יומנים > יומן - מלא 24/05/1937

{P001} {0185-96} 24.5.37 ברבע לפני חמש נפגשנו - דוב, ברל ואנכי עם ועדת האכסקוטיבה באחד החדרים של "הבית" מצדם השתתפו דלטון, דלס, מוריסון, סנד לורנס, גיליס, מידלטון ועוד ארבעה שאיני יודע שמותיהם. דלטון שישב ראש, קידם אותנו בברכה. הרפורט עומד להופיע בקרוב אינם יודעים כמובן תכנו אבל ישמחו לשמע חוות דעתנו, אם בצורה של שאלות או של הצהרה, פתחתי וציינתי שהשאלה המרכזית, היא שאלת העליה. בשנה שלפני המהומות הגיעו העליה לששים ושנים אלף - ומספר זה לא סיפק אז ףלא רק צרכי העם היהודי אלא אפילו צרכי הארץ, והיה לנו מחסור בפועלים. הסברתי מה בשבילנו צמצום העליה: בשביל העולים שזוהי תקוות חייהם האחת, בשביל הארץ אשר תתנוון בלי עליה גדלה, לא רק היהודים אלא גם הערבים כי כל השרותים ירדו וההתפתחות תתעכב. בשביל העם היהודי בגולה וביחוד במזרח ובמרכז אירופה - תגבורת האנטישמיות והרדיפות. ואנו רוצים שמפלגה תקבל עמדה ברורה בשאלה יסודית זו. דוב מילא אחרי דברי בענין השידול הנוכחי. דלטון, מידלטון ומוריסון הציגו שאלות על העליה בשנה האחרונה, על חוסר עבודה יהודי וערבי,על הערכת יכולת הקליטה - משאלות אלו נתברר שאינם יודעים ההבדל בין עליה עברית ועליה מסוג אחר. והסברתי להם חוקת העליה וסידורה, איך אנו קובעים מכסת העליה העובדת, סוגי העולים השונים ומצב העבודה בארץ. {P002} {0185-97} דלטון השווה שעורי העליה משנת 1936-1933 ושאל איך ההפחתה בשנת 1936 מעידה שהפריחה בארץ עברה את השיא ונמצאת במורד לרגל רבוי נפרז של תפוזים - והסברתי אחוד הפועלים העסוקים בפרדסנות לעומת הפועלים בכלל ושלא סיבות כלכליות אלא פוליטיות גרמו לירידה מתחילה סכסוך אביסיניה איטליה ואחר כך המהומות.. מוריסון שאל מה היית אתה עושה אילו נציב עליון. אמרתי קודם כל הייתי דואג שהמהומות תפסקנה. ודלטון נפגע שכאילו אנימאשים את הממשלה הבריטית שרוצה במהומות. דוב סיפר מה חשבו הערבים על עמדת הממשלה ואיך הם הסבירו את הוצאת הצבא הרב. סוזן לורנס שאלה על המופתי ומקור כוחו. דוב הסביר את סוד הפשעתו של המופתי - המוסדות והכספים של המועצה העליונה שאין עליהם כל השגחה. חזרתי לשאלת העליה וציינתי שעכשיו ברור לכל אחד שאין זו שאלה כלכלית אלא פוליטית. לפני ועדה שוב טענו הערבים שהם מנושלים בעקבותף ההתישבות היהודית ומה הוכיחה חקירת פרנטש. הפעם לא חזרו לטענות אלו אלא דרשו שזוהי ארצם ואינם רוצים אף יהודי אחד. דלטון שאל מה יחסכם לחלוקה - שלפי השמועה עומדת הועדה להציע, כלומר יסוד שתי מדינות. העיר שאינו יודע כלום אם זו הצעת הועדה, ושכמובן הכל תלוי בגבולין, אולם מה יחסינו לעצם הרעיון הזה. בתשובתי הזכרתי להם שכבר היו שתי חלוקות של הארץ: בפעם הראשונה בשנת 1919 בין אנגליה וצרפת, כשלזו ניתן החלק הצפוני של א"י המזרחית (החורן) ובפעם השניה בשנת 1922 כשהפרידו לגמרי את עבר הירדן. המסובים לא היו בקיאים במפה - ודוב שרטט על הניר מפת הארץ עם החלוקה בין החורן ובין שאר עבר הירדן. התוצאות של החלוקה השניה היו כשהחלק המערבי פותח על ידינו וגם הישוב היהודי וגם הערבי גדל - ועבר הירדן נשאר בעינו ובמיעוט