דילוג לתוכן העיקרי

יומנים > יומן - מלא 25/04/1949

1
מתוך
מקומות:
ירושלים
פולין
בולגריה
רומניה
טורקיה
צפון אפריקה
צ'כוסלובקיה
הונגריה
יוגוסלביה
תימן
גרמניה
לוב
חבש
שנחאי
צרפת
רוסיה
יוון
קפריסין
אוסטריה
שוויץ
איטליה
סקנדינביה
הולנד
בלגיה
ספרד
פורטוגל
אנגליה (הממלכה המאוחדת)
דרום אפריקה
הודו
איראן
בורמה
מצרים
לבנון
עיראק
סוריה
עדן
אוסטרליה
ארצות הברית
קנדה
אמריקה הדרומית
רמלה
לוד
יאזור
בית דגן
אל יהודיה
עכו
א טירה (חיפה)
יפו
חיפה
צפת
תל אביב - יפו
סדום
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
25.04.1949
226115

{P001} {0047-114} 25.4.49, יום ב' כ' ניסן

הבוקר כתבתי מכתבים. ביררתי עם דר. גרינבום דרכי עבודתי.

- בא אצלי איסר. מתאונן שלא תקן ולא תקציב אושר. איסר דרש 500 איש, יש לו כ- 300 איש. התקציב שהוא מקבל להלכה - נוסף על כוח האדם שהוא על חשבון הצבא - 18,000 לחודש. אבל במרס קיבל 10,000 באפריל עוד לא כלום. האנשים בארץ מחולקים לתשע מחלקות: פורשים, מפלגות, מק"י, עליה, עדות המזרח, פיקוח על נמלים ושדות תעופה, צבא, ריגול נגדי (מערבי, מזרחי, ערבי), ערבים, הקומוניסטים פעילים בקרב הערבים ורוצים להפוך ערבי א"י לקרש קפיצה בקרב העולם הערבי.

נראה לי שיש צורך בועדה קטנה שתבדוק את דרכי הפעולה, טיב האנשים, התקציב והקשרים הארגוניים של מוסד זה. שרף מציע דוד שאלתיאל, ראובן שילוח ויוסף יזרעאלי.

¯בא אצלי הרב פישמן. הוא מעביר משרד הדתות לירושלם, ורוצה לדעת עוד אם משרד נפגעי המלחמה הוא בידו - והוא אזי יעביר אותו לירושלים, או הוא בידי י.מ.לוין. ביקשתי משפירא לברר סופית בידי מי המשרד הזה. - הוא קובל על תקציב משרד הרבנות שגם עליו חלה החלוקה של 1/2 : 2/3 , כי אין מי שיתן שני השלישים. נראה לי שתביעה זו צודקת, משרד הבנים צריכה לתת המדינה.

¯גרשון זק מוסר בשם פלכסר שפועלי הבנין מוכנים לבטל על 12% הוספה שקיבלו. אבל הלל סבור שהעיקר הוא פריון העבודה. יש לקבוע או מכסה - 600 לבנה ליום, או קבלנות של יחידות. יש גם אפשרות של פרמיה על תוצרת. התיקון העיקרי הוא ריבוי פועלי בנין. הצרה קבלנים קטנים - שיצאו משורות הפועלים. הם לוקחים לעצמם פועלים טובים.

{0047-115} בא אצלי המשורר גרוסמן - מבנו נשאר סכום כסף קטן שהקדיש לקנית רובים לארגון. עכשיו אין צורך בדבר, והוא שואל מה לעשות. יעצתי לתת הסכום לספריה צבאית לרשות חיים לסקוב. הוא מציע להוציא אנטולוגיה מדברי חיילים שנפלו בקרב. רעיון נכון. הצעתי לשתף את בן צבי ושמואל קופמן. - עוד הצעה: להציג מצבה בפני בנין הכנסת (לדעתי בירושלים!) - קיר גדול ועליו כל שמות הנופלים.

- מאחד במאי 1948 עד היום הגיעו לארץ 212.358 עולים: במאי - 6.724, יוני 2632, ביולי 18.139, באבגוסט 9.562, - בספטמבר 11,000, באוקטובר 10,205, בנוב. 20,237, בדיצמבר 31,520, ס"ה 110,019. ביאנואר 24.110, בפברואר 25.125, במרס 31.914, עד 25 באפריל 21.290, ס"ה ש"ז 102.339. לפי ארצות מוצאם: פולין - 69.791, בולגריה 37.969, רומניה 35,408, טורכיה 14,724, צפון אפריקא 19.366, ציחיה 6,553, הונגריה 5722, יוגוסלוויה 4,187, תימן 4086, גרמניה 1747, לוב וחבש 1493, שנחי 2056, צרפת 2838, רוסיה 869, ארצות בלטיות 578, יוון 209, קפריסין 14, אבסטריה 475, שויץ 32, איטליה 545, סקנדינביה 164, הולנד 465, בלגיה 337, ספרד ופורטוגל 122, בריטניה 545, דרום אפריקא 189, הודו ואפקן 44, פרס 84, בורמה 8, מצרים 157, לבנון, עירק, סוריה 33, עדן 862, אסטרליה 9, ארצות הברית 468, קנדה 38, אמריקא דרומית 158,

מהעולים 53,000 במחנות, מהשאר 12000 מחוסרי עבודה (7000 ברמלה, לוד , יזור, בית דגון, יהודיה. 1000 בעכו, 1000 בטירה, 2000 ביפו, 1000 בחיפה). 2500 הם בעבודה חלקית (2000 בירושלים, 500 בצפת), השאר סודרו. 110,000 שוכנו בשטחים נטושים, 25,000 שוכנו בערים - בדירות שכונות או אצל קרובים, 8000 במושבות (בדירות שכורות או בבתים שהוקמו ע"י הסוכנות), 13000 הלכו לצבא, 7000 נקלטו בעלית נוער (בקיבוצים או במוסדות) 5000 הלכו להתישבות, ס"ה 170,000.

