יומנים > יומן - מלא 29/07/1943

{P001} {0159-01} ¯דברי ה' א' קפלן® ¯,בפגישה עם דב"ג ¯29.7.43 ,ירושלים ¯א' קפלן: בראשונה קצת היסטוריה : עוד כאשר התראיתי במצרים עם אנשי ה"מידל ¯איסט סאפליי סינטר" שמעתי הרבה תלונות על ארץ-ישראל, והדברים היו ¯מצד אחד הערכה ליכולת הייצור בארץ; אך מצד שני תלונה על היוקר ועל הרצון לנצל ¯.את הקוניונקסורת "אנסטרופעלעס," ואמרו לי שזה מעמיד בסכנה את כל הזמנות הצבא ¯הם ספרו לי אז דבר שני, הם נכנסו לבדיקה רצינית של מה שהם קוראים ¯תכנית לסחר בין-ארצי בכל השטח הזה, והם רוצים לארגן את כל הבאת החמרים ¯הגלמיים, את מתן הרשיונות לאינפורט ולאכספורט לפי תכנית זו, והם בודקים מה ¯מקומה ומה יכול להיות מקומה של ארץ-ישראל בתכנית זו, והם אומרים שהם עושים זאת ¯גם למען הקל על אנגליה ואמריקא את הבאת הפאבריקאטים הנה, ואם יגיעו למסקנה ¯,שארץ-ישראל יכולה לייצר תוצרת מסוימת, והיא יכולה לספק מצרך זה למזרח התיכון ¯לא יתנו רשיון להבאת מצרך זה מארצות חוץ, ובהתאם לזה הם גם יקבעו את המיכסות ¯.של החמרים הגלמיים בשביל הארץ ¯.גם בשאלה זו הם נתקלים בפרובלימה קשה מאד - יוקר ¯בתוך הדברים היה פרט חשוב: לא הכל ירשו לייצר בארץ מסוימת, והם ¯נתנו לי דוגמא שהם אינם מרשים הקמת בית חרשות לתיקון צמיגים במצרים, כי תעשיה ¯זו קיימת בארץ, "המגפר" ובתי מלאכה קטנים אחרים, אם הם נתקלים בבעית היוקר ¯.ולעתים באי-יושר בטיב התוצרת, יש הבדל בין הדוגמא ובין ההוצאה לפועל ¯בתכנית זו ישנן אפשרויות גדולות וסכנות אויומות. הבירורים שלי ¯אתם התנהלו בשני כוונים, בכיוון אחד שהם הדגישו את שכר העבודה, ואני טענתי ¯.ששאלת שכר העבודה היא שאלה חשובה, אבל היא רק אחד הקומפוננטים ¯?דב"ג: היש השוואה בין שכר העבודה אצלנו ובאנגליה א"ק: בכמה מקצועות מגיע השכר היסודי יחד עם תוספת היוקר אצלנו לדרגת השכר ¯.באנגליה, אבל יש הבדל רב בין תוספת היוקר אצלנו ושם ¯נסיתי להסביר ארוכות, ששכר העבודה הוא אחד הקומפוננטים, אבל הוא ¯אינו תמיד המכריע, כי יש שאלת שכר העבודה, שאלת פריון העבודה, ניצול החמרים ¯הגלמיים, אמורטיזציה והריווח. יש גם מחיר החומר הגלמי, ואמרתי שאם אנחנו ¯רוצים להגיע למושג שלם עלינו לבדוק את כל הגורמים האלה, את כל הנתונים, ואמרתי ¯,שאנחנו מוכנים לעשות זאת, אבל בתנאי אחד: שאנחנו נדע, שאם נגיע למסקנה מסוימת ¯למשל שאנחנו יכולים לייצר מצרך מסוים בזול, אבל זה תלוי אם תהיה הזמנה לכמויות ¯,גדולות, והם צריכים להיות נותני ההזמנות, גם אם הם יתנו את החמרים הגלמיים ¯לעתים זה תלוי בסיפורים במכונות - לא תיקונים יסודיים המצריכים נפח אניות ¯רב, אלא לעתים דברים לא גדולים, אבל כל זה אפשרי להיעשות, רק אם הם הבטיחו ¯נו לקבוע "לונג טרם פוליסי," ואם הם יסכימו לכך, אנחנו נהיה מוכנים להכנס {0159-02} ¯.