יומנים > יומן - מלא 28/07/1930

{P001} {0102-101} 28.7.30 גולדרס -גרין בועידה זו לא עשיתי לי רשימות בשעת המו"מ -ואני מצטער על כך, כי הועידה היתה רבת ענין ומאלפת. בחמשת ימי הועידה נידונו רוב השאלות המעסיקות את האימפרי העצומה,ונתבררה נקודת הראות של תנועת הפועלים בחלקים השונים של הקומונוולט ונתג הסתירות והקשיים העצומים שבין המטרופולין ובין בנותיה, העומדות ברשות עצמן, וכמ כן הקשרים האמיצים המרתקים אותם בלי כל כפיה של שלטון עליון. באו גם לידי גלוי האפשרויות הסוציאליות ,הכלכליות והמדיניות -אפשרויות שכמעט אין קץ וגבול להיקפן ולחשיבותן העולמית -של הכוח החדש המשטלת לאט לאט אך בבטחה ובכשרון של האימפריה הענקית והמורכבת הזאת -כוחו של מעמד הפועלים. את כל הויכות בועידה אפשר לחלק בשני חלקים לא שוים: הויכוח האחד -שתפס שלושת הימים הראשונים של הועידה - היה בעיקרו בין הפועל האנג ובין פועלי הדומיניונים . הויכוח השני - במשך שני הימים האחרונים -וכוח בין משר המושבות וממשלת הפועלים בכללה ובין המושבות , הודו וא"י. מהועידה הראשונה בשנת 1925 כמעט שלא נשתנה הרכב הארצות המשתתפות. כמו אז השתתפו בריטניה הגדולה 21- צירים ,12 ממפלגת העבודה ,9 ממועצת הטריד-יוניונים, הודו 6- (בועידה הראשונה רק שנים) ביניהם גם מוסלמי אחר מוחמד עמר רג'ב, שלא השתתף אף פ (נוכח גם יחד עם ס.צ. ג'ולי בקונגרס בשטוקהולם) מדינת אירלנדיה החופשית 3- צירי צפון אירלנד -ן ,זלנדיה החדשה - 1, אוסטרליה 2-. אפריקה הדרומית - 3 , ביניהם י ציר הפרלמנט Maurice Kentridge (מליטה כמובן), ציוני הנוסע בקרוב לארץ, יהודי ל כל כך סימפטי, אוהב לדבר הרבה ו"להתיידד לאנשים גדולים. מקנדה -שנים, מאיי הודו (טרינידד וגרנדה )3-,מגויאנה הבריטית 2, מא"י 3- ,פ.אדלרר וסטנברך משני האינטרנ מהדומיניונים לא היה אף ציר אחד שהשתתף בועידה הראשונה, רק א"י ,הודו וגויאנה ה המשיכו אח מסורת ציריהם. כפי שהוסכם בישיבה מוקדמת היו הישיבות כבפעם הקודמת צריכות להיות רק בבוקר, משעה 9.30 עד אחד, ורק ליום האחרון -יום ו' 25 ליולי, נקבעה למפרע גם ישיבת צהר אולם הפעם יצאנו מגדר הסידור המוקדם וכמעט בכל יום נמשכה הישיבה גם אחרי הצהרים סדר היום -יום ב'(25 יולי) פתיחה ע"י ריט הונזרבל, ג.ה.טומס , והרצאה על הגירה מאת ג' בירד -יו"ר המועצה הכללית של הטריד-יוניונים באנגליה ,ונאום של ו.לן, סג לדומיניונים. ביום ג' -יחסים כלכליים ופוליטיים, בין חלקי הקומנוולט, המרצה ארנסת בוין הט.-י ביום ד' -שאלות סוציאליות ואינדוסטריאליות בבריטניה הגדולה והדומיניונים -המרצה סוזן לורנס, וביטוח סוציאלי -המרצה א. א . הודו , ציר הפרלמנט ,מהטריד-יוניון-ק ביום ה' - הרצאת דר שילס על משרד המושבות , הרצאות -צירי א"י ,הודו המערבית (טרינידד וכו' ), א"י -הפתוח , אני, הודים באפריקה הדרומית -הפותח שיוו ראו מהו {0102-102} ביום ו' - הודו, הפותח נ.מ. ג'ולי. לאחר הצהרים הרצאת פ.נ. בקר (משרד החיצוני) על המדיניות האינטרנציונלית של ממשלת הפועלים, א.ל. פולטון (מועצת הט.-י.) - על הפועלים בחלקי האימפריה השונים. לכל פותח ניתן רבע שעה, לכל מתווכח 10 רגעים, למעשה לא נשמר הצימצום הזה, ומי שרצה דבר יותר. אני דיברתי כארבעים רגע בפתיחתי על שאלת א"י. ליום שבת לשפני הועידה, הוזמנו לצ'קרס, נוה הקיץ של נשיאי הממשלה הבריטית. זהו כמרחק שתי שעות מלונדון, ארמון אצילי אנגליה שנבנה במאה האחת עשרה, ונמצא ד רבם במשפתח קרומבל-ססיל, ובעלו האחרון לורד לי מסר אותו במתנה לאומה לשם מקום מ בשביל הפרים מיניסטרים בשעתם. הסביבה מרחיבה עין בגבעותיה ואלוניה העתיקים, האמ מבחוץ-עשוי לבנים ואינו מגלה כל סימן של עושר ויופי - אולם בפנים! אוצרות של תמ יקרות מגדולי אמני העולם מכל הדורות. שכיות עתיקות ממלכי בריטניה ומשפחת קרומבל ספרים יקרי ערך, חדרים שופעי תפארת קדומי, רהיטים עתיקים מעשה מלאכת מחשבת, שטי פרס ודמשק מהמין הכי טוב ויקר, באחד החדרים שמשות משובצות כותרות כל דרי הבית ל החל מאחד האוירלים בתחילת המאה השתים עשרה, וגמור בשלושת הפרים=מיניסטרים שהספי ממתנת לורד לי - לויד ג'ורג', סטנלי בולדוין, ג' רמסיי מק-דונלד. הארמון בנוי