25.5.48, יום ג'.
שלמה אחר לצאת. ובחמש בבוקר היו קרבות בלטרון. בשבע וחצי ביקשו סיוע מהאוויר, - טור של הלגיון מתקדם לקראת זרעין וכנראה מתכוונים לעפולה. - הלילה תקפנו (גבעתי ואצל) את רמלה. בעמק הירדן הוטב מצבנו. נמצא עוד טור סביב גשר. - בא המפקד של יד-מרדכי עם הפצועים במשוריינים (18 פצועים) (היו גם 22 הרוגים - לאויב 300 הרוגים). הנקודה מוקפת כפרים ערבים פקוד ועוד. חולשת על כביש עזה ת"א, היו בנקודה 210 בוגרים (לרבות נשים). רק לפני שבוע הוצאו הילדים. הובטחה להם תגבורת - ולא נשלחה. המטה רימה אותם (מחיתי נגד ביטוי זה והוכחתי לו שלפי דבריו עצמו לא היתה רמאות) - ולדברי חברים שלהם שהיו בסטלינגרד אין דמיון כלל מה שעבר עליהם ומה שהיה בסטלינגרד. ביום א' עזבו - ולא ישובו. - דוליק וחי ישכרוב: בא ון לר. הוא מוכן להשאיל לנו דקוטה, ואם תישמד - לא נצטרך לשלם. אם תשאר עד אחרי המלחמה נשיב אותה. הוא הביא גם חומר בנין ופלדה ומזון ומציע למסור לנו בתנאי שנשלם 20% במזומנים מיד, השאר בעוד שנה. יש אתו טייס מומחה, והם רוצים לקחת חי לאירופה ואמריקה לקנות 20 ספיטפייר (כ"א 15.000 דולר) ושני אווירוני משא כ"א 40.000 $. חי חושש לנסוע כי המצב הפנימי בחיל- האוויר לא טוב. דרשתי שיסע, כי אין להחמיץ כל אפשרות של
רכישת ספיטפ'ייר. - הזמנתי ישיבה מיוחדת של הממשלה לדון על המצב החדש שנוצר לרגל החלטת מועצת הבטחון לדחות שעת ההפוגה ליומים לפי דרישת הערבים. לפי ידיעות מהימנות נעשה הדבר בעצת האנגלים מתוך הנחה שבינתים תיפול ירושלים. בתנאים אלה אין לדעתי לקבל הפוגה. שלחנו טלגרמה למועצת הבטחון שהחלטתנו על הפוגה היתה מתוך ציות למועצת הבטחון, דחית הדבר לפי דרישת הערבים והמזימה הכרוכה בדחיה והמשכת הרעשת ירושלים - מחייבת אותנו לעיין מחדש בשאלה. הסברתי שלא החלטות לייק-סאכסס אלא הכוח יכריע גורל הארץ, ואין אנו מחויבים בכל התנאים להשמע להחלטות, שמתקבלות תחת איום ערבים. קפלן שאל אם יש בטחון שלאחר 3 או 4 ימים נשחרר ירושלים. אמרתי שאין בטחון בענינים כאלה, אבל יש שנס הגיוני, שבעוד כמה ימים נתגבר, לאחר המשלוח הלילה ומשלוח שני שעומד לבוא והאווירונים שיותקנו בינתים לפעולה. - בעשר, יצאתי עם יגאל לחולדה. 50-20 נהרגים, 300 פצועים. מה חסר? נגמר גדוד אחד של צבי גרמן. היו לו בתחילה: גדוד א (יהודה ורבר) 620, ב - צבי הורוויץ (טירונים)520, ג (אלכסנדרוני-גרמן) 450. המשוריינים 450. גדוד ג' יצא מכלל פעולה. סבל גם גדוד ב'
(20 הרוגים). למען מלא המשימה דרוש גדוד מאומן שלם, ונשק תומך: עוד מרגמה "6, 4 מרגמות 120 מ"מ, 4 תותחים 65 מ"מ, 2-1 תותחים אנטי אוויריים; היו לו 8 פיאטים, 3 יצאו מכלל שימוש. צבי גרמן אמר לי שאנשיו לא יוכלו ללחום עוד עד מנוחה שלמה, כי הלכו לחולדה אחרי מלחמות בלתי פוסקות במשך חמשה ימים. לסקוב - מספרים - עשה נפלאות ובהרבה מקומות הציל המצב. חזרתי בשתים וחצי בלילה הביתה.