עדה ודת עם הנחה מספקת, לאריסים ובעלים זעירים. נגד סעיף עבודה עברית בקרן קיימת לא רצוי שחלקים יותר מדי גדולים של הארץ יהיו נתונים להשקאה, כמו קרן קיימת, קה"ק והוופד. ח) הוגשו תכניות פיתוח חשובות להגשמתן תרחיב הקליטה והעלה רמת החיים. התכניו יכשלו באין שלום. מו"מ על הביצוע לא רק עם הסוכנות אלא עם המדינות השכנות הנוגע ביטול סעיף י"ח של המנדט. ט) תיקונים בחינוך היהודי והערבי, וחובת חינוך כללי במשך הזמן. י) יש להוקיע כל נסיון מיהודים וערבים להפריע באיומים ובאלימות, ארגון צבאות בלתי חוקיים ידוכא בכל תוקף. מביעים דעתם שעל הסוכנות לחדש מיד השתוף בדיכוי הט ועליה ב' והשלטת שלום וסדר הדרושים לכל, בכלל זה לעולים החדשים. - - -- - אם ככה - המסק נות גרועות אפילו ממה שיגורתי אמש. אה"צ סלפן לי אמנם משה מלוזנה שאין זה העתק מדויק, ובטכסט המלא - היום יעתיקו אותו בשלמותו - יש דברים טובים שלא נמסרו בטליפון לאהוד, ויש גם דברים גרועים - אבל ברור לי שהתוכן הוא שהבינותי אותו: מדיניות בווין בהצהרתו בחוסמה גזרות נוספות: חיסול כפול גם של ה וגם של הציוניות, הפיכת א"י לבסיס צבאי כעין מלטה "דו-לאומית," רבוי עליה למען עוד יותר טענת הערבים לעצמאות, אבל דכוי הגבול היהודי שלא יגיע הלילה לרוב (גם קשה יהיה לשלול עצמאות) ההוספה היא מגור ההגנה, חיוב הסוכנות למניעת עליה יהודי בלי רשיונו של בווין - והעיקר הכשר אמריקני לעקירת זכות העם היהודי על מול והסרת בעית חוסר מולדת לעם היהודי. ("רוב יהודי אירופה ישאר במקומו"). כנראה שג ידי נ.ג. ומ.ש. במעל הזה - המאה אלף כלבלו עשתונותיהם. היקבלו לכל הפחות מאה הא {0043-04} כלומר שלא על הנייר תתכן עוד הצלה - אם נלחץ על טרומן שלא יקבל המלצות המתנגדות להתחייבות המפלגות, הקונגרס והנשיא - על עליה בלתי מוגבלת שהביא למדינה יהודית. - גדעון טלפן מגנך שהאווירון האמריקני לא יצא היום, והם יעברו פריס רק מחר - - אה"צ שיחה ארוכה עם גרינבוס, בעיקר בעניני בנו. במקום משפט יהודי על בנו, הוא דורש משפט על עצמו. הסברתי לו האבסורד שבדבר. כשאמרתי לו שבנו חייב למען וידרוש בירור יהודי, ענה שהוא לא יכל לדרוש זאת מבנו. הוא נוסע היום למרסייל. טלגרפתי לפוליה שהגעתי הנה אמש, שעמוס עודו באנגליה ושאצא בסוף השבוע ללונדון. - - - - - כתבתי לסילוור וווייז (אשלח להם המכתב ע"י מ"ד). "הגעתי אמש הנה מהארץ בדרכי ללונדון. מה נודע לי שהוועדה כבר גמרה עבודתה והדו"ח נתקבל פה אחד. עובדה זו כשלבדה מילאה אותי חרדה רבה, כי ידעתי פחות או י מה שבלב רוב חברי הוועדה האנגלים ומהי מדיניותו של בווין. הבוקר קיבלתי תמצית הדו"ח (לא תמצית רשמית ומדויקת בכל מילה ומילה, אבל נכונה בתכנה) - ונתברר לי ש רק היתה חרדתי מוצדקת, אלא שאנו עומדים בפני משבר חתור שאין כמותו. אך אתן תחילה סעיפי הדו"ח כפי שהם ואוסיף לבסוף הערותי. מסקנות הוועדה הן אלו - (ראה עמוד 4,3,2). - הערבים בלי ספק ימחאו, כי מבחינה פורמלית 1) מבטלים הסה"ל ובתוך זה גזירת הקקרקע), 2) מונעים העצמאות הפלשתינאים שהובטחו בשנת ,1939 3) מוסרים הארץ ל"נאמנות" זרה, 4) ממשיכים לפי שעה עליה יהודית ומתחילים בעליה גדולה של 00.000 {0043-05} הדברים הטובים שנותנים לערבים הם בעיקר שליליים: 1) לא מדינה יהודית, 2) הגנה על אריסים ובעלים זעירים, 3) זכות למדינות השכנות לעכב כל תכנית פיתוח. ולערבים יהיה יסוד אמתי לצעור שרומו, קופתו, וזכויותיהם, אפילו אלו שהובטח בסה"ל נעשקו שוב. אבל "קיפוח" הערבים אינו אומר שהיהודים מקבלים איזה סיפוק שהוא. יש כאילו שני חיובים גדולים במסקנות: עליה של 100,000 ובטול הסה"ל, כלומר ביטול גזרות הקרקע משנת ,1940 חיוב אהד אינו אלא