בגאי, מוקף בגעות ירוקות מבהיקות ברעננותם, ובפשע האילנות הכבירים, עתיקי ימים, רחבי סדן וגבהי קומה. כמה לא ידוע בעולם הנוף הנהדר שבו נתברכה ארץ הזאת! על יד שער החצר חיכה לנו מקדונךד הןא נשץנה הרבה צזצם ש]גשץחן ב]עפ האלרןנה לפני חמש שים. שערותיו הלבינו כליל, פניו נפלו ונתקמטו, אולם קומתו עדיין זקופה ועיניו מבריקות כמקודם. אחרי דברי הברכה ניגש ואמר "אני שמח לראותך פה, כי במקו איני יכול לצערי להפגש אתך". (לפני שבועיים שלושה הודיעה המזכירה שלו רוזה לדב, שמקדונלד עמוס עבודה ולא יוכל לראותך. שאלת א"י שייכת למשרד המושבות, והוא רק י קשיים חדשים אם יתערב בדבר מעל לראש הדפרטמנט המתאים) לאחר שתית תה הוליך אותנו בלוית בנו מלקולם, שהיה לבוש שמלה סקוטית, בחדרים ובסביבה ובמשך שעתיים סיפר על ההיסטוריים הקשורים במקום. על התמונות ויוצריהן, על חלופי בעלי הארמון במשך שמו על השכיות העתיקות וערכן, על מלכי אנגליה וגבוריה שהזדמנו במקומות אלו, על שריד על הקרבות שנערכו בסביבה, על ריבות האצילים, על היופי, ההדר, והעושר שנערם פה - להשתחרר מרגש קנאה מרה.. כמה העם הזה מעורה בארצו ובמסורת העבר שלו - וכמה כוחות נוער פועמים בתוכו..מדל התרומם האיש הזה ובשם פועלי אנגליה הוא מושל על האימפריה הכי אדירה בהסטוריה הא ראשון לממשלת פועלים ראשונה ונושא בחובו את כל העבר העשיר של ארצו, מתגאה בשושל הגדולה של קודמיו ומעצב במו ידיו את חזון העתיד של אומו העובדת בדרך המיוחדת של לבדד-זה אשר ממשלתו פרושה על כל קצות תבל.. {0102-103} כשנפרדנו אמר לנו - לדב ולי בצחוק: אתם נותנים לנו פרובלימות איומות. איני יכול לצערי לראות אתכם בלונדון. כשאיש רואה אותו, מיד נמסר הדבר לעתונים, ובאים אנשים אחרים בטענות למה קבלת את פלוני, עליך לקבל גם אותי. לי אשכח לעולם את הי הטובים שסידרתם לי כשהייתי אורחיכם בא"י: - לפני כך ניגש לשוחח עם דב, אך ניגשו מיד איזה אנשים אחרים והשיחה נפסקה. הוא רק הספיק להגיד ששמע שהסוכנות היהודית קבעה סעיף בחוזה על המתישבים, שאסור להעסיק פועלים ערבים, ודבר זה עלול להתפרסם בכל הודו, וסיפר שביקש שימציאו לו נ החוזה. ברור שדבר זה קבל מפספולד, שכנראה רוצה להבאיש את הסוכנות בעיני חבריו בממשלה התומכים בנו. כרגיל בכינוסים כאלה סידרו לצירים סעודות: ביום ג' מטעם מועצת הטריד-יוניונים (בזה לא השתתפתי - גולדה ודב מילאו את חובתם), וביום ד' בערב - מטעם המפלגה. זו באחד האולמות של הפרלמנט והשתתפו בה כמעט כל חברי הקבינט (מלבד סנוידן ופספילד) מקדונלד ישב ראש, אחרי האורחה - וכל ויין כיד המלך - שתה היו"ר ואתו יחד כל הנו ל"הוד רוממותו המלך". מקדונלד נאם לכבוד צירי חוץ-כיד הדיבור הטובה עליו: על לו החופש באנגליה שתמונותיהם פארו את קיר החדר, על המסורת של אם הפרלמנטים, על יצי הדורות הגדולה הנקראת בשם דימוקרטיה אנגלית ואימפריה בריטית, על הלאומיות ובין- על הקשר הרב עם העבר של האומה וההווה והעתיד של האנושיות כולה, על המגמות החיוב והשליליות שבארצות מעבר לים-בדומיניונים בהודו, בארצות המנדט, על נטיות ההתבדלו ההתחרות הפנימית וברמז לנו - שישבנו במקרה ישר מולו-לארצות המנדט הנלחמות בפורו לאומי נגד האומן (guardain) שלהם".. ציר אוסטרליה צ'רלז קרופט - מהגר מאנגליה שהלך לפני 32 לאוסטרליה - ענה בנאום ברכה לפועלי אנגליה, אח"כ ברך רוברטס מניו- מהגר מאירלנדיה, בשם צירי חו"ל את תנועת הפועלים הבריטית וארטור הנדרסון פנה לו פועלי אנגליה בנאום נהדר ופטטי על הסבל והקרבנות של חלוצי תנועת הפועלים הבריטי שהאיגוד המקצועי היה אסור באנגליה, וכל כינוס של פועלים היה עלול להאסר ובעד כל היו שולחים את המנהיגים לעבודת פרך או ארץ זרה ועל החייל אשר הפועל האנגלי עשה הכלכלי וגם בשטח הפוליטי, שגילויו העליון נתממץ בחדר זה, וכל הצירים - ובתוכם י for he is a Jolly good fellow א.