יומנים > יומן - מלא 13/07/1936

{P001} {0131-28} 13.7.36 י.ס. לא קיבל כנראה את תשובתי, והמציא לי הבוקר טזיסים בכתב, ומספר טענותיו אף הוא תשע: 1) נסיגה כלכלית ניכרת תביא למדיניות עליה מצמצמת. ורק הבנה יהודית-ערבית יש בה כדי למנוע משבר שהיה בא גם בלי המהומות, ושעכשיו יחמיר כמובן. 2) טעות היא לחשוב שכבר התגברנו על הנסיגה שהחלה ב- rim של אוקטובר. ההשבחה הקלה אינה מוכיחה כלום. "הבהלה" לא היתה נובעת מהמצב הכלכלי. 3) אחד הגורמים שיכל היה לעצור בעד ירידה כלכלית הוא "תיקון" שכר העבודה בתעשיה ובנין מבלי הורדה בולטת של רמת החיים של הפועלים, באופן שכוח הקניה של הישוב העירוני שלנו "City"-אינו פוחת. לשם כך יש צורך בזרימה חדשה של הון ה שכן הוא מסוגל להוריד שער הרבית - וע"י כך להוריד את שכר הדירה. למטרה זו דרושה הבנה יהודית-ערבית. 4) בשעה זו כוחנו למו"מ יפה. הערבים מאמינים {0131-29} שבכוחנו להמשיך את "הגיאות" בלי סוף, ואין להחמיץ הזדמנות זו. 5) מסכים שמוטב לקבוע רמת העליה למשך 5 שנים, ולא 10. 3 שנים היא תקופה קצרה יותר מדי. דרוש לנו זמן מספיק למען הגשמת תכנית של קואופרציה יהודית ערבית בא"י ובעבר הירדן. 6) "קביעת" העליה עלולה להביא לידי קשיים בתוך התנועה. אולם ההנהלה צריכה להורות דרך. מוטב שנגביל עצמנו מתוך הסכם משולש מאשר שהממשלה תגביל אותנו. כי במקרה הראשון יש יתרון כלכלי-פוליטי. 7) עליה שנתית של 40.000 בהסכמת הערבים עדיפה מ50.000- שנקבעו ע"י ועדת המלך. אולם אינו מאמין שהועדה תקבע מספר גבוה כזה. 8) מבחינת העתיד אין הבדל אם בסוף תקופת חמש השנים נמנה שש מאות או שמונה מאות אלף. אולם חשוב מאוד אם בגמר התקופה הזאת נהיה חזקים במובן הכלכלי. 9) ההנהלה בירושלים אינה צריכה לנהל בעצמה את המו"מ. התיווך של "קבוצת החמשה" נראה בתנאים הקיימים לאמצעי הטוב ביותר. אין אני מסכים לפרוגנוזה הכלכלית של י.ס. - כלומר איני רואה הכרח של משבר, אין אני דואה קשר מוכרח בין משיכת {0131-30} הון הסיטי ובין הסכם יהודי ערבי, אין אני מקבל את המספר 40.000 (שכולל 10.000 רבוי טבעי) ואין אני רואה התועלת בתיווך החמשה.