23.4.48,יום ו'
הפעולה בכפרי הצפון לא הצליחה. עין עכסה נכבשה ונחרבה אבל בשאפת נהרסו רק בתים אחדים, ולנבי סמואל לא הגיעו, ושמונה בחורים, ביניהם המפקד נהרגו והיו מוכרחים לסגת. אה"צ בא אצלי יצחק עם בשורת איוב נוספת: יוספלה שלח בבוקר עזרה בשלושה משויינים - המשוריינים עם דרד'קה אחד וכל הנשק נפלו בידי הערבים, 15 בחורים נהרגו ביניהם גם המפקד יוחאי. נוסף לכך היה לו וויכוח עם פריץ - פריץ ביקר בחריפות את הפלמח על חוסר הבנתם הצבאית, ויצחק סטר על לחיו... - קראתי את פריץ: לדבריו האבדות הן גדולות יותר. יש כשבעים נעדרים, לא ידוע כמה הרוגים וכמה פצועים. יש שמועה שהערבים מתכוננים להסתערות הלילה על היהודים - כנקמה על מעשה חרפה. אין הוא, פריץ, רוצה לבקר את יצחק ש., כי הוא המפקד שלו. - החלטתי לגשת למטה החטיבה של הראל לברר לי המצב. מצאתי את רבין ישן ולא נתתי להעיר אותו. אתי אמר לי שאין נעדרים מלבד
15 הרוגי המכונות המשוריינות. יוחאי לא נהרג אלא נפצע. נתכנס המטה ונעשו הסידורים לפעולה במשך הלילה - אם הבריטים יצאו מג'נרלה, כפי שמסרו המודיעים, - בשמונה הלכתי לסדר החיילים בשנלר. - טלגרפתי לידין שיבוא הנה - באווירון. יש לברר הפעולה לשחרור הדרך ת"א - ירושלים וגם פעולה בסביבות ת"א. לא נראית לי עזיבת לוד - אבל מרחוק איני יכול להתנגד לכך, כשאיני יודע מה הם הכוחות שאנו יכולים לגייס.