ג'. קוק-קמו על רגליהם ושרו לכבוד מקדונלד והריעו שבע פעמים בהתלהבות מגולפת קצת. במקרה נזדמנו המקמות שלנו אל השולחן על יד שני סגני מיניסטרי המושבות והדומיניונים-שולס ישב ליד דב ולן ישב מולי, סנל מצד אחד, וקוק מצד שני, מוריסו המיניסטר לטרנספורט, ישב מול גולדה, שאל בצחוק אם יש לנו בטחון שיתנו לנו לשוב לן שאל אם לא היינו יותר מרוצים מסגנותו הוא במשרד המושבות מאשר מסגן הנוכחי וה שפך כל הזמן את מרירותו באזני דב על המלחמה שלנו נגד ממשלת הפועלים, על הבקורת פוסקת שלנו נגד כל הפיקודים מבלי לציין אף פעם את החיוב שבם עושים, וקוק ניסה ב ובפתוס כדרכו להוכיח ללן ושולס את המצב הנוראי של יהודי פולין אשר ראה במו עיני בקטוביץ בועידת כורי העולם. דב בינתיים עסק בהצלחה רבה באספת חתימות הנוכחים על {0102-104} הנדפס בכותרת ההוז אוף קומונס - החל מנשיא הממשלה וגמור בכושי מרישו מטרינידד ואשת הציר הבנגלי אשר אינה מדברת ואינה שומעת אלא בנגלית. למסיבה זו לא היה כל ערך פוליטי, כמובן, אבל זו היתה דימונסטרציה שלא מדעת הריבולוציוני האיטי המתחולל במטרופולין של האימפריה העולמית, ארמון וסט-מינסטר הגאה ששימש מאות בשנים מרכז שילטון של כת האצילים ובעלי הון, ואשר עוד לפני שלו שנה כמעט לא ראה בין כתליו שליח עממי אמיתי, נהפך עכשיו למכשיר פוליטי בידי מעמ הפועלים האנגלי, ומזכירי יוניונים הועמדו על יד ההגה של ממלכה החולשת על רבע כד הארץ, ורבע המין אנושי, ואם כי קערת השיעבוד והניצול לא נהפכה עדיין על פיה-הרי נשמעת נעימה חדשה אנושית, פשוטה, נעימת חברים, במסיבה שבה נפגשים חברי קבינט בר מזירי האינטרציונל המקצועי והסוציאליסטי, צירי הפועלים מהודו וניו-זלנד, אוסטרל וא"י, בין דתות, אומות, גזעים וצבעים שונים, הבית כלפני מאות בשנים אפוף מסורת תמונות אלופים ורוזנים, אדמירלים ומצביאים מקשטות את החדרים "הוד רוממותו המלך" נעשה עדיין בשמו-אבל איזו תמורה בתוך זה אולי יהיה אחד הפרדוכסים הכי גדולים בה העולמית, שהאימפריה הכבירה החלה להתפורר בשלטון בעלי ההון התלכד והתחדש נעוריה הודות לעלית מעמד הפועלים לשלטון. הסתירות העמוקות שבין האם ובנותיה, בין הגזע והעמים המשועבדים. בין המטרופולין האונדוסטריאלית והמושבות החלקאיות, בין המטרו האינדוסטריאלית והמושבות החלקאיות בין התרבות העליונה והפרימיטיביות הברברית - נגד קיום האימפריה, סתירות אלו יתישבו על ידי הכוח החדש שעולה לגדולה, כוח הפוע אשר עם כל יניקתו העמוקה ממקורות העבר הלאומי, הוא מחונן בכשרון הסתגלות ובנועז מאין כמוה. ומבלי להעמיס על עצמו למפרע משא כבד של שיטות ופרנציפיונים מלאים ימצא מתוך גישושיו הזהירים את הדרך להפוך האימפריה המתרוצצת והמתפוררת לקואופרצ עמים בתוך קומונוולט המיוסד על הסכ ורצון חפשי כאשר עשו עם הדומיניונים. היום הארישראלי בועידה היה ביום חמישי 24 יולי, לכתחילה נקבע הסעיף על א"י ליו שישי, וביום ה' היו צריכים לדון על הודו, אולם לפי בקשת צירי הודו שונה הסדר. ההודים חכו לידיעות מארצם על המו"מ עם גנדי מכלאו ומפני כך רצו לאחר את ו לפי הסדר עמד מקודם לעיון הסעיף על איי הודו המערבית - טרינידר גויניאה הבריטית וגרנדה. מאיים אלה באו הפעם משלחת גדולה - שלושה כושים ושני ילשים תערו לבנים. היו"ר בישיבה זו היה בן טולט, סגן יו"ר של מועצת הקונגרס של הטריד-יוניו הפותח היה ד"ר שולס, סגן מיניסטר המושבות, הוא לא נגע בשאלת א"י, אך הזכיר רק ש הא"י הוא הנו קשה ועוד ידובר בו בהמשך הישיבה. אולם דבריו על דרך משרד המושבות, חשיבותם לעצמם, יש להם ערך מיוחד כסמלנו, כי הם שופכים אור על המצב הכללי של מש המושבות, שיטת ממשלת הפועלים והמסגרת הכללית שבו נתון הענין שלנו. ואני אמסור כ תמצית דבריו עד כמה שאפשר בשלמותם. העם האנגלי, הפרלמנט והעתונות אינם מכירים ואינם מעריכים את הקשיים של משרד המו האחראי לחמישים מושבות בנות של 60-50 מיליון איש מכל הגזעים, הצבעים, הדתות, למ מהעמים הנו פרימיטיביים בערבות אפריקה השחורות, ועד הישובים הכי מפותחים מיוצאי {0102-105} בכמה מושבות וארצות מנדט. מפלגת העבודה מתאמצת לגלות לעם את דרכה ביושר לב ובלי )Trustuship( הפרינציפיון הראשון המדריך אותנו ביחס למושבות הוא פרינציפ הפקדון עלינו לפקח ולשמור שהעמים הפרימיטיביים שאינם מסוגלים עדיין לנהל את עצמם, לא י ולא ינושלו ע"י אחרים. הפרינציפיון השני שלנו הוא - להכשיר את כל העמים ולתת להם האפשרות להגיע לידי שלטון עצמי ולשתוף חפשי בקומונוולט. אנו קשורים כמובן