יומנים > יומן - מלא 29/03/1953

{P001} {0023-63} 29.3.53, יום א' יג' ניסן ישיבת הממשלה. הודעתי שאני רוצה בהזדמנות ראשונה - נראה וי בס דר ליום העצמאות - להצהיר כי השלום בינינו ובין הערבים הוא צורך השלום העולמי, ולכן אנו מוכנים בכל רגע לשלום. אולם אם הערבים יכליב לחכות - גם אנו יכלים לא פחות. ושלום פירושו עם ישראל זו כפי שהיא קיימת, ולא עם ישראל כפי שמי שהוא היה רוצה שתהיה. אנו מוכנים לסייע לישוב הפליטים בארצות ערב בתשלום פיצויים, ואם יהיה מו"מ אנו בטוחים שהתביעות החמריות ההדדיות יתישרו בלי קושי מיוחד. כל החברים הסכימו לתכן ההצהרה, אבל אחדים דרשו שלא אחכה עם יום העצמאות ואכריז על כך בהקדם. איני רואה הזדמנות מתאימה כזו, לפני יום העצמאות. {0023-64} - אה"צ ירדתי לטבריא, לבלות פה החג. (נוסח הודעתי בממשלה: "שלום בינינו ובין הערבים הוא צורך השלום העולמי. במידה שזהו רק ענין מקומי - הרי אנו יכלים לחכות לא פתוח מהערבים. לשם חיזוק השלום בעולם אנו מוכנים בכל רגע להפוך חוזי שביתות הנשק לאמנות שלום תמידיות בינינו ובין הערבים, ולהכנס מיד במו"מ עם כל מדינת ערבית. ברור ששלום בינינו ובין הערבים - הוא שלום בין המדינות הערביות כמו שהן קיימות, ובין ישראל הקיימת כפי שהיא (על ירושלים ועל גבולותיה). נוכל להגיע לידי הסכם בדבר התביעות הכספיות ההדדיות בינינו ובין שכנינו - מתוך רצון טוב, ונשלם פיצויים בעד הקרקעות לטובת ישוב הפליטים במדינות ערב."