באופן רציני לענין זה ¯לך אני אומר שלי היתה עוד דאגה אחת מלבד הדאגה להזמנות. כעת ¯,מתרכז הרוגש נגד הפועלים שהם "וור פרופיטירירס." ראשי הקהלה במצרים אמרו לי כי עתה אי אפשר לשבת לשיחה עם הקצינים האנגליים, כי הם אומרים : המצרים במצרים, ¯העיראקים בעיראק והיהודים בארץ-ישראל - הם כולם כנופיה אחת, הם מנצלים את ¯.המלחמה לצרכיהם הם ¯אני תבעתי מהם שני דברים: אמרתי שהסחר הבין ארצי יכול להיות דבר ¯גדול, אבל כרוכה בו גם סכנה גדולה, ואין לעשות זאת בדרך ביורוקראטית, אלא עלינו ללמוד מה הם המצרכים ונראה מה יכולים אנחנו ליצור מאלה, ואם אנחנו יכולים ¯,להתאים את עצמו לחוג זה של הצרכנים. לא אכנס לכל השיחות אם כל האנשים במצרים אבל הם אמרו כולם: את הכל עליך לעשות דרך ממשלת א"י, אם תגיע אתם למסקנה משותפת ¯.נקבל את רוב הדברים ¯דברתי גם עם כמה אמריקאנים היושבים במידל איסט סאפליי סינטר, לא דברתי אתם בענינים מדיניים, חוץ מקייסי לא ראיתי איש המטפלים בענינים המדיניים, ¯וממנו היתה לי המלצה למידל איסט סאפליי סינטר וכן נתקבלתי אצלם. האמריקאנים ¯אמרו לי שהם עובדים רק עם הממשלות, ולא עם פרטים, אם תהיינה מסקנות משותפות ¯.הם ידונו בעין טובה, וזה גרם שהעברתי את השאלה הנה ¯התחילה שורה של שיחות פה. האיש המרכזי אתו שוחחתי הוא טנספורד, יש ¯,לו שלושה תארים: התואר הראשון רשמי - מזכיר הכספים, התואר השני, גם הוא רשמי ¯הי"ר של ה"וור סאפליי בדרך הארצישראלי," והוא האיש העומד בקשרים עם המידל איסט ¯סאפליי סינטר, במידה שהדברים אינם נעשים על ידי המזכיר, ומנהלי המחלקות אתם ¯דברתי במצרים הללו מאד את י'עקבס, הוא האיש היודע את הענינים; והתואר השלישי ¯שלא פורסם הוא: איקונומיק אדוייזור של ממשלת ארץ-ישראל, והוא הדגיש שוולש הוא ¯היועץ הכלכלי להיס אקסלנסי, אבל הוא היועץ הכלכלי של הממשלה, וכל התכניות ¯.הכלכליות וכו' בואת אליו לחוות דעה ¯הוא העביר אותי בכמה ענינים לי'עקבס, ושוחחתי גם עם וילסון-בראון ¯וקולוניל מסטטנהם, לו ישנם שני תפקידים בארץ: הוא בא כוח הרויאל אינג'ינירס ¯בארץ והוא האיש המשתתף בשם הצבא ב"וור סאפליי בורד הארצישראלי". א ¯אלה האנשים שדברתי אתם. הדברים עברו את כל המלחקות. היו ויכוחים ¯מה גורם ליוקר החיים, במצרים דברתי ארוכות על זה, אך זה פרק לחוד, זה משפיע ¯מאד, אבל לא זה העיקרי. ספרתי להם על השיחות בקאהיר, על חלק מהן הם ידוע, על ¯חלק אחר לא ידעו. פה ספרו לי שהמצב נעשה בינתיים רע יותר, כי היתה ישיבה של ¯הסירוויזעס, בראש ישב הבריגאדיר לינדזל, היו ויכוחים רבים, ומחוץ לאייר-פורס ¯היתה מסקנה כללית שאין להמשיך את הקשר עם ארץ-ישראל, כי המחירים מכילים רווחים גדולים מדי, והם מעוררים אי-אמון. בשיחתי האחרונה עם סנדפורד, לפני שבועיים {0159-03} ¯בערך, הוא אמר לי שקבל ידירה שגם האייר-פורס רוצה להקטין את ההזמנות, וי'עקובס ¯פתח לפני כמה תיקים כדי להוכיח לי מה היא האינפורמציה שלהם, ומה היא עמדת ¯הוור סאפלי בורד, היה מדובר על הזמנה ל2-3- מיליונים לא"י, ודברו כבר על ¯,החלוקה בין בתי החרושת, אבל החליטו לבטל הזמנה זו וההזמנה היתה מורכבת ממתכת ¯.