למסורת הפוליטית של אנגלי רעיון הפקדון הוא ישן, אולם לפני ממשלת הפועלים לא היה רעיון זה מלווה פוליטיקה של הגשמה ולא היתה לו מטרה סופית ברורה. ורק מפלגת העבודה קבעה לעצמה מטרה מפור מה הם הקשיים שלנו? האדמיניסטרטורים והפקודים המנהלים עניני המושבות במקומם, חונכו במסורת אחרת וברעיונות אחרים מאלה של מפלגת העבודה. לנו, בזמן הקצר של שלטוננו, היתה כבר הש בכיוון פעולתם, אולם הרגלי מוח ומחשבה אינם משתנים בנקל. אנו מנסים להביאם לידי שיעבדו ויתנהגו עם התושבים כמו שהיינו רוצים. והדבר אינו קל ביותר, עלי אמנם לה שמצאנו לויליות מלאה מצד הסיוויל סורוויס, אולם קשה להם להגמל מדרכי מחשבה מסור בועידה הקולוניאלית שנתכנסה זה עכשיו בלונדון, שמנו לפני מושלי המושבות את העיק שלנו, ואני שמח להגיד שמצאנו תגובה רצויה. הקשיים טבועים גם בעצם המושבות, יש מושבות ההמוגניות של עמים פרימיטיביים, שם יכלה הפקידות לכוון כל פעולתה לטובת הילידים. במושבות אלה לא מרשים למכור קר אלא תחת השגחה מעולה. הקושי במושבות אלה הוא הטלת מסים על ילידי הארץ, הטיפול ב וההשגחה על מנהגים מזיקים. שאיפתנו במושבות אלה היא להכשיר את הילידים לעמוד על בכמה ממושבות כאלה נהוגה השיטה של שלטון אי דירקטי - אנו משתמשים במכשיר השבטי לנשואי השבט לפעול כסוכני הממשלה, לצערי יש מגמה לראות בשיטה זו מטרה, אני רואה זו רק אמצעי למטרה. עד כמה שאפשר עלינו להרכיב בשיטה זו אמצעי בחירה דמוקרטית. הפרימיטיבי הוא לדעתי יצור דימוקרטי. נשיא השבט, כשעומד מאחוריו כל התוקף של הצ הבריטי - הריהו עלול להפך לכוח מסוכן ביחס לעמו הוא ממשלת הפועלים היתה הראשונה שדרשה ביטול גמור של כל עבודות אונס במושבות כאלה בחבר הלאומיים. לשם השגת הסכמת צרפת, בלגיה, והולנד היינו מוכרחים להסכים לפשרה טיפוס שני של מושבות - בעלות ישוב מעורב, שמלבד הילידים יש גם הודים ולבנים (כמ כאן מתחיל ה"טרובל", ולממשלת הפועלים תהיה כאן מלחמה קשה, ודאי ראיתם את הספר ה המזרח אפריקה. מצד הלבנים וההודים יש לנו צרות וקשיים - אך אין כל קושי בידיעת ומטרתנו אנו. יש מושבון יותר מפתחות, כגון ציילון, הונג-קונג, הודו המעבית, מלוה- ובהן הקשיים הם גדולים. יש גם ארצות מנדט-טנגניקה, קמרון ועוד, אחדות מהן נוחות, אחדות - קשות, הקושי ה גדול הוא בא"י - עליה ידובר אחר כם. {0102-106} מה עשינו בתור ממשלת פועלים? בדקנו קודם כל את חוקי העבודה במושבות, ומאצנו שכמה מהם גרועים מאד מאד. (כגון באיי הודו המערבית) והעירונו עליהם את אזני המושלים. יש טעות אחת הנפוצה מאד בדבר הכוח הרב שיש למשרד המושבות. סוברים שדי למשרד לשלוח מכבת למושל - והמצב י מיד. בארצות פרימיטיביות ביותר הדבר אפשרי. גם כאן עלינו לברר מה היא דעת הפקיד המקומית, שיש לה ידיעה בלתי אמצעית על תנאי המקום. אולם במושבות שיש להן קצת אבטונומיה - ביחוד מועצות מחוקקות - כמו בהודו המערבית, המצב קשה. האנשים שעזבו לפני מאתיים שנה את אנגליה והתישבו במושבות אלו לקחו אתם את הדעות וההשקפות ששר בימים ההם ואינם רוצים לשמוע עד היום על כל שינוי. הם נלחמים בכל תוקף נגד השלט הדאונינג-סטריט. יש הכרח שחוק הפיצויים במקרי אסון ישתרר בכל רחבי האימפריה. יש אמנם קושי עם הישובים החקלאיים, יש גם קושי עם חברות הביטוח, שאינן מסכימות לבט בארצות כאלה את הבעלים. יש שאלת שכר מינימלי, פנסיה לזקנה. תקנו בכמה מקומות את לפועלים צעירים. יש מושלים שמתנגדים לתיקונים אלה, בטענה שהם עדיין מוקדמים. בו הקולוניאלית דברנו עם המושלים על כל השאלות הללו. עמדנו ביחוד על השכר הנמוך הנ באיי הודו המוערבית, שהביא לידי התעשרות עצומה של הפלנטטורים, אשר גם בשנות הפר הכי טובות לא היטיבו את מצב הפועלים, ומפני כך עזבו הפועלים הכי טובים את הארץ למקומות שבהם השכר יותר גבוה. הקצבנו מיליון פונט לשנה לפיתוח המושבות בצורת הלוואות לעבודות צבוריות - השקאה יבוש, מסלות וכו'. עשינו מאמצים להגדיל את השכר העבודה. לדעתי הדרך הכי ט להיטיב את מצב הפועלים במושבות - לתת להם זכות בחירה, למען יהיה בידם נשק להלחם מצבם. בכל המושבות היתה עד עכשיו זכות הבחירה מצומצמת במקומות שדרושים מאתנו של הרי נדמה לי שהצעקה