1
מתוך
28.03.1957
222549
{P001} {0157-61} 28.3.57, יום ה' בבוקר נסעתי לתל השומר להיבדק שוב ע"י רופא האוזן והאף. הזמנתי אלי את מאיר הר ציון. מתברר שהוא לא רק הלך ללבנון אלא ידע גם על טיול הארבעה לפטרה. הצנחן שבין המטיילים התיעץ אתו לפני הטיול ומאיר מתאונן שלא שמעו בדבר הדבר ולא הלכו רק בלילה. אילו שמעו בקולו היה הטיול עובר בסדר. הוא בעצמו ערך טיול לפטרה והדבר עבר בשלום. אמרתי שזהו מעשה פשע אווילי, ויש להעמידו למשפט ולענשו בעונש החמור ביותר. כי הוא גורם לאבדן חיי אנשים צעירים ויקרים. אולם במקום עונש אני בוחר בהפסקת המעשים, ואם יתן לי התחייבות שלא יעשה זאת עוד פעם, לא ילך בעצמו ולא ייעץ לאיש אחר ללכת הרי שאקבל דברתו, אם כי איני יודע אם יש לסמוך על דברתו או לא, אבל אני נוהג להאמין לאיש כל עוד לא נוכחתי שהוא רמאי, מאיר היסס זמן מה ולבסוף נתן לי הבטחתו. כשהוספנו לשוחח אמר אבל יתכנו תנאים חדשים שאז יעשה זאת, אמרתי לו - הבטיח לו שבמקרה זה, בטרם תעשה דבר תבוא אצלי ותודיע לי שהבטחתך במלה. הפעם היסס יותר זמן - ולבסוף נתן לי הבטחה לעשות כך ותקע לי כפו.