יומנים > יומן - מלא 28/06/1950

{P001} {0019-09} יג' תמוז, 28.6.50 יום ד' ישיבת ממשלת קצוצה - כי הכנסת יושבת כל היום לגמור התקציב. לאחר הישיבה סיפרתי לשפירא מה שאמרתי אתמול למשלחת בסוף הישיבה על האיחוד. שפירא אמר לי שהוא מוכן לשוחח עם נציג ההסתדרות. אמרתי לו שידבר עם פנחס. אמרלי שקשה להכריע: יש חשש לדור הצעיר בהסתדרות. מה תאמר היהדות הדתית. אמרתי שאמנם זוהי הכרעה בענין גדול ודרוש אומץ מוסרי רב - וגם חזון. בא אצלי רוזן בתלונה: כתבתי מכתב ברכה לפ. ברנשטיין ליום הולדתו הששים. גם לגרנות מלאו ששים שנה. מתי? לפני שבועים, ולא ברכתי אותוי כל הסיעה רוגזת. אמרתי לו שלא ידעתי על הדבר (רוזן - זה היה בכל העתונים), ואזמין אותו לארוחת ערב אצלי עם חברי הממשלה וחברי סיעתו. שמח על כך. בא אצלי זלמן. הוא מקים סמינריון צבאי למורים. חסכים עם זאב על שנים לסמינריון זה: צבי אנקורי, גמר אוניוורסיטה, היה מדריך בחיל, יוצא עכשיו מהצבא; ישראל אבנרי, ציוני כללי, שוחרר עכשיו מהצבא. יש עוד מועמד לרנר - חתנו של הסטרין, עובד בחמד, באו אצלי כהנא ומינץ: לדעתם אסור לפוצץ הקואליציה, אחרת יקומו שני עמים. כיצד למנוע זאת? יש לחזות דברים שאינם יכלים לוותר עליהם בשום אופן: עניני אישות, שבת, צבא. מינץ טוען שבצבא יש אוירת אנטי דתית (חתנו בטרפנד, היה 4 שבועות בלי אמונים) לאיש זקן במושב עובדים ולנציהע"י עין כרה קרעו המדריכים התפילין ממנו. כהנא טוען שהם מרגישים שהם מקופחים. אה"א משוחחים עד קרוב לשש עם כל החזית הדתית (מלבד מיימון). לוינשטין ישב ראש ודיברו כהנא, ורהפטיג, מזור, פנקם, שאנ, מינץ, אונו, שפירא. {0019-10} כהנא דיבר על הרקע הכללי: בחזית יש רושם של קיפוח. לשוא חושדים בהם כאילו רואים בחפשים נחותי דרגה (טענתי אתמול). שני הצדדים מאשימים זה את זה בכפיה: החפשים שהחזית כופה בחוק.ים, הדתיים - שהחפשים כופים במעשים. אין להניח שהיהדות האדוקה לא תהיה בתוך מעצבי המדינה. במחנות נעשו מעשי אלמות, ב.ג. נזדעזע - אבל כלום לא קרה. במשרד הבטחון פוטרו פקידים שלא נרשמו למפא"י. מי שנרשם נשאר. אין שיכון למי שאינו בהסתדרות. חיילים משוחררים של פא''י לא זוכים להתישבות. היה קיים לפני המדינה סטטוס קוו בעניני דת - הורסים אותו ביבוא בשר טרפה, אין יחידות צבאיות. הצבא מארגן קונצרט באילת דווקא בשבת. ורהפטיג רוצה לקיים הקואליציה של 20 שנה (רק משנת 1935 - שנתיים לא היה חמזרחי בקואליציה מפני תביעותת מוגזמות). מפא"י כאילו מתביישת בשותפות זו. מאשימים אותם בסחטנות. הם רוצים רק לקיים ההסכם שבכתב ושבעל-פה (דברי בכנסת). הם בעד גישה עברית מקורית. אין לשנות סמכות השיפוט הרבני. דרוש צו להרחיב שיפוט הרבנים על העולים. בפטור אמת על חוק השבת "החוק הברברי הזה". עתיד האומה תלוי בשבת. היחוד היהודי - סימנו שבת. בכנסת נעזרת מפא''י בגופים שמחוץ לקואליציה. מזור - אין שותפות רק לטובת צד אחד. כשאנו נחוצים למפא"י - משתמשים בנו, אם