23.6.48, יום ד', ט"ז סיון תש"ח
לא כל האצל המגויס ערק לכפר ויתקין ולת"א. אצל, גבעתי ¯נשארו 200 אנשי אצל (נשקם נסגר). אצל אלכסנדרוני יש 550 אנשי ¯.אצל. נשקם נאסף ונשמר ע"י אנשי אצל ¯משלחת מהנגב י. גרשוני (נירעם), נוימן (חצרים), יהודה רוטשילד - ¯.)גברעם), שלמה לוין (בארות יצחק), ראובן צנטנר (דורות( ¯התאספו אתמול. מודאגים מחוסר שיירה, מזון וציוד, שמועות ¯על מו"מ (ותור על הנגב). רוחמה, דורות הם משקים, ניר עם וגבר עם
.במקצת, אחרים - רק גרניזונים ¯הישובים מנותקים - היה בזה הכרח ואי-אפשר היה להתגבר ¯על כך? ראו אי-סדר בהנהלת הענינים הנוגעים למשקים, ומשום כך ¯חוששים שאולי גם בצבא יש אי-סדרים. העבירו המרכז מניר עם לדורות ¯ואח"כ לרוחמה. הצבא צריך לשקול זאת, אבל לא הסדירו למשק ועשו ¯.זאת בלי הודעה למשק. העבירו גם בית חולים, מחנה פועלים ע"י הצבא ¯במשקים חסר נשק (הודעתי - נתן נשק למשקים). אין הספקה ¯ואין סדר בחלוקת האספקה. כשהעבירו מרכזי צבא ממקום למקום ¯.נגנבה אספקה - והדבר לא נחקר, מרכז האספקה משותף לצבא ולמתישבים ¯- המשקים דרשו שתופם בחלוקת האספקה ולא נענו. לא מקבלים עתונים ¯אם כי יש אווירונים. גם החיילים לא מקבלים עתונים. גם מכתבים ¯.לא מתקבלים בסדר ¯נוימן - עומד על מצב הנקודות הקטנות והמבודדות. דואגים ¯,לגורל הנגב ולבטחון הנקודות. בנקודות אלה אין אף מחלקה של הצבא ¯ומעט נשק ועוד פחות תחמושת. יש עומדים גם על כמה פעולות - ויש ¯לחקור. למשל? למה לא כבשו באר שבע ב15- למאי, מתנגדים לגיוס ¯המוחלט של הנקודות - וגיוס זה נוצל לרעה. הוצאו אנשים מהנקודות ¯יתר על המידה. בחצרים יש 40 בחור, הוצאו 8. מקודם היו המשקים ¯מביאים אספקה בתוך השיירות - נוסף על האספקה הכללית. הרכוז ¯,עכשיו מונע אספקה נוספת, המנגנון הצבאי אינו מוכשר, יש עוד מלאי ¯.אבל הולך ופוחת, והמנגנון הצבאי לא יכול להשתלט על המצב
¯,יהודה - גבר עם קרובה ליד מרדכי, הכשלון שם היה מכאיב ¯לא היו רגילים לכשלונות. חרדים לגורל הנגב. המשק הורעש אבל לא ¯ניזוק. יש 150 דונם בנגב של תפוחי אדמה - ואין ידים עובדות ¯לעקור אותן, ואין אוכל: בבריר יש אלפי דונמים זרועים - ואין ¯קוצר. אין למי לפנות. לא מאמינים אישי הנגב לפיקוד, נתערער ¯- האמון בפיקוד (ישראל שואל: מדוע? הפעולות הצבאיות להגנת יד ¯מרדכי לא היו יעילות. גרשוני - כל אנשי המשקים סבורים שאנשי ¯.)יד מרדכי היו בסדר ¯- שלמה לוי - בארות יצחק אינו עוד משק. ואם עלינו להשאר ¯.יש להביא ציוד. הורעשו - ולא היה מכן. דרושים נשק ואנשים ¯.אנשי המשק הם למעשה חיילים - אבל חופש אינם מקבלים ¯ראובן צנטנר (דורות) - בנשקות, אפסנאות, באלחוט, באמצעי ¯זהירות, אמצעי האפלה - אין סדר. בנזין התגלגל שבועות במקום ¯מוזנח. ביקשו מהמטה לרכז ולשמור. לא מצאו אוזן קשבת. מדברים ¯.באלחוט בלי קוד. מספרים היכן המפקד, לאן הולכים ¯.ראובן סחב בעצמו מכונת יריה ורובים שהתגוללו ללא סדר ¯ב15- למאי באו אנשים מבוהלים מניר עם, והסתובבו מאות בדורות ¯בלי הסוואה, למחרת הופצצו. ראש המטה גרשון מרוחמה כשפנו אליו ¯.אמר שאין לו שליטה על הפועלים, על סו"ב, ואינו יכול להשתלט ¯קבעו אז משטרה צבאית. אין משמעת בפלוגות, אין עונשים. תפסו ¯גנבים במשקים, שחטו כבשים - כשפנו למפקדים - אמרו המפקדים