טכסטיל וגם מזון ¯ואין להעמיד את זה בקשר עם החלטתנו על הפיתוח, כי היה זמן רבל לפני ¯.קבלת החלטתנו ¯מה הטענות שלהם? א) נותני העבודה חדלו להיות נותני העבודה, הם רק ¯מתווכים, ומתווכים לא ישרים; הם אומרים שנותני העבודה מקילים על עצמם את ¯המלאכה, אם הם מקבלים מכתב מהפועלים, הם מעבירים את המכתב להם, לפעמים הם ¯עושים קנוניה עם הפועלים. סווטנהם ספר לי ובקש שאני אתערב, אבל לא הספקתי ¯לעשות זאת; אם פועלים פונים בדרישה להעלאת השכר היסודי, נותן העבודה אינו ¯אומד אם הפועלים צודקים או אינם צודקים, אלא הוא מעביר להם את המכתב, ואין ¯.הם אפילו מנסים לעשות את הקולקולציה ¯,ב) הקטינה את העבודה בגשר, ולכן צריך להקטין את העבודה במחצבה ¯הקבלן שם הוא סולל-בונה, וניתנה הוראה להקטין את העבודה, ונתקבל מכתב מסו"ב ¯לחברה, והחברה מעבירה את המכתב ישר לסווטנהם, ובוא כתוב, כי הם רוצים להפסיק ¯את החציבה במכונה ולעבור לעבודת ידים, כדי לשמור על מספר הפועלים, וסווטנהם ¯- אומר: כאשר קבלתי את המכתב מוכרח הייתי להעבירו הלאה, ואיך הרגשתי את עצמי ¯הוא אומר, אנחנו חוזרים לתקופת שנת ה40- באנגליה, והוא טוען: תסביר לי קפלן ¯מה נעשה פה, מצד אחד צועקים אין ידים עובדות, ואין שאלה של חוסר עבודה, ומצד ¯שני רוצים לעבוד עבודת יד במקום עבודת מכונה ולהגדיל את המחיר על חשבון הוור ¯.דיפארטמנט, האם זה נקרא השתתפות במאמץ המלחמה, תסביר לי קפלן את הנעשה פה ¯ג) סנדפורד אמר לי, שבהרבה בתי חרושת מוסרים לו ששם מספר הפועלים ¯גדול מן הנחוץ, לגמרי לא לפי הצורך. הוא אמר לי זאת, ואין אני יכול להוכיח ¯מה הוא המצב לאמיתו, כי אין לנו המומחים שיבדקו את הדברים, אך עניתי לו שאם ¯הוא מדבר אלי בצורה סתמית, אני יכול להגיד כן ויכול להגיד לא, והוא הפנה אותי ¯בענין זה לי'עקובס. י'עקובס אמר לי על בית החרושת נשר ששם כאילו מספר הפועלים עולה פי כמה על הצורך, ואני אמרתי אז לי'עקובס כי דווקא אודות נשר אין אני מאמי ¯.כי זה המצב ¯שאלתי את סווטנהם, והוא אמר לי שהוא עושה עתה חקירה מיוחדת בשאלה ¯זו, הוא יביא גם חומר מחו"ל בענין זה, אבל האמת היא שיש בתי חרושת שהפועלים ¯עובדים שם רק שש שעות, אם כי עובדים באותו בית החרושת שלוש משמרות, אבל ¯כל משמרת עובדת רק שש שעות, וזה כדי להוציא פחות תוצרת, אומרים שהעבודה היא ¯.כה מאומצת שגם אם הם נמצאים שם שמונה שעות אין הם יכולים כל הזמן לעבוד {0159-04} ¯זה המצב ב"פליז," וגם ב"אל-אר," בית החרושת ליד פתח-תקוה שנסגר מפני חוסר ¯.הזמנות, שם ישנה תקוה קלושה של חידוש העבודה ¯יש האשמה כבדה של נובומייסקי, שהפועלים - ביחוד חברי ההסתדרות ¯.