לא - עושים יד אחת עם מק"י. ידענו שלא נקבל הכל, אפילו לא חצי. אבל משהו! למה דחו יום עצמאות רק ליום א' - וגרמו לחילול שבת? גם החזית תלויה בבוחריה. אין שותף אחר מלבד מפא"י. אין תורה ואין קמח - מתלוננים הבוחרים. פנקס מתרעם על הודעת שר הקיצוב על יבוא בשר בכנסת. זה היה בנגוד להחלטת הממשלה הזמנית. יש לפייס בענין זה הרב מיימון. אין הידברות בקואליציה. המצב בצבא גורם להפקרות. יש צורך בפלוגות דתיות. בצבא נותנים אוכל כשר בצלחת לא כשרה. המצב בגדנ''ע לא בסדר. מיואש משזר בעניני תרבות. אלדמע שפוטר - נתמנה למנהל במגדל גת. . / . {0019-11} שאג קובל על ראש-הממשלה שנתפס לדעה שהדתיים רוצים בכפיה דתית. אין דתנו שוה לדתות אחרות. הדת שמרה עלינו ונתנה לנו גבורה. הרב מיימון השיג הכרת שויון האשה מהרבנים. אל לתת להכות עם ישראל לרסיסים. מינץ מזכיר תפוצות ישראל. שם מרובים הדתיים. התורה היא מעל המדינה. גם בין האדוקים יש אנשי רוח. אונו - שואל מהו יסוד השותפות? הקונצפציה שעם ישראל אינו ככל העמים. היחס לצבור הדתי רע, כי במקומות הקובעים אין יחס מתאים. סימן - גדנע. מנסים להתחכם כלפי הצבור הדתי ("הבה נתחכמה"). הודיתי שאני תקשה בדיבור - איני סבור שטוב לברר בתקופה זו כל הבעיות. מוטב לתת לכמה בעיות "לישון". לא הגיעה שעת הכרעה והתמודדות פנימית. הסברתי שלא באתי אצלם כנציג מפא"י. אם רוצים להידבר עם המפלגה - עליהם לשבת עם נציגי המפלגה. אין המפלגה בדעת אחת ביחםה לדתיים. יש שתי מגמות (אם כי אין כל הדעות מתמצות במגמות אלו): מגמה של שותפות אורגנית למרות חילוקי דעות, מתוך הוקרה ליהדות המסרתית ומתוך הוקרה למסורת וערכה אם כי לא בדרך הדתיים, ויש מגמה של שותפות פוליטית, תועלתית בלבד, בחינת כאילו כפאם שד. יש בוודאי גם בחזית גישות שונות. אין כל אפשרות לחבר פרוגרמה חדשה. קבענו שני . יסודות: חיובי (סיפוק צרכי דת צבוריים) ושלילי - מניעת כפיה דתית. אנו קיימנו ונקיים החלק החיובי. החזית אינה מקיימת החלק השלישי. הם רוצים בכפיה. מה זאת כפיה? לא הכופה קובע אלא הנכפה. הטלת שמירת הדת בכוח המדינה זוהי כפיה.' קיבלנו על עצמנו שבת וחגי ישראל לא מתוך קומפרומיס - אלא לגופם ונעשה זאת גם בלי החזית. אבל לו הצד הדתי שבחגים. רק גיטין ואישות קיבלנו על עצמנו הצד הדתי - ותו לא. חלקתי על דעתו ש שהמקשר אותנו (מפא"י והחזית) היא קונצפציה מה זה העם היהודי. המקשר זה העם היהודי. עליה ובנין - לשם כך מדינה ולשם כך שותפות. זה העיקר. הצלת היהדות - אהבת ישראל. חלקתי על דעת שאג שהת רה הצילה אותנו. רוח ישראל הצילה אותנו - רוח זו חיה בנו, היא תתגלה בכל פעם בצורה אחרת. . / . {0019-12} שפירא הציע ועדת מצומצמת לברר מה זאת כפיה דתית. בשבע ארוחת ערב לכבוד גרנות. השתתפו כל חברי הממשלת מלבד מיימון, לוין וגולדה. נוכחו גם פרדר, אידוב, הררי. נאומים קצרים בתכלית. בערב שיחה עם ראובן: שרות מודיעין, בתי זיקוק, העברת מוסד העליה לממשלה.