¯תעשו מה שאתם רוצים. דורש חקירה על מה שלא נעשה! מדוע לא פוצצו ¯?קו הרכבת לעזה המוליכה יום יום שתי רכבות עם תחמושת לחיילים ¯נכשלו באשדוד - מפני איחורים והוכרחו לסגת. לפני 15 במאי ¯,בערנו הערבים מהכפרים. לא היה כוח להחזיק בהם (מוחרקה, כוכבה ¯.חוליקת). המשקים היו מוכנים לשלוח פלם לחוליקת. דרשו מכונית ¯- פיאט - הובטח ולא נתנו. כמה מהמפקדים הגבוהים לא היו בסדר ¯לא שמרו על משמעת, לא שמרו על האפלה, על כניסה למקלטים, המפקדים ¯- מאחרים לישון ביום (בודאי לוחמים בלילה) בעיקר טוענים על שנים ¯)עודד מסר (מבית אורן) קצין המבצעים, וגרשון רבינוביץ (רוחמה ¯.קצין המנהלה - על היותם מחוסרי יכולת ¯.אין ר.צ. מאשים הפיקוד בענין יד מרדכי ¯ציינתי שחשיבות המשקים גם כמבצרים צבאיים ידועה לנו, ויש ¯הכרה מלאה בצורך לצייד המשקים בנשק ולתת תגבורת באנשים. גורל ¯הנגב יוכרע ע"י הכוח הצבאי שלנו, אולי גם במידה ידועה ע"י ¯דיון פוליטי. בממשלה יש הכרח חשיבותם של הנשק. מקרי אי - משמעת ¯לא מיוחדים לעכו בלבד, לצערי בענין האספקה יש כנראה ליקוי, ויש ¯.מקום לתיקון. הוא הדין בסדרי הדואר ¯לוקר: המצב באנגליה לא הוטב. גולדמן פסימי ביחס ליהודים - ¯ואופטימי ביחס לאנגלים - לוקר רוצה לשוב, אבל רוצה מקודם לסדר ¯.)?הענינים שנשארו שם (עד מתי
.פול שולמן: הגענו לכפר ויתקין בליל 12 בשעה 2 לפנות בוקר - ¯.אנית אצל היתה קרוב לחוף. חיכו לאניתנו השני ושתי סירות ¯הראות היתה רעה. בשלוש הגיעה האניה השניה והסודית. שלחו הסודית ¯לחוף לזהות האניה - חצי מיל קרוב לחוף. חזרו והודיעו שהאניה ¯.)פורקת. (היא התחילה לפרוק העולים ביום ב' בשעה 10 בערב ¯פול שמר האורות בווגווד למען שהסירות יכירו אותה וימסרו לה ¯אם אנית אצל עומדת לעזוב. הפקודה שניתנה לפול היתה רק להתרות ¯.באנית אצל, אבל לא לפגוע בה בלי פקודה נוספת מת"א ¯.בשש בבוקר צוה פול לאניות להתקרב לחוף עד כמה שאפשר ¯שלח גם סירה למכמורת - כי נאמר לו שבקבוץ זה יקבל פקודות, אבל ¯.כשהגיע - שמה לא היו פקודות ¯- התקרבו לאנית אצל וראו שהיא פורקת מכוניות ואנשים ¯- במשך הלילה היתה אצל במרחק של 150 מטר מהחוף, אבל לאחר שפרקו ¯.קלה, התקרבה יותר לחוף ¯.ביום שני בעשר בבוקר עמדה אנית אצל במרחק 160 מטר מהחוף ¯.נגד אווירונים mg 13 על סיפון האניה היו 40 איש, בידם היו ¯.על הגשר היה מנחם בייגין לבוש ציווילית, במשקפים שחורים ¯במחסן האניה עבדו כעשרים איש. אריה קפלן הסתובב בסירה סביב ¯האניה ודיבר אתם. ראה ארגזים קטנים במחסן. פרקו בשתי סירות ¯חתירה ובסירת מוטור לפלישה. מהחוף הובאו 8 אסדות פלישה שהכזיבו ¯.ולא הצליחו לעבודה
