דילוג לתוכן העיקרי

יומנים > יומן - מלא 22/04/1949

1
מתוך
מקומות:
איראן
חיפה
עכו
לבנון
טהראן
בית חאנון
לוזאן
ירושלים
הר הצופים
ים המלח
מצרים
ארצות הברית
סוריה
עזה
הנגב
ירדן
לטרון
הר הצופים
הרובע היהודי
הר הזיתים
קולג' טרה סנטה
מנזר רטיסבון
ארמון הנציב
מוזיאון רוקפלר
לונדון
תל אביב - יפו
חולון
רעננה
נתניה
חדרה
פרדס חנה - כרכור
בנימינה
עתלית
בת גלים
קריית שמואל (חיפה)
באר יעקב
רחובות
קריית מוצקין
יבנאל
מחנה גור (בית ליד)
שער העלייה
הרצלייה
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
22.04.1949
226112

{P001} {0047-102} 22.4.49, יום ו' כג' ניסן

בא אצלי הקונסול האירני. מברך אותנו לנצחוננו. פרס מעונינת שבתוך מדינות ערב תהיה מדינה חזקה לא ערבית. הוא גאה על עזרת פרס (בימי כורש) ליהודים, עזרא ונחמיה הוא רואה כפרסים. הוא מבקש להחזיר פליטים פרסים - 45 משפחות בחיפה ועכו - 200 נפש, יש להם כ- 36 בתים רובם בחיפה; הפליטים עכשיו בלבנון, בחוסר כל. רוצים לחזור. רשימת בתיהם ישנה במשרד החוץ ואצל שיטריט , בין הפליטים זקן בן 84 בדי אולה. הבטחתי לברר מצב הבתים ואם אפשר לפנותם כי אין טעם להחזיר אנשים שלא ימצאו דירה. הוא ביקש גם על פרדסו של גדול פרסי, מדינאי חשוב, סיד זיא-א-דין טבא-טבאי, היה פעם בארץ, עכשיו בטהרן אולי יהיה עוד ראש ממשלה. פרדס שלו באדמת הפקר ע"י בית-חנון, אנשינו הוציאו המשאבה והצנורות. מבקש להחזיר רכוש זה למען אפשר יהיה להשקות הפרדס.

- בעשר התיעצות עם משרד החוץ על שיחות לוזן. אמרתי שאין הכרח לתת עכשיו הוראות מראש - כי אין לראות מראש הבעיות והנסיבות, ובשעתן ניתן הוראות. לפי שעה אקבע עמדה בשאלות יסוד אחדות: 1) פליטים - כאשר הגדתי לאטריג' - נשלם פיצויים לבעלי קרקע שהתפרנסו מאדמתם - בלי קשר עם הפיצויים שנדרוש מארצות ערב. נקבל פליטים להשלים משפחות נפרדות. נשתף פעולה בישוב הפליטים - אם מדינות ערב ישתפו פעולה אתנו. 2) ירושלים. היות שאין אנו עומדים לחדש המלחמה - יש בעיה עיקרית אחת: גישה טריטוריאלית להר הצופים. אם אפשר ע"י חלופי-שטח, אם לא - הבטחה חוקית של גישה להר הצופים בימי שלום - ללא כל הפרעה. אם תקרה מלחמה - נדאג לכך שנתפוס השטח בכוח.

3) שפת ים המלח. עלינו לעמוד על כך שכל שפת ים המלח המערבית תהיה בידנו, כחלק של המדינה. אין כאן ישוב ערבי, האדמה שוממה, זה לא היה של עבדאללה והוא מרוויח דיו, ויש לו חצי ים המלח ממזרח.

{0047-103} 4) מצרים - אנו מעונינים בברית שלום עם מצרים. היסוד - עזרה לביצור עצמאותה של מצרים, בתוקף השפעתנו באמריקא ובקאופרציה כלכלית. 5) סוריה - סירוב להפגש עם סוריה ושתוף סוריה בדיון בלוזן - אם לא יחתם הסכם שביתת נשק, והתכוננות לפעולה לגרש הסורים משטח המדינה.

ראובן דורש עמדה בשאלת עזה - שעלולה להתעורר מיד. הוא מתנגד למסירת עזה לעבדאללה - כי יסוכן הנגב הדרומי שאינו מיושב עדיין.

- באחת עשרה וחצי שיחה עם נפתלי. הוא רואה העיקר בהוזלת החיים. יש לתת סובסידיות למטרה זו. הוא מוכן להתחיל בעבודה, וניסחתי לו כתב מנוי.