מקטינים את כמות התוצרת, וזה מגיע עד כדי סבוטז'ה ¯?דב"ג: מקטינים את כמות התוצרת לשם מה ¯.א"ק: הוא מסרב עתה להכניס פועלים חדשים, ביחוד מחברי ההסתדרות ¯הפועלים טוענים שהסידורים הסאניטאריים אינם טובים - בכמה מקרים זה ¯נכון, האוכל אינו טוב, בעל התעשיה מרוויח כל כך הרבה. יש אומרים שפועל חדש ¯.מוציא תוצרת רבה מהפועל הותיק ¯,הם אומרים עוד : אתם דרשתם תוספת יוקר, אנחנו הסכמנו לתוספת יוקר ¯תוספת יוקר זו מדאיגה אותנו, אבל חשבנו שאת זו צריך לתת, אבל מדוע באות עכשיו ¯דרישות, והם הולכות ובאות, על תוספת לשכר היסודי, ודרישות אלו באות בצורה ¯.המונית ¯- י'עקובס אומר: אינך יודע מה הנזק הנגרם לתעשיה בארץ, ובעל התעשיה ¯.כפי שכבר הזכרתי - מעביר את הדרישות ישר אליהם, בלי לקבוע אפילו את עמדתי ¯יחד עם זה הם טוענים שנעשים דברים משונים, ומביאים לדוגמא את בית ¯החרושת של סינאייבד, הזמינו אצלו ככמה מאות משאבות, והוא דרש אז העלאת המחיר ¯ב,25%- וכאשר שאלו אותו מדוע הוא דורש העלאה זו, כי הרי תוספת היוקר היא רק ¯כ,15%- טען הוא שגדלו גם שאר ההוצאות, ובטלו הזמנה זו, ואח"כ בטלו גם הזמנה ¯שניה, ואחרי שבוטלו שתי ההזמנות בא האיש והציע מחיר, ובו אינה העלאה, אלא ¯הורדת המחיר הקודם, וזאת הוא עשה כדי לעמוד בהתחרות עם ארץ אחרת שלשם נמסרה ¯ההזמנה. וסוויטנהם טוען לפני: באיזה מצב נמצא אני, מה קרה כאן, אני בדקתי את ¯,חשבונותיו ואני הגעתי למסקנה שהוא צודק, ועתה הוא לא רק מוותר על תוספת היוקר ¯אלא עוד מוריד מהמחיר, באיזה מצב אהיה אני בפני המפקדה שלי, יאמרו שאני בזבזתי ¯.אלפים לירות ¯ו"אל-אד" - הם עושים מכילי מים, ולמדבר זה היה אחד הדברים החשובים ¯ביותר, ומצד הצבא דרשו לא להגדיל את המחיר ולעשות כמה שיפורים בהוצאת העבודה ¯לפועל, כי הסחורה לא היתה די טובה, עכשיו כאשר בית החרושת נסגר לרגל חוסר ¯,הזמנות, הם מבטיחים לתקן הכל, וקודם הוא טען שאין לו אפשרות לעבוד במחיר זה ¯אבל עתה הוא מסכים לחזור למחיר שהיה בזמנו כשהאינדקס היה ,185 ובצדק טוענים אנשי הממשלה והצבא: מה קרה כאן, כאשר האינדקס היה ,218 דרשתן תוספת ושלמתנו לך, ¯ועתה אתה לא רק מוותר על ההפרש ב30- נקודות, אלא עוד מוריד המחיר, וסווטנהם ¯.אומר שהוא בדק גם קודם את הקלקולציה ולא מצא בו כל פגם ¯הם חושדים בשני דברים: שהתוצרת היא רעה, פריון העבודה הוא נמוך ואותו ¯אפשר להגדיל, והם חושדים שפה נעשות קומבינציות, וקומבינציות שונות בחמרים גלמיים וכו.' {0159-05} ¯הם טוענים שהם עכשיו במבוכה גדולה, וכאשר דוליק אומר להם: תקבעו ¯אתם את המחירים, הם עונים איך נקבע כאשר אנחנו איננו יודעים מה ישר ומה לא ¯.ישר ¯הם אומים שהיה נחוץ להם קומפס מדוג מסוים, ופה אמרו להם שאי אפשר ¯.