יומנים > יומן - מלא 13/06/1937

{P001} {0185-154} 13.6.1937 בנקובר היקר - יישר כוחך! אני חושב את מפעל השקל שלנו למעשה גבורה קולקטיבי. אילו היו הימים כתיקונם (מבחינה משקית) {P002} {0185-155} הייתי נשאר בלתי מרוצה מסך-הכל זה. בתנאים נורמלים היתה הארץ צריכה לתת 180.000 שקל, והפועלים בלבד - 140.000. אולם במצב הקיים אני רואה את הסיכום שלנו כהצלחה כמעט מכסימלית - וברוכה תהיה החרדה שלוותה אתכם כל ימי הפעולה. זו לא היתה פניקה מרפה ידים - אלא חרדה מדרבנת ומפרה שגוברת בנו בכל שעת צרה. אין לי ידיעות מחו"ל - מלבד אמריקא, ואני חושש שכאן לא נצא בוכוש רב, אם כי אנו רחוקים מהמפלגה שפחדו ממנה החברים שרצו למנוע את מפעל השקל השנה. אני מצטער ששנה זו לא ניתנה לי האפשרות להשתתף כלל וכלל בפעולה זו. אני רואה בקונגרס הבא קונגרס לא פחות חשוב מהקונגרס הראשון של הרצל. אנו עומדים על סף מאורעות גדולים ומכריעים. עדיין קשה להגיד בשקט אם אנו עומדים על סף אסון גדול או על דף כיבוש היסטורי עצום. בכל מקרה שהוא - עלינו לשאת באחריות ככוח המרכזי בציונות ובישוב. יותר מכל עלינו להיזהר "מאבד את ראשנו". מרגיש אני את הדכאון הרב שבו שרויים החברים בארץ - ושותף אני לחרדה העמוקה שיש בדכאון זה, אולם מוזרה בעיני ההיסטריה שנשתרבבה לתוך חרדה זו. אנו עומדים עכשיו במערכה הקשה ביותר, שלפי הכרתי היתה לנו במשך כל הגולה שלנו, אבל אין אנו עומדים במערכה זו ריקים ודלים ומחוסרי-ישע. {P003} {0185-156} יש לנו גם רכוש רב וגם סיכויים גדולים, ואנו נתבעים עכשיו לעשות את חשבוננו לא מתוך שיקולי יום-יום אלא מתוך תפיסה רוולוציונית, תפיסת משבר היסטורי עמוק העובר עלינו ועל הארץ, ולמשברים היסטוריים יש הגיון משלהם, השונה באופן יסודי מההגיון של ימים רגילים ותקינים. ונחטיא אתה מטרה אם נמוד עכשיו את הדברים בקנה-מידה מקובל בידינו. ההיסטוריה שלנו ושל הארץ חורגת ממסגרתה, ואינה דומה ברכה שקופת מעוטרת חוף-מבטחים לאשר-מים פורץ וסוער על סלעי-מגור ותהום רבה. כאן יש סכנות אחרות לגמרי - וגם כוח-תנופה אחר. קראתי פעם ושתים את הדיון של המרכז ביום 7.6.37. איני ףמסכים לכמה דברים. איני רואה לפי שעה אפשרות של "גיוס העם למלחמה"... "עם" אינו מתגייס על- פי החלטה. לשם כך דרושים מניעים נפשיים עמוקים שאינם מזועזעים באופן מלאכותי, אלא מתעוררים בכוח-איתנים על- ידי דחיפה מרעשת ומכרחת שיש בה חומר מזעזע ומפוצץ. הוכחה הגיונית בלבד שמלחמה זו דרושה ומועילה לא מספיקה, ועדיין איני רואה את החומר המפוצץ שירעיש את העם. יותר נכון אני רואה את החומר הזה - אבל עדיין טמון והבוי ולא נראה לעין הצבור הרחב, והצבור לא יקום ולא יזדעזע כל זמן שהוא בעצמו לא יראה זאת. {P004} {0185-157} הצפוי לנו עכשיו לא ימוד בחמשים אלף ולא בחמש מאות אלף לירה, ולא יסולח לנו אם נפסיד השטח הזה בגלל חמשים אלף לא"י שכאילו חסרו לנו. העם היהודי ראוי לקרדיט של סכום מגוחך זה - כשיש שאלה של גאולה פוליטית באחד השטחים היקרים ביותר בארץ. מחר אני מציג שאלה זו בישיבה עם וייצמן וברודצקי - ואני מאמין שהם יסכימו לדעתי. ואז אטלגרף בשם שלושתנו להנהלה. לא אכתוב כלום על הענינים המדיניים. אני מניח שיומני מגיע למרכז - ואין לי מה להוסיף עליו. השבועים הקרובים יהיו מכריעים, וכשרק ארגיש שאני יכול לעזוב את לונדון - אשוב ארצה, כי רואה אני הכרח שלפני קונגרס זה תהיה לנו התייעצות רצינית בארץ. יתכן שנעמוד בפני שאלות שלא עמדנו בפניהן יותר ףמשלושים יובלות - ואם אפילו יעלה בידי לבוא ארצה לימים ספורים עשה אעשה זאת. - דוב שם אתמול מליטה שלם ובריא. תזכיר לוול שישלח לי פרוטוקולי המרכז שבהם דנו על "הענין". אני כבר מזמן שלחתי לו הגהת דברי. אני רוצה גם לדעת אם זו ענין הקרקע בשביל פלוגת- הים בתל-אביב וחיפה. השם רחף לאניה לא מניח דעתי. זהו שם מתאים לאווירון. אולם יותר מהשם אני מצטער על הענין - מדוע לא נרכשו שתי האניות שעליהן דובר יום לפני צאתי {P005} {0185-158} ושבשבילן הנחתי לבר-כוכבא שני שיקים? תאמר למהרשק שיכתוב על מצב הענינים. שלום לחברים, ד.ב.ג.