יומנים > יומן - מלא 23/06/1965

{0201-26} 23.6.65, יום ד' כג' סיוון תמיר וולפנזון באו הבוקר. תמיד מתאונן: עמדו להוציא שבועון. פתאום אמר שמעון להפסיק. אינם מעודכנים מהנעשה. פרס ושמעון כנראה סבורים שישתלבו במפלגה. דברי תמיר. וולפנזון מוסיף: מדברי משה דיין הבין שאינו רוצה בפירוד. אמרתי להם דעתי: אני אעשה שלי. אפרסם כל העובדות של עוות הדין וחלקו הראשי של אשכול בכך. {0201-27} אומר לעם מדוע אני רואה אסון בראשות המדינה של אשכול ולא אצביע בעד הרשימה. אם יהיה צורך אופיע פעם אחת במרכז המפלגה ואומר דעתי על הסתאבותה וסיבותיה. אחרים יעשו מה שהם רוצים. אם תקום רשימה במערך אתן לה יד. אם לא - אעשה את שלי כיחיד. - אחריהם בא אצלי עתונאי גרמני פון אימפוף, בוורי, אינו שיך למפלגה. כתב על ישראל הצעירה. שאלתי מה דעתו על הדור הצעיר בישראל - ואמר שהוא שונה מהדור הקודם, - במה? בלתי תלוי בדור הקודם. כך כל דור. שאל אותי אם נקבל השגריר המוצע. אמרתי לו - איני יודע דעת הממשלה, אבל איני רואה מניעה למנוי אפילו של פאולס, אם כי בתחילה כל שגריר יתקל בהתנגדות של מיעוט ימני, אבל זה לא יימשך הרבה זמן. שאל: מתי יבוא השלום ומהי תכנית הממשלה על שלום? אמרתי איני בעצת הממשלה, אבל אני יודע שכלנו רוצים בשלום, אבל יש דמיון בין רצוננו לשלום ובין רצון הגרמנים לאחוד גרמניה. כולם רוצים בכך וכלם יודעים שבשנים הקרובות אין זה מעשי. שאל אם גרמניה יכלה לקרב השלום? אמרתי - גרמניה לבדה - מסופקני אבל לפני שנים אחדות הייתי אומר רוסיה ואמריקה - אילו רצו שתיהן ברצינות - היו יכולות לקרב השלום. עכשיו אני מפקפק גם בזאת מפני סין. אבל איחוד אירופה היה יכל לקרב השלום. אמר - דיגול מעכב. שאלתי אם גרמניה מוכנה לאיחוד ממש - גם על חשבון הריבונות. אמר כן. העירותי כי לפי מיטב ידיעתי גם העם הצרפתי רוצה באחוד, ודיגול מסוגל לסייע לכך, גם אם עכשיו הוא שולל אבדן הריבונות הצרפתית. הוא מסוגל לשנות דעתו, ובכלל - לא יבוא האיחוד אלא בשלבים, ועד השלב האחרון יתכן שדיגול לא יפריע או לא יהיה. רצה לשאול אותי על הריב עם אשכול - אמרתי על כך לא אדבר. שאל - אוף די- רקורד? - גם זה לא.