יומנים > יומן - מלא 24/06/1957

1
מתוך
מקומות:
ארצות הברית
בית שערים
דאלאס
דברת
מיטב
סגולה
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
23.06.1957
225218
{P001} {0158-83} 24.6.57, יום ב' בבוקר בא אצלי סמואל רובן שנתן כסף למוסד מיסקלי. כמובן שהייתי נאלץ להצטלם אתו. - בא יעקב הרצוג. יש פה הרב קלמנוביץ מארה"ב. יש לו זקן ארוך וכוח משכנע, והשפעה בקונגרס ובסנט, וכובש שומעו בבכי. הוא מבקש לראות אותי לפני צאתו. הסכמתי כמובן לקבלו. נכנס יהודי גבוה עס זקן ארוך. טענתו הראשונה - נגד החפירות בבית שערים. מטלטלים עצמות מתים ובתוכם עצמות רבי יהודה הנשיא. אמרתי שלא מטלטלים עצמות, אבל החפירות מסיפות כבוד לרבי יהודה הנשיא. טען שזהו חילול הקודש והתחיל לבכות. אמרתי לו: רב קלמנוביץ, בבקשה תחדל מהבכיה. הבכי לא יפעל ולא ישפיע. מיד חדל - והתחיל לדבר בבת צחוק. ...P.D -כשסיפרתי זאת אח"כ להרצוג אמר שלא אספר על כך ל {0158-84} - אה"צ שיחה עם גולדה על הגדר. היא נוטה להקמת הגדר. אברר זאת שוב עם המטה. - בחמש קיבלתי בביתי את מונטור ואשתו - היא גויה. הם נפגשו בשויצריה שבה היא חיה. מדברת בעיקר איטלקית וגם מונטור למד לדבר איטלקית. - בשש שוב פגישה עם הוועד היהודי האמריקני. סיימו טענותיהם על היחס למיעוטים, טענות על הקונגרס היהודי (בדצמבר 1956 אמר הציר הצרפתי לאחד מהם (שוסטר שמו) כי הקונגרס היהודי מוסמך מטעם ממשלת ישראל לטפל באופן בלעדי בעניני יהודי מרוקו. אמרתי שאין לי שום קשר עם הקונגרס היהודי ואין הממשלה, לפי מיטב ידיעותי, סמכת ידה עליו, אבל הסברתי קשרינו עם הסוכנות, אבל הזהרתי אותם שבסוף הבירורים אגיד להם בשמי הפרטי דברים את תצולנה אזניהם: ואמרתי האני מאמין שלי על העם היהודי, כעם אחד, שותף גורל בעל יעוד משיחי; אין הם אנשים חפשים - אם כי חיים בארץ חפשית, רק יהודי בארצו הוא אדם בן חורין. אנו עושים מעשינו לפי צרכינו ואמונתנו, ולא שואלים מה יאמרו הגויים. לאיזנהוייר יש יותר צבא וכסף, אבל אין הוא מורה דרך שלנו ואנו לא תלויים לא בו ולא בדלס ולא בקונגרס האמריקני או בעם האמריקני. שליטי ערב אפשר לקנות בכסף - אין די כסף לאמריקה ולכל העולם לקנות אותנו. נלמד טכנולוגיה מארה"ב - ולא ערכים. לגבי ערכים יש לנו מורים יותר גדולים מכל גדולי אמריקה. אנו רק החילונו לעשות - והקשיים עצומים: מצד הטבע של הארץ, מצד העוני והפירודים של שבטי העם, מצד אויבינו, אבל אנו בונים לא סתם מדינה, אלא מדינה יהודית בעלת יעוד משיחי, ויעוד משיחי זהו להיות לעם סגולה ומופת לכל העולם. ביתרוננו המוסרי והאינטלקטואלי אנו לא נופלים משום עם בעולם (אם כי יש בתוכנו פושעים וגנגסטרים). המדינה שייכת לכל העם - ואנו מתחשבים בשיקולנו עם מצב יהודי רוסיה, אמריקא ועוד - אבל השיקול {0158-85} הוא יהודי, ואני יהודי לפני היותי ישראלי. אני מכיר בחילוקי הדעות שבין ישראל ויהדות הגולה, אבל גם בשותפות ההיסטורית, ורק על בסיס זה יתכנו יחסינו. אנגל נפעם וענה לי שהוא מבין אותי ויהודי אמריקה יהיו אתנו.