מדומה, חיוב שני - מסופק. ביטול חוק הקרקע הוא רק פורמלי - החוק החדש המוצע ע"י הוועדה, וחוק שיעשה ע"י משרד המושבות והאדמיניסטרציה האר"ית יהיה למעשה לא שונה בתכנו הממשי, אם כי לא בצורתו, מהגזירה הקיימת, ורכישת קרקע תהיה בלתי אפשרית. "הסמכות" הנדרשת לעלית 100,000 - היא בשביל זקנים, תשושים וילדים (פועלים רק מסוג הדרושים לעבודות הקליטה) ועל כך תחליט האדמיניסטרציה האר"יה). עלית ילד היא חשובה, אולי החשובה ביותר, אבל הגדרת שני סוגי העולים, והסייג "עד" כמה שאפ בשנת 1946 עלול להפוך חיוב זה שאינו מזלזל בערכו, למשאלה שהשאר בחלקה (הגדול או על הנייר. לעומת שני חיובים מפוקפקים אלה המסקנות אומרות בפירוש: 1) לא מדינה יהודית 2) המשך עליה - רק כל עוד המנדט קיים (עד "הנאמנות") לאחר הנאמנות אין חובת 3) נאמנות - בלי החובות הנקובים במנדט. 4) חוק קרקע חדש שיכבול כל התישבות יהודית חדשה. 5) שלילת עליה 6) ביטול העקרון של עליה לפי יכולת קליטה כלכלית,גם לתקופת המנדט. {0043-06} 7) הסוכנות חייבת למנוע עליה ב,' נוסף על חובתה "לדכוי" טירור (אם כי השל טו ומלוא השל טון, נשאר בידי אנגליה). 8) תלות הפיתוח בארצות שכנות. 9) תלות העליה בפיתוח (שגורלו בידי המדינות הערביות). אולם מה שחסר במסקנות אינו פחות מדאיג ממה שיש בהן: אין בעיה של חוסר-מול לעם היהודי (יש רק קרבנות הנאצים), אין קשר היסטורי של עם ישראל לארצו - אסקום הוכרז עקרון חדש : א"י שייכת במי דה שוה למושלימים, יהודים ונוצרים (מדינה ת לאומית?), - ולמעשה - א"י קולוניה אנגלית נצחית. זוהי המדיניות שבהצהרת בווין: חיסול הסה"ל, חיסול הציונות, הארץ - לא לער לא ליהודים, אלא לאנגלים, "בית לאומי לצבא הבריטי במזרח הקרוב"! קשה להבין כיצד חתמו על תעודה מביישת זו החברים האמריקנים. שבתוכם יש ידי אחדים נאמנים. יתכן שנבהלו מההצעות האוריגינליות של חברי הוועדה האנגלים: 1) פירוק הסוכנות, 2) השמדת ההגנה, 3) הקמת מדינה פלשתינאית עצמאית מיד, שהיא ת על עליה וקרקע. למעשה נשארו שני הסעיפים הראשונים גם במסקנות החדשות, אם כי בשנוי צורה, ובמקום מדינת פלשתינאית מוצעת מדינה קולוניאלית צבאית בריטית, שאינה יותר מולדת היהודי ולא יכולה לעולם ליחכך למדינה יהודית. האמריקנים נתפסו במלכודת שהכין משרד החוץ הבריטיי ונתקבל הכשר אמריקני לח הציונות. מן ההכרח לעשות מיד מאמץ (בפגישה עם הנשיא ועם ראשי המפלגה השלטת) שאמריק לא תסמוך ידיה על מסקנות אלו המתכחשות להחלטת הקונגרס האמריקני, להתחייבויות שת המפלגות, ולהבטחת הנשיא רוזבלט - {0043-07} הכרחי שתופסי ההגה באמריקא יבינו שמסקנות אלו דנות א"י למהומות בלתי פוסקות גם מצד היהודים וגם מצד ערבים, מגבירות הטרגדיה היהודית בעולם, זורעות מרירות ב יהדות אמריקא - ואינן אלו מספיקות האמביציות הציוניות והאנוכיות של האימפריאליז הבריטי (לאמפריאליזם קצר רואי) במזרח הקרוב. כמובן, כל עוד הדו"ח לא פורסם רשמית אי אפשר לעשות כל פעולה פומבית, אבל אם התוכן הוא כפי שנמסר לי, ויש לי כל היסוד להאמין שהוא נכון, יש להזהיר מיד את ת ההגה בוושינגטון לכל תת יד למרמה של משרד החוץ הבריטי. אני שולח המכתב ע"י אחד מחברי הוועדה, אולם המכתב נכתב בטרם נפגשתי אתם. מחר בבוקר הם צריכיםלהגיע לפריס בדרכם חזרה לאמריקא, ואפגש עם שנים שלושנ מהם, מהקרובים לנו ביותר. אם לא אוסיף כלום לאחר הפגישה אתם - סימן שהתוכן שנמסר לי והערכתי הםלדעתי נכונים. בעוד שנים שלושה ימים אני יוצא ללונדון לבדוק אם יש תקוות-מה לתיקון המצב ע"י גורמים אנגלליים או לא. מכתב זה הוא קונפידנציאלי, רק לחברי נשיאות מועצת החירום ולפ.פ. ובשום אופן לא לפרסום בשום צורה שהיא. חזקו ואמצו -שלכם באמונה."