- בא אצלי ב"כ Ibec של רוקפלר, גולדסטון. הוזמן ע"י משרד העבודה. הם עובדים במכונות יציקה במקום הבנין (לא כטייבר). יקחו על עצמם רק מינימום של 1000 יחידה, כל יחידה חדר, מטבח, אבט, עם כל הסידורים, צבוע, טיח, חוטי חשמל - מחוץ למגרש וישור המגרש תעלה פחות מ- 700 לא"י לפי מחירים של פברואר. 

לבית ידרשו רק 4 פועלים מיכניים, כל השאר עבודה פשוטה. לשכר העבודה יוצאו רק 15% מהוצאות הבנין, יעשו 10 בתים ליום (250 לחודש), העבודה בעיקר ממוכנת. בעניני מימון אין הוא מוסמך לטפל - אבל באמריקא ידונו גם על כך. סידרתי שיפגש ¯.עם גולדה ביום ד' הבא.

בירור עם משה דיין, יגאל, ליפשיץ, ראובן, משה - על המו"מ עם עבר הירדן. משה נפגש אתם שלשום - הם רוצים לדחות כל הדיון ללוזן. אנשי או"מ רצו להשתתף אבל מ.ד. התנגד. דנו על הענינים של סעיף 8 בהסכם שביתת נשק: לטרון ¯הר הצופים, רובע יהודי בעיר העתיקה, הר הזיתים, מוזיאון רוקפלר, חברת החשמל ואשלג. לדבר האחרון התנגדו כי אינו נזכר בהסכם, וביקשו לדחות ללוזן.

{0047-104} לעומת זאת הציגו שורה של דרישות לגישה חפשית בכמה מקומות בירושלים היהודית, טרה סנטה, רטיסבון ועוד. בעשרים וחמשה לח"ז הם צריכים לפנות התושבים הערבים שנכנסו בשטח הפקר בניגוד להסכם. משה הציע לחלק שטח ההפקר, מחוץ לבית הנציב שישאר בידי או"מ.

מחר יפגשו עוד פעם עם אנשינו ויביאו תשובה על הצעת חלוקת אדמת ההפקר.

- בארבע באו אצלי סימון מרכס ומרכוס זיוו. חוזרים בשבוע הבא ללונדון. מרכס בחן צרכי היבוא שלנו ונתן עצות כיצד לקנות בזול ביותר ובתנאים נוחים. יעץ את יוסף בעניני קיצוב. בירר עם סשה גולדברג דבר הבנין. אפשר לדעת סשה לייצר חמרים בארץ ולהביא מחו"ל חלקי בנין שיוזילו הבנין בחמשים ששים אחוז. יחידה של חדר, מטבח ונוחיות יעלה 400 ל"י במקום אלף. בתים כאלה יקומו בעוד 4-3 חדשים.

אמרתי שאם זאת יעשה - יהיה זה המפעל הגואל החשוב ביותר בימים אלה.

סימון ברר גם צרכי התעשיינים.

- שאול המציא לי רשימת מחנות העולים ומחנות נוספים שישתחררו בקרב הזמן. ב- 24 מחנות נמצאו ביום 21.4.49 - 56.000 נפש, כוח הקליטה המשוער שלהם הוא 51.410 נפש, בצורה רצויה - רק 40.000 (ת"א חולון - 60 איש, רעננה 2000, נתניה 2600, חדרה אגרונבנק 2400, חדרה ברנדייס 2500, חדרה נווה חיים 1200, פרדס חנה: א - 3800, ב - 2000, ג - 3500, ד - 3000, בנימינה 2600, עתלית 3500, חיפה, בת גלים 1000, קרית שמואל 1200, קרית אליה 2000, באר יעקב: א - 3000, ב - 2800, ג - 2500, רחובות 1200, קרית מוצקין 1200, ירושלים 600, יבניאל 750, בית ליד א 2000, שער עליה (סן לוקס) 4000.

{0047-105} נסתיים מו"מ על העברת מחנות מאגא - אכסון למחלקת הקליטה: הרצליה גליל - 1500 15 במאי, בית ליד ב 3000, קורדני 5000 (בסוף מאי), קרית שאול ב 1000, ס"ה 10.500 נפש. מתנהל מו"מ על שחרור נוסף. אם ישתחררו עד יולי 40,000 חיילים יתווסף מקום לעוד 20.000 עולים. אנשי אגא מפקפקים - כי יהיה צורך בשכון לחיילים.

בכן אופן המכסימום האפשרי בחדשים הקרובים קליטה ל- 30.000 איש, ויש איפוא צורך בהזמנת כמות גדולה של אהלים ובנין מהיר של צריפי עץ זולים.