יומנים > יומן - מלא 26/05/1937

{P001} {0185-100} 1225 Broadway 26.5.37 ,לונדון New-York City וורטהיים היקר - הבוקר קיבלתי את מכתבך. את סוריני לא ראיתי ולא שמעתי על בואו וממילא לא קיבלתי את החומר ששלחתם על ידו. בכלל לא כדאי להעביר מכתב בידי אנשים פרטים כשיש דואר. הפגישה הזאת אם וורבורג דווקא חשוב לדעת אותה - וצר שהדבר טרם הגיע אלי. אני מסופק אם לוקר יכל עכשיו לנסוע לאמריקא. רצינו עוד לפני יותר מחדשיים לאמריקא - ואתם לא מצאתם זאת לנחוץ. עכשיו לוקר בפולין, ואין להעלות על הדעת נסיעתו משם. המצב בפולין קשה מאוד. העוני, הפוגרומים, חוסר-העליה מרפים הידים, ואם לוקר יעזוב - תסבול עבודתנו באופן קשה. בנוגע למצב הפוליטי - אני מצטער שאין בידי לבשר לכם בשורות. וודאי כבר קרא הודעת אורמסבי גור בפרלמנט שלשום שהרפורט יחתם כנראה בשבוע השלישי של יוני, והממשלה מקווה שתוכל לפרסם את החלטותיה יחד עם הרפורט של הועדה המלכותית בלי {0185-101} דחיות יתרות. יש להניח שהועדה דנה כבר עכשיו עם הממשלה על מסקנותיה, ואין זה מן הנמנע כלל וכלל שמסקנות אלה יהיו לכתחילה משותפות כלומר מוסכמות ע"י הועדה והממשלה, לכל הפחות משרד המושבות. אולם איני יכל לערוב על ודאות הדבר הזה. באופן פורמלי טוענת הממשלה שאין היא יודעת מה הועדה אומרת להציע והועדה גופא כמובן שאינה מגלה לשום איש את מחשבותיה. באופן שכל הידיעות והשמועות על מסקנות הועדה אינן לפי שעה אלא נחושים בלבד. ידוע לנו שלכל הפחות חבר אחד של הועדה נוטה לרעיון של החלוקה. במידה שהעתונות כותבת על תכניות הועדה - מדובר אך ורק ע חלוקה, אבל לפי שעה אין כל אלה אלא השערות בלבד. ידוע לנו שהועדה מעיינת בשאלת עבר הירדן, ולפני שבוע נתבקשנו ע"ע הועדה לה חומר על אפשריות ההתישבות בעה"י - וכמובן המצאנו כל מה שיש תחת ידינו. אבל מוקד עדיין להסיק מכאן מסקנה שהועדה תציע ל פתיחת עבר הירדן לעליה יהודית. בלונדון נמצאים עכשיו צירים מכל הארצות הערביות, ביניהם גם האמיר עבדאלה. פגישות אתו, וכן גם אנו נפגשים עם באי-כוח הארצות הערביות האחרות שבאו להכתרה. אולם פגישות אלו אינן נותנות תוצאות מידיות. שלשום היתה לנו ישיבה עם האכסקוטיבה של הליבור פרטי - על פי הצעתם, הם רוצ לדעת עמדתנו ביחס לרפורט של הועדה. בישיבה השתתפו מהם כשנים עשר חברים (ביניהם מוריסון). מצדנו השתתפו: דוב הוז, ברל כצנלסון ואנכי. הצגנו את שאלת העליה כשאל המרכזית והסברנו התוצאות האיומות של צמצום העליה גם בשביל הישוב והארץ וגם בשבי העם היהודי כולו, ביחוד בארצות אירופה המזרחית והתיכונית. היו"ר דלטון שאל את דעתנו בדבר רעיון החלוקה והסברנו שכבר היו שתי חלוקות שגרמו נזק עצום לארץ ולנו בפעם הראשונה - 1919 - חלוקת מזרח א"י בין צרפת ואנגליה (העמדת חורן ובשן תחת מנדט צרפתי) ובפעם השניה - הפרדת עבר הירדן בשנת 1922. ציינו הסכנות הצפויות מחלוקה שלישית ואי השלמת היהודים עם אבדן ירושלם. דרשנו פתיחת עבר הירדן והבטחת אפשריות לעליה גדולה. הישיבה נסתיימה בהבטחה שמפלגת העבודה לא תקבע עמדתה לאחר פרסום הרפורט אלא לאחר התיעצות שניה אתנו. {0185-102} לפי שעה עליכם לרכז כל המאמצים במפעל השקל. הפעם זהו הגיוס הפוליטי העיקרי. ומרכז הכובד נמצא באמריקא. אם יש לעם היהודי משקל פוליטי כל שהוא - הרי זה בתוך אמריקא. כוחנו ומשקלנו הציוני באמריקא יהיה לו הפעם ערך גורלי. אני מצטער לראות שגולדה עסוקה עכשיו במפעל נחשון. איני צריך להגיד כמדומני כמה אני מחשיב את כיבוש הים ומפעל הים - אולם ברגע זה לא יתכן שגולדה לא תתמכר למפעל השקל. קונגרס זה יהיה קונגרס של הכרעה היסטורית כאשר לא היה כמותו מראשית התונעה. וכוחו של הקונגרס וכוחנו אנו בקונגרס הוא הפעם ענין גורלי. איני יודע מתי יסתיים אצלכם מפעל השקל ומתי נערכות הבחירות - אבל אם יש עוד זמן על גולדה כמו כן על שאר החברים להקדיש את כל מרצם למפעל השקל. אבקשך לכתוב לי בפרוטרוט מצב הענינים: כמה שקלים נפוצים השנה באמריקא, כמה נפוצו לפני שנה, כמה הפיצונו אנחנו וכמה המפלגות האחרות, ומה הם הסיכויים. צר לי מאוד שאני יכול לעזוב את לונדון - אני הולך רק בזבוע הבא לימים אחדים לפולין מפני המצב המדיני. חפצתי מאוד לבוא לאמריקא, ואפילו לזמן קצר. אני מלא חרדה לקונגרס הקרוב. פולין תפגר הפעם מפני הסבות שהזכרתי, ואם אמריקא לא תרחיב במידה נכרת את התחומים צפוי לנו כשלון שיהיה גם פוליטי וגם הסתדרותי. ועליכם מוטלת הפעם אחריות כבדה, כפולה ומכופלת. אתמול ראיתי את ד"ר סולימון גולדמן משיקגו בדרכו לדרום אפריקא, אך לא יכלת מפיו מצב מפעל השקל, ואני מחכה לידיעות ממך. שלום לכל החברים. ד. בן