יומנים > יומן - מלא 23/04/1930

{P001} {0101-01} כ"ה ניסן 23 אפריל יום ד' נטע : המו"מ עם כפר-סבא נפסק. האכרים הציעו מנהל הלשכה פקיד הממונה ע"י הנה"צ או הוה"ל, על ידו יש שני יועצים, ב "כ שני הצדדים. כל סכסוך נמסר לועדת בוררות, משני ב"כ של הצדדים והשלישי ממונה ע"י משפט השלום בפטורי פועלים - חופש גמור, פיצויים שבוע לשנה בקבלת פועלים קבועים - חופש בחירה, בלי כל חוקת תור. הצעות נטע בשאלה זו נדחו, והחלט שהמו"מ עובר לסמילנסקי עם ב"כ הוה"פ. במו"מ אתמול לא נשתתף ברגר, כעבור חצי שעה בא בדוין אבל לא נשתתף בברור. {0101-02} אליה שב מהרצליה נפגש בועד המושבה, עם זוחוביצקי, הרב מיליקובסקי (כב"כ לשכת המתישבים) עמיחי, ברנוב מהמתישבים. המתישבים טוענים שהם בתור חברי המכבי יש להם צורך במעמל ובמשחקי כדור-רגל, והכניסו חברי מכבי לכך. לאליהו נתברר שבטענה זו אין ממש וכוונתם להכניס פועלים אלא כפר-סבא. הציע שאליהו, זוחוביצקי ומילנקובסקי יכריעו בענין זה. שני הצדדים לא היו מרוצים מהצעה, אולם לבסוף הסכימו. זוחוביצקי עמד על הדעה שההתנגדות בענין זה לשנת ההתישבות. אם כי היא אולי צודקת, עלולה להביא לידי כך שבני בנימין יתפרדו ויכניסו פועלים לא מאורגנים, ולכן הציע להתפשר בענין הששה. הוטל על הלשכה להתחייב לא להכניס יותר פועלים משום טעם שהוא, זוחוביצקי התחייב להעביר בכל המושבות החלטה לא להכניס פועלים מחוץ ללשכות כלזמן שמתנהל מו"מ על הסכם, ששת הפועלים שהוכנסו כבר נשארו בלשכת העבודה של המתישבים. החוזה עם מושבות השרון עומד לבוא לידי גמר חיים. בני- בנימין בהרצליה הסכימו לחוזה, מלבד סעיף הפטורין. ישיבת מרכז העבודה. גרבובסקי מפ.ת. מוסר: בעבודת החפירה של רוטנברג פרץ סכסוך בשאלת השכר. חלק מהעבודה נשאר בידי הלשכה, וחלק נמסר לקבלן בן-אברהם שיעבוד בטרקטור. הפועלים דרשו 12 גרוש בעד מטר מעוקב, והטרקטור קבל ב9- גרוש. הטרקטור קלקל את העבודה, והזמינו פועלים לתקן את העבודה, {0101-03} בעבודה יומית - 25 גרוש ליום, הלשכה שאלה את וינשל, ב"כ רוטנברג, מי אחראי לשכר העבודה בתקון, ענה - שבן-אברהם. גרבובסקי דרש שהחברה תהיה אחראית. וינשל ענה שגרבובסקי יקבל המחאות מבן- אברהם והחברה תשלם. הפועלים המשיכו את העבודה. בערב פסח הביא גרבובסקי המחאה על -.13 לא"י וקבל את הכסף. אתמול הביא שוב המחאה על 44,5 לא"י - אולם וינשל הודיע שלבן-אברהם לא מגיע כסף מהחברה; ובקש להמשיך את העבודה. גרבובסקי שאל מי ישלם ענה - בן-אברהם. כשגרבובסקי אמר לו שבן- אברהם אינו משלם והוא קבצן הציע שיקבלו את העבודה בקבלנות ומהריוח ישלמו לפועלים. בא שפירא. גרבובסקי שאלהו כמה חייבת החברה לבן-אברהם, ענה שפירא = 30 לא"י. גרבובסקי את הסכום הזה, שפירא סרב, כי גם לעובדי הטרקטור מגיע כסף - 20 לא"י, ויחלקו את הכסף בין שניהם. גרבובסקי דרש למסור ענין זה לבוררות. שפירא סרב והציע משפט השל ום. לרגל סכסוך זה הפסיקו הפועלים הבוקר את העבודה. הצעתי שלא נלך למשפט ולא לבוררות כי אם להטיל את האחריות על התשלום על העיריה כי אין הפועלים צריכים להפסיד את שכר העבודה שלהם, ואם החברה (רוטנברג) לא תשלם - תשלם ההסתדרות, והעבודה לא צריכה להפסק. עבוד חומר המפקד מתעכב ע"י הנה"צ. חומר תל-אביב עובד ע"י המחלקה הסטטיסטית שלנו. גם חומר ירושלם יעובד בעזרת מ.פ,ים. גם חיפה כנראה תעזור לעבוד חומר שלה. {0101-04} עדה הקציבה סכום לעבוד חומר הפועלות במושבה. נשאר החומר על הפועלים במושבה. דרוש לכך 1/2 3 לא"י. הקצבנו סכום זה. טלפנתי למגנס וקבעתי אתו פגישה למחר בבוקר לדון על בניני האוניורסיטה - ו6.000- הדולר מהארבייטר רינג. בא הרצפלד. הגשמת ההתישבות תהיה קשורה עם שלשה גופים: 1) בברלין: וסרמן, מכס ורבורג, ברנרד . הם ימציאו את הכסף החסר (90 או 120 אלף). על-ידם יעבור גם שאר הכסף מלבד הסכום 150 אלף של סימון. 