לעשותו, אך כאשר הם מסרו את ההזמנה למקום אחר, נמצאה האפשרות להכינו גם פה ¯רובינסון אומר לחמתי לזאת שיישלח סבון לעיראק מכאן, אך פתאום ¯מפסיקים את ההזמנה, וכאשר מתחילים לבדוק מה קרה, מתברר שהסחורה רחוקה מאד ¯.מלהיות שווה לדוגמאות ¯היתה לפני שנתיים ישיבה עם בעלי התעשיה והצעתי את תיווכי, וענו ¯לי אז: העיקר איני קבלת ההזמנה, אלא מסירת ההסמנה, ותשמע את אשר מספרים על ¯,סולל בונה, על יחיאל וייצמן. בארץ קורופציה איומה, והבקר אמרו לי בתל-אביב ¯שכאשר מי שהוא בקש לקבל הזמנה, אמרו לו שעליו להתחשב ב8%- הוצאות לקבלת ¯.ההזמנה, ומדובר על פקידים גבוהים ועל קצינים נמוכים ¯,לאחר שדברתי עם שנקאר ועם רוניה באתי אל הממשלה, שנקר באמת מפחד ¯לא בגללו, והוא אמר לי: קפלן, אתה צודק, צריך לומר די, כי מה יהיה אם ההזמנות ¯.תפסקנה, אנחנו מפסידים את כל השווקים, אנחנו נחנק גם עתה וגם לאחר המלחמה ¯גם המצב האובייקטיבי השתנה, קודם באמת אי אפשר היה להביא סחורות ¯מאנגליה ומאמריקא, ולכן קנו פה, ולא בדקו הרבה, עתה הם בדוקים יותר האם כדאי ¯,או לא כדאי, והחזית הורחקו מאתנו. הנה למשל בטלו את ההזמנה הגדולה לנעליים ¯והיא בוטלה כי הם החליטו שאין להם צורך להחזיק מחסנים כה גדולים בעיראק ¯,ובאיראן, והם מתחילים לפרק מחסנים אלה, ולכן הם נתנו את הנעלים ממחסניהם ¯ואם תהיינה נחוצות נעלים לסיציליה או לסרדיניה, השאלה היא להזמין מארץ-ישראל ¯.או מאמריקא, אולי זה האחרון יותר כדאי ¯המצב האובייקטיבי השתנה, בינתיים תוספת היוקר עולה ועולה, ואנחנו ¯מפסידים לא רק את העולם הזה, כי אם גם את העולם הבא, ואני מדבר פה על הענינים ¯.הכלכליים ולא על הענינים המדיניים ¯שנקר מוכן לרוויזיה יסודית, והוא אומר לי: קפלן, נקח שלושה אנשים ¯ויעשו זאת, אך בתנאי שהממשלה תבטיח חמרים גלמיים והזמנות, נעשה בקורת יסודית ¯לנותן העבודה ולמקבליה, בקורת של פוריות העבודה, שימוש בחמרים גלמיים, הוצאות ¯.כלליות, ריווח מספיק ¯ויש פה דברים מגוחכים, אי כשרון הממשלה, אם למשל לפני המלחמה נקבע ¯השעור של 10% לריווח הוגן, הרי אם המצרך התיקר פי שלושה, אין הם חושבים על ¯זאת שאולי עתה מסכום מוגדל מספיק ריווח קטן יותר, אחוז קטן יותר, וריווח עצמו ¯.לא יהיה קטן ¯בהסכמת שנקאר ורוניה רבינוביץ הלכתי אל סנפורד ואמרתי לו: אם יפתחו לפנינו את התיקים, כדי שנדע את המחירים באנגליה, נדע את ההזמנות, אנחנו {0159-06} ¯מוכנים להקים ועדת מורכבת משלושה חוגים: התאחדות בעלי התעשיה, הסתדרות העובדים ¯ואנחנו, ולעשות נסיון של בקורת יסודית של כל הקומפוננטים האלה, ולראות אם ¯יכולים לעמוד בתחרות או לא, בתנאי של קואופרציה מצדם. השאלה עלתה עד לנציב ¯העליון, הדעות בפנים התחלקו. יש מי שאמר שצריך לתת לסוכנות לעשות זאת, ויש ¯,אומרים שלא צריך לתת סמכות לסוכנות היהודית, כי הסוכנות היהודית תנצל זאת ¯,ובתור תוצאה בא מכתבו של סנפורד שפורסם עתה בעתונות, זה מכתב בלי כל הבטחה ¯.