הכי גדולה באה מחוגים אוליגרכיים שרוצים שלטון לעצמם, ואינם כלל וכלל שהשלטון ימצא בידי העם הפשוט. אין אנו רוצים שהשלטון יתרכז בידי קומץ הגשמנו בציילון קונסטיטוציה הנותנת זכות בחירה לכל בן 21. אנחנו עושים שם נסיון של דומוקרטיה בקרב עם מזרחי, ואני מתגאה שיש לי חלק במפעל זה. באו משם ודרשו סט של קומיניון וכשאמרתי להם שאנו מתכוננים להעניק זכות בחירה לכן איש בלי הבדל מע נתחלחלו והתנגדו בכל תוקף. הנסיון בהודו של שיטת הדיארכיה (שלטון כפול) לא הצלי עמדנו שם לפני שאלה כיצד לגלות את התהום בין חוסר כל שלטון עצמי ובין אבטונומיה שטרם הגיעה שעתה. אני מאמין באוולוציה מודרגת. בזכרנו את כל הסבל של חלוצי הדימוקרטיה בארצנו - אנו רוצים למנוע סבל זה מארצות אחרות. מה בצע בממשלת פועלים אם לא נהנה את הארצ נסיוננו? )in the line light( צרתנו היא שאנו עומדים יותר מדי לעיני דעת הקהל הודות למבקרינו החריפים. אחרי שולס דברו באי כוח איי הודו המערבית - ויכוח זה תפס את כל ישיבת הבוקר (גולדה כבר חשבה את גילוס שהוא דיסר בכוונה שלא ישאר זמן לויכוח האר"י - אולם ז חשד שוא). {0102-107} באי כוח מערב הודו דרשו דומיניון סטטוס לאייהם, זכות בחירה כללית, הרמת שכר העבודה, חוקי הגנה, הגנה לתעשית הסוכר - מקור העושר העיקרי של האיים - עזרה לפי משק האורז, השכלה לעם וכדומה. שולס ענה בהסכמה פרינציפיונית לרוב הדרישות. אחד הנואמים הרישו, כושי מצאצאי העבדים שהוכנסו מאפריקה לאיי הודו המערבית, הקסים את הועידה בנאומו המזהיר - כאן דבר באמת מאד נואם בחסד עליון, שעלה על כל שדברו בועידה זו. הומור, פתוס, חריפות, תוקף, סטירה, הגיון, יופי של ביטוי ואינ ריתמוס השפה והקול - כל המעלות שאפשר למנות בנאום מחונך התאחדו בדברי הכושי הזה הקומה, עב השפתיים, שטוח האף ושנון הלשון. בכשרון רב דבר גם כושי שני, קריצ'לו מגויאנה הבריטית. במרירות רבה דבר קפיטן ציפריאני בן-תערובת. הוחלט על ישיבת אחר הצהרים - להמשך הויכוח. ישיבה זו נתקיימה במקום אחר, בחדר אחת ועדות הפרלמנט והחלה בשעה שתיים אחרי הצהריים. אני פתחתי בשאלת א"י. האנגלי לא היו רבים כי היו עסוקים בישיבת הפרלמנט וישיבת המפלגה הפרלמנטרית שהתקיימה ב נסל נכנס לרגעים אחדים, וכשצלצל הפעמון ההצבעה - ברח. אם זה היה במתכוון או במק להגיד. מצירי חו"ל היו כמעט כולם. ישב ראש פולטון. עוד יומיים לפני הויכוח נשאל אחדות על מה אנו רוצים לדבר. גילוס שאל ממני. המזכירה שאלה מגולדה, שולס שאל את בארוחת הערב ושם פנו בשאלות אל לקנטרוג'. אני הכינותי את נאומי בכתב, אולם אחרי של שולס החלטתי להוסיף בעל-פה כמה דברים. את הנאום שלחתי להם לחוד, לא כפי שהי כתוב לכתחילה, אלא כפי שנאמר. אני צריך כאן להוסיף בירור קטן. היתה לפני שלאה, בכל השאלות העיקריות שלנו - קרקע, משטר, עבודה ועוד, או להתרכז בשאלה המרכזית ו עליה. החלטתי לעמוד בעיקר על שאלה אחת זו - משני טעמים: א) קוצר הזמן, באופן רש לי, כמו לכל מרצה, רק רבע שעה, ואי אפשר בזמן קצר זה לברר במידהמספיקה את כל הס הפרובלימות שלנו. ב) קוצר המשיג ידעתי שאנשים זרים לא יוכלו למצוא ידיהם ורגליה אחת קצרה בלאברינת המסובך של עניני א"י, ורק יתבלבלו בתוך התסביך המשונה הזה שה הפוך ושלא כדרך הטבע וההגיון הרגיל. ולאחר מעשה מדמה לי שהדרך שבחרתי היתה הנכו הנאספים הקשיבו היטב. אדלר בחן כל מלה ומלה. שולס היה עצבני ומרוגז. כשציטטתי א הרשמי על מצב העבודה, לאחר המאורעות הביע השתוממות ושאל מי פרסם את הרפורט, ותמ שזהו הרפורט של ממשלת הוד מלכותו לחבר - הלאומיים. מיד אחרי דבר קנטרוז בטון של על כל עניני הארץ-קרקע, חקלאות, מסים, מכס, עליה, חוק עבודה, מאורעות, ערבים, פ ואיש לא הבין כלום. כשהזכיר את "ידידי הדר שולס" פנה שולס לגילוס ושאל אותו מה אחרי קנטרוג', דברה גולדה - ונרעשתי מעוז דבריה. נאומה זעזע את הועידה, היא דבר בתוקף, במרירות, בכאב, ובטעם. אם כי שמעתי על הצלחתה בועידת הנשים ובאספות אחרו ע"י מפלגת העבודה במקומות שונים - היו לי דברים הפתעה עצומה. אחריה דבר דב על ח ויחס ממשלת א"י לפועלים ולעבודה. שולס ענה בנאום ארוך. שהיה בו הרבה מרירות. הוא בקש לא לפרסם את דבריון כי