יומנים > יומן - מלא 23/04/1948

23.4.48,יום ו'

הפעולה בכפרי הצפון לא הצליחה. בית עכסה נכבשה ונחרבה אבל בשאפת נהרסו רק בתים אחדים, ולנבי סמואל לא הגיעו, ושמונה בחורים, ביניהם המפקד נהרגו והיו מוכרחים לסגת. אה"צ בא אצלי יצחק עם בשורת איוב נוספת: יוספלה שלח בבוקר עזרה בשלושה משויינים - המשוריינים עם דוד'קה אחד וכל הנשק נפלו בידי הערבים, 15 בחורים נהרגו ביניהם גם המפקד יוחאי [בן-נון. פרט זה נתבדה-ראה להלן]. נוסף לכך היה לו וויכוח עם פריץ - פריץ ביקר בחריפות את הפלמח על חוסר הבנתם הצבאית, ויצחק סטר על לחיו... - קראתי את פריץ: לדבריו האבדות הן גדולות יותר. יש כשבעים נעדרים, לא ידוע כמה הרוגים וכמה פצועים. יש שמועה שהערבים מתכוננים להסתערות הלילה על היהודים - כנקמה על מעשה חיפה. אין הוא, פריץ, רוצה לבקר את יצחק ש., כי הוא המפקד שלו. - החלטתי לגשת למטה החטיבה של הראל לברר לי המצב. מצאתי את רבין ישן ולא נתתי להעיר אותו. אתי אמר לי שאין נעדרים מלבד

15 הרוגי המכונות המשוריינות. יוחאי לא נהרג אלא נפצע. נתכנס המטה ונעשו הסידורים לפעולה במשך הלילה - אם הבריטים יצאו מג'נרלי, כפי שמסרו המודיעים, - בשמונה הלכתי לסדר החיילים ב[מחנה] שנלר. - טלגרפתי לידין שיבוא הנה - באווירון. יש לברר הפעולה לשחרור הדרך ת"א - ירושלים וגם פעולה בסביבות ת"א. לא נראית לי עזיבת לוד - אבל מרחוק איני יכול להתנגד לכך, כשאיני יודע מה הם הכוחות שאנו יכולים לגייס.