יומנים > יומן - מלא 29/07/1956

{P001} {0011-48} 29.7.56, יום א' טיילתי הבוקר מחוץ לעיר במשך שעה (4 קילומטר רגילים שלי) ואח"כ ערכתי שדר להמרשילד שיועבר לו טלגרפית ע"י קדרון או אבן. - ממשלות המערב זועמות - וושינגטון מאופקת, כמובן, אבל, חוששני לא יעשו כלום צרפת לא תעיז לפעול לבדה, אידן אינו איש פעולה, וושינגטון תתחמק מכל תגובה. האמצעי היעיל היחיד הוא להפוך את התעלה לתעלה בינלאומית, ממשית. כלומר שרק גדה אחת תהיה במצרים, והגדה במדינה אחרת, אולם המערב לא יעיז לעשות צעד כזה, ולישראל אין די כוח אדם להחזיק מדבר סיני. היטלר עזר למוסוליני המצרי. {0011-49} כשביקר בארצנו מונטבטן הסכים לדעתי שזוהי היתה שגיאה פטלית מצד האנגלים שלא נתנו לנו להגיע עד התעלה, אבל אידן אינו מונטבטן, ובעם של מיליון ושש מאות אלף איש לא נוכל להחזיק במדבר גדול וריק זה. אין גם ספק שרוסיה עומדת מאחור נאצר. - י.ק. שהתעקש לראות במונותיאיסמות מהות העם היהודי הגיע למסקנה עקבית (אבסורדית כי "הנצרות והאיסלם היו מתן תורה, מתן תורת ישראל, לעולם האלוקי ברוח הגויים (הדגשה של י.ק.) בהן ניתנה תורת ישראל לעמים אחרי שנפרדה מגורל העם היהודי בגולה (כנ"ל) . - בשש לפנות ערב בא הנה משה אחרי הלווית אמו. הוא סבור שיש להחליף את דן בעוזר או בלנדו. הוא בוחר בלנדו. אינו חושב שעוזר לא יקבל מרות. ביקשני לשוחח עם אברהם יפה, לנרו ועוד אחדים על המצב בח"א, [ ח ס ו י ] [ ח ס ו י ] הוא מציע לתכנן או פריצת אילת או כיבוש רצועת עזה (הוא חושש לכך מפני רבוי הפליטים) או כיבוש סיני. אמרתי לו שעלינו עכשיו לדאוג לקבלת הציוד במהירות האפשרית ולאימון אנשינו לשימושה. כשיהיה פה הציוד נראה מה לעשות. לע"ע נשב במנוחה אם לא תהיה פרובוקציה חמורה מצד מצרים. משה הסכים אתי כי רצוי לכנס עורכי העתונים ולמסור להם - בלי פרטים - על :עיסקות הנשק, כמובן מבלי להגיד מאין. אסע לשם כך מחר לת"א. - מסרתי לעתונות הכחשה על הבדותא של השנטז'יסטים מ"השורה" דר. אפלבום והעצני.