אינו מדבר בשם הממשלה ולא לעתונות, אלא באופן בלתי פורמלי. על פט הרשימות שלי ושל דב למסור את דבריו כמעט מלה במלה: (את הנאום אני שולח לחוד) {0102-108} אחרי תשובת שולס פתח שיוו ראו מהודו בשאלת ההודים באפריקה הדרומית govt -ושולס ענה לו. במשך דבריו כשהזכיר את ממשלת הפועלים אמר במקום מ Jewish Government כל האולם פרץ בצחוק . הוא לא תפס סיבת הצחוק ,וכשגילוס PRO Jewish Government :אמר לו מה הצחוק ענה בחריצות: כוונתי היתה להגיד כל הויכות הארצישראלי נמשך כשלוש שעות. כשנגמרה הישיבה נכנסנו לקפה סמוך -גולדה ,גילוס ,אדלר ,זונסון הארלנדי ואננוכי, ושוחחנו שעתיים על עניני א"י . גוליס הודה שהממשלה עשתה משגה בעכוב הע אולם אנו מגזימים לדעתו בבקורת נגד הממשלה. אדלר היה ידידותי. הציונות היא אמנם אוטופית - אבל תנועת הפועלים בארץ, היא עובדה ,ומפעלה חשוב וח אורגני של התנועה הסוציאליסטית, {0102-109} העתק מכתבו של בן גוריון היום הארצישראלי בועידה היה ביום החמישי, 24 ליולי. להתחילה נקבע הסעיף על א"י ליום ששי, וביום ה' הי צריכים לדון על הודו, אולם לפי בקשת צירי הודו שונה הסדר, ההודים חכו לידיעות מארצם על המו"מ עם גנדי בכלאו, ומפני כך רצו לאחר את וכוחם. לפי הסדר עמד מקודם לעיון הסעיף על איי הודו המערבית טינידד, גויניאה הבריטית וגרנדה. מאיים אלה באה הפעם משלחת גדולה - שלושה כושים ושני ילדי התערובת, כמעט לבנים. היו"ר בישיבה זו היה בן-טילס, סגן יו"ר של מועצת הקונגרס של הטרייד-יוניונים. הפותח היה ד"ר שילט, סגן מיניסטר המושבות. הוא לא נגע בשאלת א"י, אך הזכיר רק שהמנדט האר"י הוא הכי קשה ועוד ידובר בו בהמשך הישיבה. אולם דבריו על דרך משרד המושבות, מלבד חשיבותם לעצמם, יש להם ערך מיוחד גם לנו כי הם שופכים אור על המצב הכללי של משרד המושבות. שיטת ממשלת הפועלים והמסגרת הכללית שבו בתוך הענין שלנו. ואני אמסור כאן את תמצית דבריו עד כמה שאפשר בשלמותם. "העם האנגלי, הפרלמנט והעתונות אינם מכירים ואינם מעריכים את הקשיים של משרד המושבות, האתרתי לחמשים מושבות בנות ישוב של -50 50 מיליון איש מכל הגזעים, הצבעים, הדתות, ומצב התרבות, מהעמים הכי פרימיטיביים בערבות אפריקה השהורות. ועד הישובים הכי מפותחים מיוצאי אירופה בכמה מושבות וארצות המנדט. מפלגת העבודה מתאמצת לגלות לעם את דרכה ביושר-לב ובלי עקיפין. הפרינציפיון הראשון המדריך אותנו ביחס למושבות הוא פרינציפ הפקדון (טרוסטשיפ). עלינו לפקח ולשמור שהעמים הפרימיטיביים שאינם מסוגלים עדיין לנהל את עצמם - לא ינוצלו ולא ינושלו ע"י אחרים. הפרינציפיון השני שלנו הוא - להכשיר את כל העמים ולתת להם האפשרות להגיע לידי שלטון עצמי ולשתוף חפשי בקומונוולט. אנו קשורים כמובן למסורת הפוליטית של אנגליה. הרעיון {0102-110} הפקדון הוא ישן, אולם לפני ממשלת הפועלים לא היה רעיון זה מלווה פוליטיקה מסוימת של הגשמה ולא היתה לו מטרה סופית ברורה. ורק מפלגת העבודה קבעה לעצמה מטרה מפורשת. מה הם הקשיים שלנו? האדמיניסטרטורים והפקידים המנהלים את עניני המושבות במקומם חונכו במסורת אחרת וברעיונות אחרים מאלה של מפלגת העבודה. לנו, בזמן הקצר של שלטוננו, היתה כבר השפעה ידועה בכיוון פעולתם, אולם הרגלי מוח ומחשבה אינם משתנים בנקל. אנו מנסים להביאם לידי כך שיעבדו ויתנהגו עם התושבים כמו שהיינו רוצים, והדבר אינו קל ביותר, עלי אמנם להגיד שמצאנו לויליות מלאה מצד הסיוויל סורוויס, אולם קשה להם להגמל מדרכי מחשבה מסורתיים. בועידה הקולונילית שנתכנסה זה עכשיו בלונדון שמנו לפני מושלי המושבות את העיקירם שלנו, ואני שמח להגיד שמצאנו תגובה רצויה. הקושיים טבועים גם בעצם המושבות, יש מושבות הומוגניות של עמים פרימיטיביים. שם יכולה הפקידות לכוון כל פעולתה לטובת הילידים. במושבות אלו לא מרשים למכור קרקע לארופיים, אלא תחת השגחה מעולה. הקושי במושבות אלה הוא מטלת מסים על ילידי הארץ, הטיפול בבריאות העם וההשגחה על מנהגים מזיקים. שאיפתנו במושבות אלה היא להכשיר את הילידים לעמוד על רגליהם. בכמה מתושבות כאלה נהוגה השיטה של שלטון אי-דמוקרטי - אנו משתמשים במכשיר השבטי ומניחים לנשיאי השבט לפעול כסוכני הממשלה. לצערי