יומנים > יומן - מלא 23/04/1924

{P001} {0003-17} י"ט ניסן 23 אפריל 1924 נתקבל מכתב מטומשוב מניו-יורק מא' אפריל. שוחת עם רופין ופסמן. נותן תקוה. פיין טרם ראה. כתבתי לעניני א"י העובדת על ההלטה המשלחת בענין סולל בונה. . נפגשתי את דגני. כתבתי הקדמה לחוברת של פרוס על תנועת הפועלים בארץ. תנועת הפועלים העברית בא"י היא אחד הענפים הכי צעירים בתנועת הפועלים בעולם. עוד לפני עשרים שנה לא היה כמעט כל סימן לתנועת פועלים בארץ, יותר מזו - לא היה קים הפועל בתור גורם נכר בארץ. עוד היום לא רב הוא מספר הפועלים בא"י. במפקד הפועלים שנערך לפני שנה וחצי (10 ספטמבר 1922) על ידי הסתדרות העובדים נרשמו 608 פועלים. תנועת הפועלים הקיימת בא"י היא כלה פרי העליה, שהחלה לפני 18 שנה. {0003-18} שלשה רבעים מהפועלים הנמצאים בארץ הם בני העליה השלישית, זו שהתחילה לאחר המלחמה העולמית. אולם תנועה צעירה וקטנה זו הספיקה במשך הזמן הקצר ליצור דרכי ארגון. צורות-חברה, טפוסי-משק ומפעלים כלכליים ותרבותיים וחברתיים שיש להם ערך ל:; בשביל הארץ אלא בשביל תנועת הפועלים בחו"ל, כיהודית כאינטרנציונלית. שני המומנטים היסודיים של תנועת הפועלים בעולם, המומנט הסוציאלי והלאומי, קבלו בתנועת הפועלים העברית בארץ ישראל בטוי בולט, מקורי ויוצר, שקשה למצוא דוגמתו בארץ אתרת. תנועת הפועלים בא"י היא ביסודה תנועת-חלוצים בכל עומק משמעותה של מלה זו. כחלוצי התחיה הלאומית והגאולה הסוציאלית של העם . העברי באו הנה מאות ואלפים של בחורי הנוער החדש בארץ המולדת העתיקה. על שממות, עולים צריכים היו להקים בנין חדש, חדש מהמסד עד הטפחות. בתוך סביבה ערבית חצי-פיאודלית, בתוך משק פרימיטיבי הבנוי על נצול בלתי מוגבל של עבודה זולה וחסרת- תרבות צריכים היו הפועלים החלוצים לתקוע יתד לבנין החברה החדשה, וחלוצים אמתיים לא הלכו בדרך הכבושה, אלא סללו בעמל רב ובקרבנות עצומים מסלה חדשה, וזרעו את הגרעינים הראשונים של חברת-העובדים בת-החורין והיוצרת: את הקומונה החקלאית, את הקואופרציה היצרנית והצרכנית. את חנוך העבודה, את האחוד הכלכלי והחברתי של מעמד הפועלים. - {0003-19} עבודתו של ידידי ולטר פרויס - זהו הנסיון הראשון לתאר את צמיחתה התפתחותה ויצירותיה של תנועה זו. זהו נסיון נועז. תנועת-הפועלים בא"י יותר משהיא קיימת היא מתהוה. וכל אלה החיים את חיי התנועה הזאת יפגשו כל נסיון מעין זה באי-רצון ובפקפוק. בשבילם כל ערכה של התנועה היא לא במה שיש בה בעין אלא ברצון המפכה בחביונה והנובע מתוך נבכי הצרכים והמאוויים הלאומיים והסוציאליים של העם העברי. אולם אני מאמין שכל אלה, שלא היתה להם ההזדמנות לעמוד בתוך תוכה של תנועה זו ורק מרחוק שמעו את שמעה יכירו תודה למחבר על עבודתו זו, שתעזור לתם להכיר אח מהלך התפתחותיה וזרמיה של תופעה לאומית וסוציאלית מקורית זו אשר שמה תנועת הפועלים העברית בא"י.