2) ועדת התישבות של מומחים בארץ של שלשה (מוצעים סמילנסקי, יעקבסון, ברין. הצעה זו נתבטלה. מוצעים עוד: ון פרידלנד וסמילנסקי. הגירסה האחרונה: סמילנסקי, חומסקי ון= פריסלנסקי). הנה"צ בארץ והמרכז החקלאי יקבעו את הועדה. זוהי ההסכמה עם רופין, סימון, וסרמן, וורבורג וברנרד כהן. תפקיד ועדה זו. אישור תכניות ההתישבות, קביעת מומחה לפקח על ההגשמה. 3) המו"ל של ההתישבות - המחלקה להתישבות. היתה הצעה ממכס ומסימון לאסור את הגשמת ההתישבות למרכז החקלאי. היתה גם הצעה לא לערבב כספים אלו עם כספי הנה"צ, ושיקבע גזבר מיוחד. הדבר הזה יחלט בארץ. הרצפלד דרש העברת סכום של אלפים אחדים בשביל עבוד התכניות. הועדה בברלין תחליט על דרישה זו. רופין נשאר עוד {0101-05} בברלין לזמן מה לרגל זה. בעוד שלשה חדשים יגשו אולי לעבודה. במשך תרצ"א תגמר כל ההתישבות רוצים לסדר חברה מיוחדת לשם התישבות זו. דעתו של וסרמן ליסד "חברה להתישבות תר"ץ". נוטים לשם "חברה לקרדיט להתישבות פועלים." בלומנפלד מסר להרצפלד שחמשים אלף לירה כבר אספו. בדבר החברה לקרקעות: כששמע שוקן שחברת הקרקעות בלונדון לא סודרה ובמקום זה החלט על התישבות כעס כעס גדול. הרצפלד נפגש עם שוקן בקפה וין. שוקן שפך מרי שיחו על ענין האכסקוטיבה בציריך. הודיע שהבטחתו בדבר 10.000 לא"י לקה"ק לקרקע במקומה עומדת, אבל יש לו עכשיו תכנית גדולה. את הכסף יתן בעוד שלשה שבועות לקה"ק או לחברה לקרקעות. הרצפלד דרש שיתן לקה"ק, כי בלונדון הוציאו אפילו סעיף האופציה בשביל קה"ק בחברה החדשה. שוקן ~הבטיח לעמוד על הסעיף. הרצפלד סידר ~ישבה בין שוקן ורופין. דן אתו על קנית 1.000 דונם, חצי לו וחצי לפועלים לתכנית ההתישבות החדשה הביע התנגדות. הרצפלד המציא חומר על התכנית ולבסוף מצא שוקן שהתכנית טובה. לאחר ששוקן נפגש עם רופין גמר אתו הרצפלד על מסירת 10.000 לא"י לקה"ק ועל רכישת 1.000 דונם בשרון. הבטיח לשקוד על הגשמת התכנית, אם כי לא הבטיח להשתתף בכסף. בדבר חוות אחיו להכשרת חלוצים לא רצה להתקשר עם החלוץ "המרכסיסטי" המטיף לשנאה לבורגנות, אלא עם בלומנפלד ובלסקי. {0101-06} ענין קומי מקוה עכשיו הרצפלד לסדר בעזרת הלוואות פרטיות במשך שבועים. 5.000 הלא"י בשביל שטה נמסרו במתנה לקה"ק. בצהרים נסעתי לירושלם לישיבה עם הנהלת הועד הלאומי בדבר אמצעים לסדור הבחירות, הועדה דורשת תקציב של 1.200 לא"י. מציעה לסדר הלוואה מקרן המאורעות בסכום זה לשתים שלוש שנים. הסכמתי להצעה בתנאי שההלוואה תהיה הלוואה באמת וסלוקה יובטח, לשם כך הצעתי שהמלוה יסודר ע"י בנק שיפקידו ברשותו לתקופה מסוימת את הסכום הנלוה. נתברר שבמשך אוקטובר 1929 - מרס 1930 הכניס הוה"ל 1.015 לא"י (מיחידים 155 לא"י, מס הערכה 264, סלע הישוב 443, שונות 151) והוציא 783 מלבד חובות ששלם בסכום 490, הגרעון בסכום 258 לוקח מקרן המאורעות. הוסכם שעל ההנהלה לסדר מגביות והלוואות קטנות מבנקים, מקהי"ס, מהקהלות, מאוצר הישוב בסכום של 1.000 לא"י, ולע"ע יסדרו הלוואה בסכום זה בתנאי שהצעתי למשך ששה חדשים. הצעתי גם קמוצים בהוצאות ועדת הבחירה בסכום של 250 לא"י. מסרתי לבן-צבי פרטים על הסכסוך עם אדלמן. בן=צבי נפגש בערב עם העו"ד ז'וזף שלו מסר אדלמן להוציא במשפט אח הפועלים מדירותיהם. גוזף הציע שנסכים לפטורי ששה פועלים = 5 בעד אי-הכשרה לעבודה ואחד = בעד זלזול בכבוד אדלמן. אמרתי לבן=צבי שיציע בוררות.