בפלשתין פוסט פורסמה תושבת הסתדרות העובדים ¯באתי לסנדפורד ואמרתי לו: אני מודה לך על המכתב, אבל מכתב זה לא ¯.עשני חכם יותר, כי מה פירוש מכתב זה, שאתה כבול ואינך יכול להגיד לי כלום ¯בינתיים החליטו בממשלה שצריכים לטפל ברציונליזציה, ושלחו מכתב להאריס שהוא יכין ועדה לשם כך, לא לאחר המלחמה, והיו בענין זה שתי הצעות: קומופ ¯סורי או וולונטארי הנציב החליט שאין להשתמש בכפיה; סנדפורד חושב שאין דרך ¯.אחרת לעשות זאת כאשר הפסקת ההזמנות ¯וולוש שלח לפני 6 ימים מכתב לכל בתי החרושת של ריבה שהם יודיעו לו ¯מה באפשרותם לייצר, ואת התעשיה הזאת אנחנו יכולים לחלק לשלושה סוגים, הסוג ¯המשוכלל, למשל בית החרושת באשדות יעקב, אולי גם של עסיס, הסוג הבינוני עם ¯,מכונות מוזנחות יותר, וסוג של בתי מלאכה קטנים. כאשר היו מבקשים הצעה לרבות ¯היתה הממשלה קובעת את המחיר שהיה מאפשר גם לבתי החרושת הנחשלים לעבוד, אבל עתה קבלה הממשלה החלטה, שהיא תקבע את המחיר לפי בית החרושת הטוב שבסוג הבינוני, ¯.זאת אומרת שלאמטה מאלה לא תהיה כל אפשרות לעבוד, ואז הם מוכרחים ליפול ¯,או דוגמא ממקצוע אחר: בארץ ישנם כ550- עד 600 נולים מיכניים ¯ביניהם כ200- נולים אשר נמצאים בעבודה עוד מלפני המלחמה הקודמת. והם הובאו ¯לארץ לאחר שימוש של עשרות שנים, והמחירים היו נקבעים גם לפי נולים אלה, אבל ¯העבודה בנולים אלה מייקרת את התוצרת, ולכן אומרים: תוציא אותם, ואומרים שאין ¯כל צורך לקבור אותם בכפיה, אלא לא לתת להם הזמנות, או לקבוע את המחירים לפי ¯.הסוג הבינוני, ואז לא יוכלו אלה לעבוד ¯ומסקנתי היא, שהם אולי חושבים: זה יגרום לסיכסוכים עם פועלים - מה ¯?בכך ¯מכאן שסנדפורד אינו יכול לומר לי שום דבר, אם לתת סמכות לסוכנות ¯.או הממשלה תעשה זאת בעצמה ¯דר' שמורק דרש ועדה מיוחדת לבדיקת שכר העבודה וועדה מיוחדת לבדיקת ¯פוריות העבודה, ואני אמרתי שלא נצליח אם לא נקח הכל יחד. בשבילי שאלת פריון העבודה זו היא שאלת העתיד של הפועל, בלי כל קשר עם כסף, זה הורס יסודות תנועתנו ¯אבל הפועל אינו רוצה לשמוע על כך, כי הוא יידע כמה הרוויח נותן העבודה על ידי ¯.כל מיני קומבינציות ¯ההנהלה קבעה ועדה של שלושה: גרינבוים, שמורק ואניפ ובה נתחלקו הדעות; גרינבוים הצטרף לדעתי, אבל הציג תנאי נוסף, ואני קבלתי: בזמן הבדיקה {0159-07} ¯אין על הפועלים לבוא בדרישות תוספת לשכר היסודי, וכתוצאה מהבדיקה תבוא אולי ¯,רציונליזציה, אירגון אחר של העבודה וכו.' דר' שמורק דרש הקמת שלוש ועדות ¯ועדות תיאוריטיות, גם לדבר על הורדת השכר. היתה לנו ישיבה עם התאחדות בעלי ¯התעשיה ועם ההסתדרות; מטעם ההסתדרות השתתפו רוניה, פרומקין ושפירה, מטעם ¯התאחדות בעלי התעשיה: אבניאל, רוזן ושפלן. הרציתי בשם הועדה, חברינו היו מאד ¯לא שבעי-רצון, ואם כי לפני זה דברתי עם רוניה ועם אבא חושיפ ואבא-חושי הבין ¯שבזמן הבדיקה אין לבוא בדרישות להעלאת השכר היסודי, אבל לזה נחוץ שההסתדרות ¯והמפלגה יירתמו לפעולה. אבא חושי אומר שאילו ידע לא היה נותן לנשר לכתוב ¯מכתב זה, אבל הרי שם זו היא מדינה עצמאית. דר' שמורק יצא בהצעתו לחלק את ¯העבודה לשלוש ועדות, וכמובן שהתאחדות בעלי התעשיה הצטרפו אליו. הישיבה נגמרה ¯.