יש מגמה לראות בשיטה זו מטרה. אני רואה בשיטה זו רק אמצעי למטרה. עד כמה שאפשר עלינו להרכיב בשיטה זו אמצעי בחירה דימוקרטית. האדם הפרימיטיבי הוא לדעתי יציר דימוקרטי, נשיא השבט, כשעומד מאחוריו כל התוקף של הצי והצבא הבריטי - הריהו עלול ליהפך לכוח מסוכן ביחס לעמו הוא. ממשלת הפועלים היתה הראשונה שדרשה ביטול גמור של כל עבודות אונס במושבות כאלה בחבר הלאומים. לשם הפגת הסכמת צרפת, בלגיה והולנד היינו מוכרחים להסכים לפשרה ידועה. {0102-111} טיפוס שני של מושבות - בעלות ישוב מעורב, כשמלבד הילידים יש גם הודים ולבנים (כמו קניה). כאן מתחיל "הטרובל", ולממשלת הפועלים תהיה כאן מלחמה קשה. ודאי ראיתם את הספר הלבן על ארצות מזרח אפריקה. מצד הלבנים וההודים יש לנו צרות וקושיים אך אין כל קושי בידיעת רצוננו ומטרתנו אנו. יש מושבות יותר מפותחות, כגון ציילון, הונקונג, הודו המע- רבית, מליה - ובהן הקושיים הכי גדולים. יש גם ארצות מנדט - טנגניקה, קמרון ועוד. אחדות מהן נוחות, אחרות - קשות. הקושי הכי גדול הוא בא"י - עליה ידובר אחר כך. מה עשינו בתור ממשלת פועלים? בדקנו קודם כל את חוקי העבודה במושבות, ומצאנו שכמה מהם גרועים מאד מאד (כגון באיי הודו המערבית) והעירונו עליהם את אזני המושלים. יש טעות אחת הנפוצה מאד - בדבר הכוח הרב שיש למשרד המושבות. סוברים כדי למשרד לשלוח מכתב למושל - והמצב ישונה מיד. בארצות פרימיטיביות הדבר אפשרי. גם כאן עלינו לברר מה היא דעת הפקידות המקומית, שיש לה ידיעה בלתי אמצעית על תנאי המקום. אולם במושבות שיש להן קצת אוטונומיה - ביחוד מועצות מחוקקות - כמו בהודו המערבית, המצב קשה. האנשים שעזבו לפני מאתים שנה את אנגליה והתישבו במושבות אלו לקחו אתם את הדעות וההשקפות ששררו בימים ההם ואינם רוצים לשמוע עד היום על כל שנוי. הם נלחמים בכל תוקף נגד שלטון דונינגסטרירט. יש הכרח שחוק הפצויים במקרי אסון ישתרר בכל רחבי האימפריה. יש אמנם קושי עם הישובים החקלאיים. יש גם קושי עם חברות הביטוח, שאינן מסכימות לבטח בארצות כאלה את הבעלים (?) (המעמיק) יש שאלת שכר מינימלי ופנסיה לזקנה. תקנו בכמה מקומות את היחס לפועלים צעירים. יש מושלים שמתנגדים לתקונים אלה, בטענה שהם {0102-112} עדיין מוקדמים. בועידה מקולונילית דברנו עם המושלים על כל השאלות הללו, עמדנו ביחוד על השכר הנמוך הנהוג באיי הודו המערבית, שהביא לידי התעשרות עצומה של הפלנטטורים, אשר גם בשנות הפריחה הכי טובות לא היטיבו את מצב הפועלים, ומפני כך עזבו הפועלים הכי טובים את הארץ ויצאו למקומות שבהם השכר יותר גבוה. הקצבנו מיליון פונט לשנה לפיתוח המושבות בצורת הלוואות לע- בודות צבוריות - השקאה, יבוש, מסלות וכו'. עשינו מאמצים להגדיל את שכר העבודה. לדעתי הדרך הכי טובה להיטיב את מצב הפועלים במושבות - לתת להם זכות בחירה, למען יהיה בידם נשק להלחם על הטבת מצבם. בכל המושבות היתה עד עכשיו זכות הבחירה מצומצמת. במקומות שדורשים מאתנו שלטון עצמי - הרי נדמה לי שהצעקה הכי גדולה באה מחוגים אוליגרכיים שרוצים שלטון לעצמם, ואינם מסכימים כלל וכלל שהשלטון ימצא בידי העם הפשוט. אין אנו רוצים שהשלטון יתרכז בידי קומץ קטן. הגשמנו בציילון קונסטיטוציה הנותנת זכות בחירה לכל בן 21. אנחנו עושים שם נסיון נועז של דימוקרטיה בקרב עם מזרחי, ואני מתגאה שיש לי חלק במפעל זה. באו משם ודרשו סטטוס של דומיניון, וכשאמרתי להם שאנו מתכוננים להעניק זכות בחירה לכל איש בלי הבדל מעמד - נתחלחלו והתנגדו בכל תוקף. הנסיון בהודו של שיטת הדיארכיה (שלטון כפול) לא הצליח, אולם עמדנו שם לפני שאלה כיצד לנשור את התהום בין חוסר כל שלטון עצמי ובין אבטונומיה גמורה שטרם הגיעה שעתה. אני מאמין באוולוציה מודרגת. בזכרנו את כל הסבל של חלוצי הדימוקרטיה בארצנו - אנו רוצים למנוע סבל זה מארצות אחרות. מה בצע בממשלת פועלים אם לא נהנה את הארצות מיתרון נסיוננו? צרתנו היא שאנו עומדים יותר מדי לעיני דעת הקהל הודות למבקרינו החריפים... אחרי שילס דברו באי כוח איי הודו המערבית - וכוח זה תפס את {0102-113} כל ישיבות הבוקר. (גולדה כבר חשדה בגיליס שהוא סידר בכוונה שלא ישאר זמן לוכות האר"י - אולם זה היה חשד