1
מתוך
מקומות:
חבר
ליטא
נין
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
28.04.1931
222222
{P001} {0085-38} י"א אייר 28 אפריל יום ג' בצהרים יצאתי לפתח-תקוה. נפגשתי עם קבוץ ליטא - ונתגלגלה שיחה על מלחמת מעמדות והמצע של המפלגה. א"ה היתה יותר קרובה ויותר טובה מהמפלגה המאוחדת. הוכוח נמשך 4-3 שעות. קבלו על היחס הסימפטי לנוער העברי - ובעיקר טענות קפוח. רשיש מקפח את השה"צ בליטה בסרטיפיקטים וכו'. מימי כניסתם לקבוץ הארצי נתפשט הרעל בתוכם. לפנות ערב - חגיגת הנחת אבן הפנה למעונות הפועלים בכסף הארבייטר רינג. בערב שיחה עם קבוץ הבונה - על זכות הפועל היהודי לעבודה במאה אחוזים במושבה העברית. החברים שדברו בשאלה זו גילו מבוכה נפשית, חוסר בהירות בעמדה, חוסר בטחון בצדקתם - ובלבול אידיאולוגי רב. בערב פגישה בגבעה. ב1- במאי ימלאו שש שנים לגבעה. באיחוד של חבורת מעבר ופלוגת עין-חרוד (לפני שלוש שנים וחצי) היו 70 איש. עכשיו 193 חבר. החברים הנוספים הם מהעליה החמשית. מלבד מעטים שעבדו ממקומות אחרים. בהתחלת העליה החמשית 40, {0085-39} בהמשך 50, בחורף הזה 25. בקליטה נתקלו בקושי של כניסה לעבודה - שאלה זו קשה בכלל במושבה מתוך תנאי עבודה בפרדסים, כי הפרדסים המעסיקים פועלים יהודים דורשים עבודה טובה. עזרו לקבוע שני מומנטים: 1) באו מקבוצים מוכשרים לעבודה. 2) מציאות ותיקים בפלוגה שעבדו יחד עם החברים החדשים. היו דרישות מפרדסנים לא לשלוח חדש אבל הודות לותיקים סודר הדבר. סייעה לגבעה מציאות אדמת "השחר" בשכנות, שבה יש יחס יותר טוב לעבודה עברית. יותר קשה היתה ההתאקלמות החברתית. 11 חבר מאנשי קלוסובה יצאו. בכלל יצאו 30 חבר מהעליה החמשית. החברים לא מצאו בארץ ובקבוץ שקוו להם בחו"ל. השבעים שנשארו לא היה להם היחס למשק שהולך ונוצר. העליה הביאה אתה רדיקליסמוס בכל - התנגדו לכסף פרטי למחסן פרטי, היו גם תביעות תרבותיות יותר מרובות ? ומה עושה פה החבר, הפטור מדאגת עבודה, מטבח ועוד - במה עושה תמורת דאגות אלו המרוכזות בהנהלה ? האם הקבוץ מרושש ממעשים את החבר ? מרשק עונה על השאלה בחיוב. החברים עלו. יחסם למשק עלה. מבינים יותר את החיים. החברים מתענינים בחיי הקבוץ, משתתפים בישיבת מועצת הפלוגה. פעולה תרבותית במובן הצר - תרבות ספרותית עיונית - אין אולי יותר מאשר במקום אחר. אולם פעולה תרבותית במובן הרחב יש פה. לא קוראים הרבה, אבל דרך הקבוץ ושאלותיו בעבודה, במשק, בנוער, בעזרה לקבוצים אחרים החבר נתקל בכל שאלות התנועה, לומד אותן וקובע להן יחס. {0085-40} הרכב הצבור הוא עממי, ידיעותיו מועטות, רבים אינם יודעים עברית, אבל יש נאמנות רבה להסתדרות, לתנועה, למפלגה, הודות למסגרת ולאטמוספירה השלטת בקבוץ. אין הקבוץ (לרעת דובדבני) מנצל את האפשריות שמפגרה הקבוץ נותנת לחבר; חבר הקבוץ מרויח ממסגרת זו, אבל אין זה חוזר לקבוץ. לחבר יותר נוח, אבל לא תמיד נוחות זו חוזרת לקבוץ. האין הקבוץ מפחית את כשרון הפעולה של החבר, את האיניציאטיבה שלו ? הקבוץ טרם מצא, לדעת דבדבני, תשובה לשאלה זו, לא נמצאה הדרך לעורר מכסימום של איניציאטיבה אצל החבר, אולם יש חברים שמתאמצים בקבוץ יותר מאשר אילו היו בודדים. כמה גדול מספר החברים האלה ? אין לקבוע. כמה חברים מהנוכחיים ישארו בקבוץ לאחר עשר שנים ? מהתחלת מעבר עברו את הקבוץ 1.600 איש, נשארו מהם 70. מהעליה הרביעית יצאו הרבה ואחוז גדול. מהחמשית יצאו פחות. החבר אינו מנצל באופן פורה שעות הפנאי שלו. ההרכב של העליה החמשית שונה מהשלישית. אין אלה מי שהיו תלמידים אלא במדה רבה מי שהיו נוער עובד. מ120- העולים היו 25% עובדים, השאר בני דלת העם. החברים שנמצאים כאן 4 שנים יש בהם התעלות תרבותית רבה. למדו עברית, קוראים עתון, ספר. עכשיו מקבלים פה רק 2 "דבר" - לפני חודש 11. פעולת וה"ת לא מספקת הקבוץ. נחוץ למוד המדעים השמושיים - חקלאות, בנין; חסרה לעליה האחרונה ידיעת מקורות היהדות - תנך, היסטוריה עברית. נחוצים סמינריונים. מה הוא ההבדל שחל בחבר של קליסובו מזמן בואו ועד היום ? דבדבני סובר שנעשה יותר ציוני, יותר עברי, מתפתחת בו יותר {0085-41} ההכרה המעמדית. היו שני מקרים שהקבוץ לא אישר מועמדים (כל עולה נחשב ב3- חדשים למועמד) להיות חברים בקבוץ - מפני יחסם לעבודה. ממאתים החברים קוראים 160 ספרים. מאה"ע והפה"צ מקבלים 9 אכסמפליארים. איך היה הקבוץ מנהל את ההסתדרות אילו היו מקבלים אותה בקבלנות ? היו תובעים מהצבור חלוציות, היו מתחשבים יותר את תפקיד הקבוץ בקליטת העליה, היו מכניסים יותר עזרה הדדית. השיחה נמשכה עד שתים בלילה