בלא כלום ¯בינתיים קראתי אלי את סווטנהם, ואמרתי לו שאני בעצם נמצא במצב ¯טוב, סנדפורד אומר לי: זה לא עסקכם, הפועלים אינם להוטים לענין זה, והתאחדות ¯בעלי התעשיה - שם הדעות שונות, והוא אמר לי: עליך להמשיך את הדבר, ועליך ¯לדרוש מהממשלה סמכות, ואנחנו נתמוך בזאת. הוא הוסיף: אני אומר לך שהמצב הוא ¯קשה, אבל זה הוא הזמן האחרון לתקן את המצב, אתם צריכים לרכוש את אמון הממשלה ¯.בשטח זה. בנוגע ליתר הדברים זה ענינכם, אך התוצאה תהיה מרה ¯שלחנו מכתב להסתדרות ולהתאחדות בעלי תעשיה, דר' שמורק דרש להוסיף ¯הערה שהוא בעד חלוקת העבודה לשלוש ועדות, וגרינבוים עוד עשה דבר איום, הוא ¯הוסיף שזו היא דעתו של שמורק שלא נתקבלה (דב"ג: זהו אבסורד, בכלל לא היו ¯.)!צריכים להוסיף, קיימת הנהלה המחליטה, ואין לשאול לדעת חבר זה או אחר ¯,זו היא עבודה קשה כקריעת ים-סוף, מה אתה צריך לרכוש את הארגונים ¯ויש לך מלחמה עם כל פרט ופרט, כי פתאום אתה יכול לשמוע: אם תגלה את הדברים ¯האמיתיים, הרי תגדיל רק את הכנסות מס ההכנסה, זאת אומרת אתה נותן כסף לממשלת ¯מק-מיכל. שמורק היה בעד שהלוזונג יהיה: התעשרו, כי הכסף ילך לבנין הארץ, ופה ¯.אנחנו נוגעים בנקודה הכי רגישה ¯אנחנו שלחנו את המכתב, בשבילנו זו היא שאלת חיים, אם סנדפורד או ¯בלי סנדפורד, אמנם היה אולי יותר טוב אתו, אבל עלינו לעשות זאת. אנשי ההסתדרות ¯.נאחזו עתה בהצעתי, והם הכריזו שהם דורשים זאת כעת, כי זה נוח להם ¯,טוב שתזמין את שנקר, ותהיה לך שיחה פרטית אתו, טוב שתשמע את דוליק ¯הוא יודע הרבה על הנעשה. עלינו גם לשקול את התוצאות הפוליטיות הפנימיות של ¯ענין זה, כי אנחנו יכולים להקים על ידי נגדנו את רוב הישוב. אני חושב שיכולים ¯לרכוש חלק של בעלי התעשיה, עלינו להרים זאת כתפקיד לאומי, ואין זה ענין של ¯חוסר עבודה או לא חוסר עבודה. בישיבה האחרונה אמר אבניאל: לא נדאג אם יצטרכו לסגור מספר של בתי חרושת, כי כעת הזמן לעשות חשבונות, אפשר להצליח בשאלה זו {0159-08} ¯,אם יציגו אותה כמו פרובלימה גדולה מאד, כי אז אפשר להשפיע על הפועלים ¯,שיבינו למשל, שלא תמיד אפשר לדבר ביהלומים על רווח של 2 2.5 לירות ליום ¯ויש להסביר להם שזו היא שרשרת המושכת אחריה הכל. יש לדעתי לעשות גם חקירה ¯יסודית בחקלאות, כי לדעתי גם בה יגיעו למצב שהיוקר יהרוס אותן, ואנחנו מעמידים ¯.בסכנה את כל עתידנו; עלינו להעלות דבר זה בציבור ¯.אני מציע לך לדבר עם סטודניץ, שנקר ודוליק