יומנים > יומן - מלא 23/05/1948

48. 23.5, יום א' יד באייר.

שאול מבריק שאהוד נכנס במו"מ עם צ'כיה לקנות אווירונים, טנקים ותותחים בקרדיט, בתנאי של תשלום מיליון אחד ($) מיד, ועוד 5 כעבור 6 חדשים. הממשלה הצ'כית קיבלה החלטה חיובית עקרונית. הדבר יעשה כחוזה בין שתי מדינות. הלילה הגיע עוד מסרשמיט. יש לנו כבר 3. בכל אחד 2 תותחים, 2 מכונות כבדות ופצצות. מחר שני מסרשמיטים יהיו מוכנים לפעולה. שני אווירונים שלנו הפציצו הלילהה גבעת נפוליון וכפר עזריה. הטייסים שבו בשלום.

מחר האנגלים עוזבים אח רמת דוד. אנשינו יכנסו מיד. המהנדסים כבר שם. שולחים לשם הגנה אנטי- אווירית (4 מקלעים). נעשו הלילה הכנות למסע ירושלים. שלמה יצא הלילה לירושלים. יקבל שני תותחים 65 מ"מ. מחר תרד השיירה מירושלים, ומחרתים - אם לא יהיה מכשול - תוכל שיירה עם אוכל לעלות. - ישראל דורש 6 מכונות כבדות לרמת-דוד, 6 מכוניות ממינים שו ים, זכות קדימה לסידור טלפונים לחיל האוויר. - מהאניה של אלון יש כבר ידיעה. האניה של אהוד יצאה ביום ה' (20 לח"ז) תהיה בדרך כעשרה ימים. - הרצוג בא מירושלים. הלגיון בשיך ג'ראח, בבי"ס שוטרים, בהר-הצופים, ועד לשער שכם (כמה הם? לא ידוע! לא צילמו). מתנהל מו"מ על פנוי של האוניברסיטה והדסה באמצעות אסקרטה. הלגיון והעיראקים גם בעיר העתיקה. הרבנים מינזברג וחזן הבריקו אתמול בשלוש אחה"צ להרב הרצוג ובן-צבי: הישוב על סף הטבח, בשם האוכלוסיה קריאת עזרה נואשת. נהרסו בתי הכנסת ונשרפו כל ספרי התורה שבהם. אור-חיים, סכות שלום, בית-הלל, "תפארת ישראל", "ניסן-בק", "פורת-יוסף, ישיבת הרב מבריסק, אהל משה, שני בתי הכנסת של הספרדים ועוד. משגב-לדך נמצא תחת מטר

יריות ופגזים. זעזעו המוסדות העליונים והעולם כולו והצילו אותנו". שתי מחלקות של חיש כבשו חזרה רמח-רחל אתמול. 12 הרוגים מאנשינו, מהאויב - עשרות גויות. האויב נמצא במר אליאס (כביש בית-לחם) ומרעיש בתותחים. אנשי דוד נמצאים בעמדות (למה לא יוצאים לקראת האויב?). ששה משורינים של האויב הוצאו מכלל שמוש. כל העיר מחוץ לעיר העתיקה, מוצררה, מושבה אמריקאית, שיך ג'ראח, ודי ג'יז באב-אל זהירא, אוגוסטא- ויקטוריה - בידינו. מלחא בידי האויב. מנסים עכשיו עם יורקי להבות ודודים לפרוץ לעיר העתיקה. הר-ציון בידינו. האויב מרעיש העיר יום ולילה. הפגזים מגיעים לכל מקום. מצב הרוח ירוד. אין ישנים. אוכל מעט מאוד. יש לחם לעוד שבועים, יותר מזה. מים מחלקים ברחובות, חצי פח ליומים לאיש. יש הרבה רודפי שלום, כלומר כניעה, ולוחצים על הרב הרצוג. השכבות העניות ברחו מצפון העיר, מפחד ההרעשה. שדה התעופה בגבעת שאול טרם נגמר כולו. דרוש עידוד - ע"י כרוזים מאווירונים וכדומה. הגיעו שני זורקי להבות ופיאטים לירושלים (לדוד יש 7 פיאטים, Y.M. C. A .להראל 6). בית הנציב, מלך-דוד ו-י.מ.ק.א בידי הצלב האדום. הקונסוליות הערביות הן בידינו. האזינו B.B.C. בטלפון בוימונט, קונסול אנגלי, אומר לויליאמס, כתב בי.בי.סי. "עמאן לא עושה כלום בלי הוראות משרד החוץ". ג'וסף עושה עבודה טובה. אם יש אוכל - זה הודות לסידוריו של ג'וסף. ההפצצות שלנו עודדו הצבור. מיד ידעו שזה

אווירונים שלנו. אנשי עציון נהרגו כולם, אנשי שאר 3 הנקודות נשבו. הלגיון מתיחס אליהם באדיבות רבה. - יגאל מציע להוציא משה מונטג ולמנות מישאל במקומו. הצעתי שמישאל יהיה לפי שעה מ"מ של מפקד החטיבה. יגאל גם דורש מתאם או מפקד עליון על שלושת הכוחות בירושלים. הצעתי צבי כמתאם. - אלמוגי מחיפה: ביום ששי באו 250 עולים (ע"ד) וירדו לנמל. הצבא נתן פקודה להחזיר אותם לאניה (קול. הוטן). אבא הפסיק העבודה בנמל, הפועלים הקיפו הצבא ואמרו להם לירות. באה פקודה לבטל הגזרה, ולמחרת באה פרובידנס והביאה 960 עולים בגיל גיוס. הצבא לא הפריע. אפשר להתקין נמל בעכו. דרושים עד אלפים לא"י להרחיב המזח הזמני. ודרושה פקודה לכך, וגם בסיס לחיל-הים ל30- איש. בעכו אין צבא וזה מחוץ לכיבוש. בועז, יוסף ר. ולרר עוזרים להקמת חטיבת העבודה. - המר העביר לפוזנר ביום 19.5.48 - 800.000 דולר לצרכי בטחון. - ישיבת הממשלה מארבע ועד תשע.

- בר מסר לי סקירה עגומה על המצב בגליל התחתון ובירושלים. צמח לא נכבשה מיד על ידי צבאותינו, אם כי היתה הזדמנות לכך. רמת-רחל עוברת מיד ליד. ההתקפות היזומות בגליל המזרחי לא יצא לפועל. - שכבתי לישון "הרוג" אחרי 48 שעות של נדודים.