על החוף עמדו כמאה איש מזוינים של אצל, לא במצב הכן ¯לרשותם היו כעשרים וחמש מכוניות. לא היו מסודרים להגנה. עבדו ¯לאט, בלי חיפזון ושויץ. הארגון לא היה טוב. הורידו רובים ותחמושת ¯בתוך ארגזים. הדברים שפרקו לא הטעינו עוד על אבטומובילים, אלא ¯היה מונח על החוף (בלילה שלפני זה בקשו לירידת ממכמורת עזרה לארגון ¯הפעולה והעזרה ניתנה לפי פקודה לעזור לירידת עולים). אנשי אצל ¯קיבלו את אנשי הסירה שלנו יפה. - בארבע אה"צ נשתנה היחס כנראה ¯קרה משהו על החוף. הגיעו כבר גדודים שלנו וחסמו החוף. קפלן ¯- דיבר עם רב החובל של האניה, יהודה אמריקאני, אם נתן פקודה לירות ¯.ענה: לא ¯,בארבע החלו יריות על החוף. מהאניה ראו תנועת צבא ¯ופול לא ידע מי הם. בשעה 9 בערב (יום ב') החלו יריות מהחוף ¯ומאנית אצל לאניה שלנו. הוצקם שלנו ענתה ביריות. הפקודה היתה ¯לירות רק כשהם יורים, ולהפסיק - כשהם מפסיקים. לפני שקיעת ¯החמה ראו שהאניה פונה צפונה. פול נתן פקודה לפנות דרומה ¯.וצוה לאילת לירות מעל האניה למען הכריח אותה ללכת דרומה ¯.הוא גם צווה שהאניה תאיר - היתה עד אז אפלה - וזאת עשתה מיד ¯.אילת ירתה ואצל פנתה דרומה, ופול צווה על אילת להפסיק האש ¯פול הודיע לת"א שיוצאים לצד אגיב ומבקשים הוראות. פה אנשינו ¯,14 - עשו משגה, אצל שטה קרוב לחוף. מהלכה היה 12 קשר, ווגווד ¯- אולם אילם והסירות רק 8-9 קשר. אלטלינה נצטוותה להתקרב ¯אבל ענתה שאינה יכולה לקרוא. פול עשה עוד משגה. לא בדק הנוויגציה ¯בעצמו, שאל קצין אם אפשר להתקרב לחוף, הקצין ענה לא. פול סבור ¯שלא אמר לא האמת - בזמן השיט שאל פול את אצל אם דרושה להם -¯עזרה רפואית. התשובה היתה שלילית. פול דרש מהאניה לזוז מערבה ¯
אבל אצל עשתה עצמה כאילו לא שומעת, ע"י סידני עלי התקרבה ¯,ווגווד 150 מטר לאצל, דיבר עם רב החובל, שאניתו היא פנמית ¯- ונמצאת במים טריטוריאליים ועליהם להשמע לפקודות הממשלה. ענה ¯.שאינו יכול לזוז מערבה, כי אין לו דלק. צווה שוב לזוז מערבה ¯זה היה ע"י רידינג, וראה שאינם שומעים לפקודות - זה היה בשעה ¯.אחת בלילה (ליל ג') כשראה פול שאין היא נשמעת - ירה מעליה ¯באחת בלילה החלו יריות מאניה אחת לשניה. הפגוזים שלנו לא היו ¯.מפוצצים אלא רק נוקבים ¯כשאצל כבר היתה ע"י החוף נתקבלה פקודה לעצור אותה ¯ולא לתת לבוא לת"א בכל מחיר. היה כבר מאוחר. אחרי זה כל הלילה ¯והבוקר היה שקט. בשבת בבוקר אתמול קיבל פול פקודה ללכת עם ¯ווגווד לקיסריה ולהביא משם אניה קטנה, ואילת נשארה (אילת הגיעה ¯לת"א בשתים בלילה). בצהרים חזר פול עם האניה השניה לת"א - היו ¯,כבר יריות מהחוף לאנית אצל, כמה מהכדורים הגיעו לאניותינו ¯.ופול צווה על אניותינו להתרחק מערבה. נשארו שם עד 5,30 אה"צ ¯במשך כל היום האניות שלנו לא ירו אף פעם. מדוע החלה האניה ¯לבעור? פול לא יודע. יתכן שתותח שלנו מהחוף פגע בה. אניות שלנו ¯.היו במרחק 3-4 מיל מהחוף. אנית אצל יכלה לקחת 4000 טון משא ¯.יש לה ציוד טוב - בכל אופן היה לו: רדיו ועוד ¯אחה"צ ישיבה קצרה של הממשלה שבה שפירא ופישמן התפטרו בגלל - ¯שלא קיבלו הצעת פישמן, לשחרר מיד כל העצורים. ומועצת המדינה ¯.שנמשכה עד חצות