תושביו, והחלה הגירה מהמזרח למערב - בשעה שלא נתנו, בניגוד למנדט, ליהודים ללכת ממערב למזרח. דלס שאל כלום לא צמצמו את הבטחת הבית הלאומי רק לא"י - ולא לעבר הירדן. {P003} {0185-98} עניתיו שהבית הלאומי הובטח בארץ בלתי נחלקת בשנת 1917, ורק בשנת 1922 שחררו חלק אחד מא"י - המזרחי, מהתחייבויות הבית הלאומי באופן זמני. סוזן לורנס ומוריסון סיפרו מה ראו בעבר הירדן - אדמות לא פחות פוריות מבמערב עזובות, וסוזן עמדה ביחוד על כך שלפי המנדט מותר לכל אחד להתיישב בעבר הירדן גם בלי בית לאומי, ורק ליהודים אסור. ציינתי שאין אנו אמנם דורשים עכשיו שנוי הסטטוס של עבר הירדן - אבל אנו דורשים ועל פי המנדט, גם לאחר הוצאת עבר הירדן מכלל בית לאומי, יש לנו הזכות הגמורה לכך, והשלטון הערבי בעבר הירדן רוצה ברואני והמפריע היא רק השלטון הבריטי. חזר לשאלת החלוקה. אמרתי לפי המועה עומדים להוציא ירושלם, שיקרה לנו יותר משלונדון יקרה לאנגלים, וירושלם היא עיר של שבעים אלף יהודים. ועומדים להוציא את חיפה - עיר של חמשים אלף יהודים, ובנוגע לשאר עלול לחזור הענין של עבר הירדן ומהערב. אנו נפתח חלקנו - ומהמדינה הערבית ינהרו אלינו. דלטון אמר - אבל השלטון יהיה בידיכם ולא תתנו לבוא. אמרתי שלא הכל תלוי במשטרה - יש גם חוקים ומניעים כלכליים. גיליס העיר שהמיעוט הערבי במדינה היהודית מסוגל להמשיך הצרות של עכשיו. דוב העיר שלא הפחד משלטון עצמו מעורר בנו חששות. העיקר בשבילנו אפשרות לקלוט המונים גדולים לשם פתרון שאלת העם היהודי. בלי התאחדות ההמונים בחקלאות בלי אפשרויותשל חרושת ובסיס כלכלי איתן שיתקן את כל מבנה חיינו ויהפוך אותנו לאומה עומדת ברשות עצמה בכל המובנים אין טעם בכל הדבר. דלטון אמר שוב שהוא מבין שיש בדעת הועדה להציע ביטול המנדט בכלל, גם במערב וגם במזרח לתת גם ליהודים וגם לערבים עצמאות שלמה, מחוץ לערים ירושלם, בית לחם ונצרת, והיהודים יוכלו אז לבוא בדברים עם שכניהם על התישבות בעבר הירדן. שוב הוסיף שאינו יודע אם זוהי הצעת הועדה - אבל על זה מדברים. הרפורט כנראה יגמר באמצע יוני. עד פרסום הרפורט אי אפשר לעשות כלום, אבל מפלגת העבודה תרצה לשמוע דעתנו לאחר שהרפורט יתפרסם למען קבוע עמדה, ושאל אם מי שהוא מאתנו יהיה אז פה. {P004} {0185-99} אמרתי שיתכן שאני וגם דוב נמצא בלונדון עד פרסום הדו"ח, והעירותי את השאלה על הפרוצדורה כי אנו חוששים שהממשלה תעמיד גם אותנו גם הפרלמנט לפני עובדה, ושיש לדאוג שהרפורט יתפרסם לפני החלטת הממשלה. דלטון העיר שכבר הציגו דרישה כזו לממשלה והיות ויש להם עוד ישיבה הם רוצים לשמוע אם יש לנו עוד מה להוסיף. דוב העיר על המצב בארצות השכנות: על רצון הלבנון הנוצרי בגידול הישובי היהודי וקרבתו ללבנון, ועל היחס הבלתי אינטרסיגנטי של ממשלות סוריה ועיראק לציונות מתוך הערכת המפעל היהודי בשביל כל המזרח הקרוב. לפני הגמר הודיעו שעם הופעת הרפורט ירצו להפגש אתנו שוב בטרם וקבעו עמדתם. בזאת נסתיימה הישיבה. בצאתנו מצאנו כבר התשובה שנתן א.ג. למנדר שהרפורט יחתם באמצע יוני ויתפרסם בזמן אחד עם החלטות הממשלה - ז"א לא באמצע יוני, והפרלמנט יועמד לפני עובדה קיימת.