שוא). באי כח מערב הודו דרשו דומיניון סטטוס לאייהם, זכות בחירה כללית, הרמת שכר העבודה, חוקי הגנה, הגנה לתעשית הסוכר - מקור העושר העיקרי של האיים - עזרה לפיתוח משק האורז, השכלה לעם וכדומה. שילס ענה בהסכמה פרינציפיונית לרוב הדרישות. אחד הנואמים, מרילו כושי מצאצאי העבדים שהוכנסו מאפריקה לאיי הודו המערבית, הקסים את הועידה בנאומו המזהיר - כאן דבר באמת נואם בחסד עליון, שעלה על כל הנאומים שדברו בועידה זו. הומור, פתוס, חריפות, תוקף, סטירה, הגיון, יופי של בטוי ואינטואיציה, ריתמוס הפשה והקול - כל המעלות שאפשר למנות בנאום מחונן התאחדו בדברי הכושי הזה, גבה קומה, עב השפתים, שטוח האף ושנון הלשון. בכשרון רב דבר גם כושי שני, קריצ'לו מגוינאה הבריטית במרירות רבה דבר קפיטן ציפריאני בן-תערובת. הוחלט על ישיבת אחר הצהרים - להמשך הוכוח. ישיבה זו התקימה במקום אחר, בחדר אחת ועדות הפרלמנט והחלה בשעה שתים אחה"צ. אני פתחתי בשאלת א"י. מהאנגלים לא היו רבים, כי היו עסוקים בישיבות הפרלמנט וישיבת המפלגה הפרלמנטרית שהתקיימה באותו יום. סנל נכנס לרגעים אחדים, וכשצלצל פעמון ההצבעה - ברח. אם זה היה במתכוון או במקרה - קשה להגיד. מצירי חו"ל היו כמעט כולם. ישב ראש פולטון. עוד יומיים לפני הויכוח נשאלנו פעמעם אחדות על מה אנו רוצים לדבר. גיליס שאל ממני, המזכירה שאלה מגולדה, שילס שאל את דוב בארחת הערב וגם פנו בשאלות אלו לקנטריג'. אני הכינותי את נאומי בכתב, אולם אחרי נאומו של שילס החלטתי להוסיף בעל פה כמה דברים. את הנאום שלחתי לכם לחוד, לא כפי שהיה כתוב לכתחלה, אלא כפי שנאמר. אני צריך כאן להוסיף בירור קטן. היתה לפני שאלה, אם לנגוע בכל השאלות העיקריות שלנו - קרקע, משטר, עבודה ועוד, או להתרכז בשאלה המרכזית והאקטואלית - עליה. החלטתי לעמוד בעיקר על שאלה אחת זו - משני טעמים א) קוצר הזמן, באופן {0102-114} רשמי הוקצב לי, כמו לכל מרצה, רק רבע שעה, ואי אפשר בזמן קצר זה לברר במדה מספיקה את כל סבך הפרובלימות שלנו. ב) קוצר המשיג. ידעתי שאנשים זרים לא יוכלו למצוא ידיהם ורגליהם מתוך שיחה אחת קצרה בלבירינת המסובך של עניני א"י, ורק יתבלבלו בתוך התסביך המשונה הזה שהכל בו הפוך ושלא כדרך הטבע וההגיון הרגיל. ולאחר מעשה נדמה לי שהדרך שבחרתי היתה הנכונה. הנאספים הקשיבו היטב. אדלר בחן כל מלה ומלה. שילס היה עצבני ומרוגז. כשציטטתי את הרפורט הרשמי על מצב העבודה לאחר המאורעות הביע השתוממות ושאל מי פרסם את הרפורט, ותמה לשמוע שזהו הרפורט של ממשלת הוד מלכותו לחבר הלאומים. מיד אחרי דבר קנטריג' בטון של מומחה על כל עניני הארץ - קרקע, חקלאות, מסים, מכס, עליה, חוקי עבודה, מאורעות ערבים, פלחים - ואיש לא הבין כלום. כשהזכיר את "ידידי שילס" - צנח שילס לגיליס ושאל אותו מה שם הנואם... אחרי קנטריצ' דברה גולדה - ונרעשתי מועז דבריה. נאומה זעזע את הועידה. היא דברה בגאון, בתוקף, במרירות, בכאב ובטעם. אם כי שמעתי על הצלחתה בועידת הנשים ובאספות אחרות שסודרו לה ע"י מפלגת העבודה במקומות שונים - היו לי דבריה הפתעה עצומה. אחריה דבר דב על חוקי עבודה ויחס ממשלת א"י לפועלים ולעבודה. שילס ענה בנאום ארוך, שהיה בו הרבה מרירות. הוא בקש לא לפרסם את דבריו, כי אינו מדבר בשם הממשלה ולא לעתונות, אלא באופן פורמלי. על פי הרשימות שלי ושל דב אפשר למסור את דבריו כמעט מלה במלה: (את הנאום אני שולח לחוד) אחרי תשובת שילס פתח שיוו ראו מהודו בשאלת ההודים באפריקה הדרומית ושילס ענה לו. במשך דבריו כשהזכיר את ממשלת הפועלים אמר במקום "לייבואר גוברנמנט - ג'אויש גוברנמנט". כל האולם פרץ בצחוק. {0102-115} הוא לא תפס את סיבת הצחוק, וכשגילס אמר לו מה הדבר, ענה בחריצות: כוונתי היתה להגיד: "פרו ג'אויש גוברנמנט". כל הוכוח הארצישראלי נמשך כשלש שעות. כשנגמרה הישיבה נכנסנו לקפה סמוך - גולדה, גיליס, אדלר ס'ונסון האירלנדי ואנוכי, ושוחחנו כשעתים על עניני א"י. גיליס הודה שהממשלה עשתה משגה בעכוב העליה, אולם אנו מגזימים לדעתו בבקורת נגד הממשלה, אדלר היה ידידותי. הציונות היא אמנם אוטופיה - אבל תנועת הפועלים בארץ היא עובדה, ומפעלה חשוב, וחלק אורגני של התנועה הסוציאליסטית.