{0047-116} - לפני סקירת יוסף מחר בכנסת על הקיצוב נדרשתי להקדים סקירה כוללת על תכנית הקליטה של הממשלה: היקף העליה וקשיי הקליטה, מה עושים ומה מכינים לשם הקליטה, הערכה לעובדי הקליטה מטעם הסוכנות, השרות הרפואי וכו', הנהיה לעיר, מיעוט ההולכים להתישבות - צעדי הממשלה לעבודה, שיכון, לימוד מקצוע. המלחמה ביוקר החיים.

- מושין מוסר שסלווין נמצא עדיין באיטליה, ולא יצא לאמירקא, ועוסק שם בקנית בית חרושת לחמרי הדף, בשעה שאנשי מפחם פה הכינו תכנית להקמת בית חרושת כזה.

- בא אצלי ד"ר אלטמן. רוצה לעבוד אצלי בכיוון הון מן החוץ לאור התכניות הכלכליות. מוכן גם לפעול בשטח רציונליזציה של המשק. אמרתי לו שאתיעץ עם הופיין.

- בא אצלי הופיין. דיבר עם נפתלי - אין נפתלי מקבל כל הסחימה של הופיין. הוא מוכן להיות יועץ כלכלי לרה"מ - אבל לא יחד עם אחרים. קראתי לנפתלי והסביר לי עמדתו. הוא יכל לעבוד אתנו כחבר, גם אינו גורס שהמחלקה תעמוד בין רה"מ ובין המשרדים הכלכליים. שאלתי מה צריכה להיות עבודת הופיין ואם הוא רואה תועלת בעבודתו. על החלק השני ענה בחיוב, על הראשון לא ענה. יש תכנון, תיאום, מחקר והדרכת ראה"מ.

- בא יעקב: ידין משתחרר מחר. מקלף עוד לא עבר לת"א, כי עודנו עסוק עם הסורים. יעקב סבור שיהיה מעכשיו עמוס למעלה ראש. פריץ לא עוזר - כי הוא אמנם יודע הרבה, אבל אינו מתמצא במציאות שלנו. יעקב מקווה שמקלף יתפוס מקום חשוב. יעקב מציע מינימום של 26.700 איש בשלושת השרותים: בים 1500, באוויר 4000.  3 חטיבות והמטות של הרזרבה 8700 איש, בכל חטיבה 2250, כאלפים במטות. 1500 {0047-117} זנדרמריה. תותחנים ,1000 קשר ,1000 הנדסה ,1500 מטה כללי (עליון, כולל מודיעין) 3000, שרותי אכא ואגא 5450 (אכא 2500, אגא 3500) = ס"ה 26,600. לא נכלל ממשל צבאי (עכשיו יש 873), חבל סדום, חמד (עכשיו ), גדנע ונחל (עכשיו 700), יחידת מיעוטים.

חיל אוויר וחיל ים (5500) יהיו מתדנבים, ישרתו 5-4 שנים. מהשאר - חיל היבשה והשרותים - 30% (6000 איש) יהיו קצינים ובעלי מקצוע - אף הם מתנדבים. השאר 15000 איש יתמלאו משני שנתונים, 5000 כל שנתון, וחמשת אלפים עולים (עד בני 25).

- התיעצות עם משה וגולדה: גולדה נתבעת לבוא לאמריקא לעזרת המגבית. לדעתי לא יתכן הדבר עכשיו. עליה לארגן המשרד ולהכיר צרכי השיכון. לאחר שהפעולה תסודר יתכן שתוכל ללכת לשנים שלושה שבועות. - בדבר הזמנת גנרל אמריקני, הבעתי דעתי נגד לחלוטין. לא נוכל בעצמנו לגלות כל הדלתות לחייל אמריקני, הדברים יגיעו לאנגלים, ואולי גם לערבים. מוטב להסתפק רק ביהודים נאמנים - ולשלוח צעירים להשתלם בחו"ל. - משה עורר שאלת אזרחינו הערבים. אין מטפל בהם, והוא רוצה לארגן מחלקה במשרד חוץ שתדאג לצרכי הערבים. מסופקני אם זהו המקום - אם כי הדאגה מוצדקת.

- סיימו סוף סוף בכנסת הדיון בחוק זכות העבודה לחיילים משוחררים. אם הממשלה לא תתעכב במרץ - תהרוס האיטיות של הכנסת את פעולתנו המחוקקת.

- ערכתי הלילה סקירה לכנסת על הבעיות הכלכליות.