יומנים > יומן - מלא 29/07/1925

{P001} {0182-107} ח' אב 29 יולי 1925 היום היה היום שלנו. ישב ראש סולס. הוא פתח בנאום כתוב במכונה ובגמרו הציג אותי במלים חמות אחדות. {0182-108} הועידה קבלה אותי ברצון. פתחתי דברי באי בטחון ובהסוס רב מתוך אימת הצבור האנגלי בועידה אנגלית. רק פעם אחת נאמתי אנגלית - בפרג, אך שם לא היה אף אנגלי אחד. דברי גם לא היו מוכנים בלבי. אך בתוך הצבור גז הפחד. ציינתי ארבע דרישות - הגנת העובדים בארץ, חופש העליה, אבטונומיה לאומית ותקונים אגרריים אשר יקלו את התישבות העובדים. התחיל מטר של שאלות. ז'ונסון מאירלנד, לנסבורי, סימפסון מקנדה, סמילי, שני ההודים ועוד צירים השתתפו בוכוח. עניתי על השאלות. נתעוררו שאלות חדשות. אז השתתפו בוכוח גם בן צבי וארלזרוב. היו עוד שאלות אחדות ולבסוף עניתי עוד פעם. סולס הגיד שוב מלים סימפטיות וחמות אחדות. הוכוח נמשך שתי שעות וחצי. התקשו ביחוד בהבנת הפרובלימה של אבטונומיה לאומית, היו גם הבעות התנגדות לעלית היהודים לארץ. בכלל התנהל הוכוח הזה בערות הכי רבה יותר מכל שאר הוכוחים במועצה זו. ז'ונסון הביע לי אחר כך את שמחתו על דברי, ביחוד בברור השאלה של הלאומיות ובין הלאומיות. הגברת פיליפס הביעה רצונה להפגש אתנו לקבל ידיעות על המצב בארץ. בחמש בערב נתאספה שוב הועדה. קבעתי את לנסבורי להפגש אתו מחר. בשעת ארוחת הערב בקלוב של הליבור פרטי היה וכוח רב על שאלתנו. מקדונלד הקנדי, קומוניסט, גלה את התנגדותו לציונות.