יומנים > יומן - מלא 28/03/1960

0191-171 השגריר האמריקני יודע זאת (מציע לקחת מבן חורין פרטים על משלחת גיניאי). השגריר האמריקני בקהיר עוין לישראל. 28.3.60 בארבע בא אצלי ריד. שלושת רבעי שעה אחרי זה בא אתלי גוברין. לא החינוך אלא בעית המורים עיקר. לדעת לבון יש ברצון לבון לאחוז הממשלה בגרון. אם יוכרע הדבר נגדו - לבון יחזור בו. אם לא תיפול הכרעה - יראה בכך לבון הכרה. הועדה הכלכלית "טירפדה" מהיום הראשוןלקיומה. אין גוברין סומך על אלמוגי. הסיעה החליטה פה אחד כי שינויים במס הכנסה רק בהסכמת שר האוצר. מנסים להרוס ביטוח לאומי בגלל 0.5% ממעבידים ו0.3%- מהפועלים. גם העתון דבר אינו בסדר. כתב נגד אשכול. מנסים להרכיב עכשיו מזכירות. דורש ממני להתענין בהרכבה. מציע לקרוא המזכירות ולהחליט - לבון יקבל ההחלטה. בחמש בא וויוויאן. סיפרתי לו טענות הרמטכל - שהטעה אותו במצב בסיני. לדברי הרצוג מתחיל הרוגז מהפרסום ב"מעריב". ח.ה. מצא שזה מקור ערבי. הטיל על מתי פלד לבדוק ענין מעריב. הרמטכל עצמו נתן עדות בפני מ.פ., הכתיב לו מי לחקור ומי לא לחקור. אתמול טלפן ח. ה. ללשכת הרמטכל שיש נגדו האשמות, לא שמע מהרמטכל, ורוצה לדעת במה מאשימים אותו. סרבו ללתת לו ההאשמות (בענין 0191-172 "מעריב") הוא יושב "בסירה אחת" עם צור, גדעין, יובל נאמן ועוד. באשר למעריב מיום 25.2.60 ? ח. ה. צווה לפסול הידיעה. הדבר בכל זאת נתפרסם ולא נהמנה קצין לבדוק משום מה מדוע? כי בתאריך מסוים נשתנה היחס לח. ה. הסיבה ליחס הרע הם יחסי איסר וה. הרמטכל קשור לאיסר כעבד נרצע. איסר שולט בו. כל הקצונה יודעת זאת, לסקוב מאמין שבהשפעת איסר הוא נשאר הרמטכל. הרצוג החל העבודה עם איסר ברצון טוב, אם כי פאטי הזהיר אותו. איסר דרש [חסוי].... אני התנגדתי לכך. איסר הוסיף לדרוש זאת. יחידה 188 (לפעולות מיוחדות) ? גם אותה דרש איסר לעצמו. ח. ה. התנגד כי יש לו קצין טוב ויחידה היא לתפארת. אפשר לעשות בה הכל. כנסעתי לריביירה קרא איסר העורכים, ח. ה. התנגד, איסר בכל זאת קרא לעורכים. [ חסוי ] 0191-173 [ חסוי ] ב-29 לפברואר אמר הרמטכל בישיבת מטכל כי ידיעות אמן בסדר. ב-14 במרס חזר הרמטכל לאמר שאמן היה בסדר. ב-15 במרס נתקיימו שתי ישיבות עם איסר. איסר היה עצבני וערך התקפה על ח. ה. ב-16 במרס קיבל ח. ה. מכתב תלונות מהרמטכל, מקרה שתי הפלוגות קרה ב-6 במרס, אבל הטענה באה ב-16 במרס. ב-17 במרס קיבל ח. ה. מכתב מעליב מהרמטכל. [ ח ס ו י ] 0191-174 נתקבלה ידיעה [חסוי] ששתי פלוגות יעברו למצב הכן. באותו זמן חנה כל הצבא המצרי או רובו בסיני, והצבא הסורי או רובו על הגבול. באותו יום התקשר עם ח.ה. קצין התורן עם קו טלפון סורי, והודיעו מפיקוד הצפון ידיעה לא ברורה שיש מצב הכן בצבא הסורי. באותו זמן נתברר לח.ה. שהידיעה מתיחסת- כאן נתבלבל ח.ה. - או באותו ערב או למחרת בבוקר שיש ידיעה על הכן ביחד לגדוד אחד, באותו זמן נצערה אניה ליבריאניה בתעלה, ונתקבלה ידיעה [ חסוי ] כי [חסוי] כי כוח ישראל - 180 מכוניות משא מעבירים צבא ישראלי מצפת, טבריה לעבר הגבול הסורי. העריך ח.ה. כי נערך מצב הכן, או מפחד תגובה למעצר אניה בתעלה ]חסוי[ שאנו עומדים לתקוף. כל הצבא הקעמי חנה בשני הגבולות. קצין מודיעין מקבל ח.ה. קטעי ידיעות, והופך אותם לידיעות. ראש אמן מצרף כמה ידיעות על פי השערה. היתה שאלה לפניו: אם להחמיר על המצב על החמרת בקעם, על יסוד מעצר האניה, הודעת ירדן ועוד? - היה חייב להצהיר המצב בקעם. ביום א' - 6 במרס, בישיבת ראשי האגפים מסר ח.ה. הידיעה על מצב הכוננות, ונהן הנימוקים מדוע היו שם אוורוין יצחק מאיר איילן. רמטכל - עוזר נדמה לי לא היה, וח.ה., ראובן כרי ( יועץ כספי לרמטכל). השבעה במרס קיבל פתקה מהרמכל האם האויב מכוון לעבור להתקפה בעוד 4 ימים. בשמונה לחודש ענה ח.ה. שאין הכוננות מכוונת לעבור להתקפה. הכוננות חלה על הכוחות בקרבת הגבול בלבד. 0191-175 בשבעה למרס שאל הרמטכל את רב סרן מאיר אריון מה פשר המעבר לכוננות (הבחור לא ידע על הענין הסורי,[ח ס ו י ] ואמר לרמטכל שאין כוננות כללית, אלא רק בגדודי סיור, בשבעה או בשמונה דיווח ח.ה. כי הכוננות בוטלה. ב11- במרס ביקר הרמטכל בענף [ח ס ו י ] המטפל בקעם ושאל עוד פעם הסבר על הכוננות. ח.ה. נתן לו הסבר בפני 5 עדים. איש לא יכל להוכיח שהיה או לא מצב כוננות. תחילה העריך ח.ה. שהיתה כוננות, אחר כך העריך שלא היתה. - במטכל האוירה מלאה חשדות. 29.3.60 - פגישה עם עורכים - בבוקר - ועדת חו"ב. 1.4.60, יום ו' באחת עשרה - כנס משלחות מה"ב. שיחה עם מנהל ביה"ס הריאלי בחיפה - דר. שפירא. ישב עם ארגון המורים עד שתים הלילה. 4-3 עובדות. 1) לא אשליה - לא יקבלו מיד מרות הסתדרות המורים, או מרות לוין, 2) החדשים עלו לשלטון ברוב קטן, זקוקים לרוב במועצה, כבר וויתרו על חשק, על בלעדיות, 3) הם מרגישים שעשו משהו לא כשורה, ולכן - לא יכלים להניח נשקם ולחזור על המעשה שעשו. 4) גולדה ואשכול שאלו: אם הסידור של ארן יהיה מוגבל ולא בקביעות. שפירא אמר: לא. אפשר להכיר בסידור אבן, אבל דרושה ועדה שתחפש פתרון סופי עם הסתדרות המורים.